הגנת ייתר

[anat30g]

הגנת ייתר

אני חוזרת לנושא שכבר דיברנו עליו פה - הגנת ייתר. יש בגן של התאומים - ילד בן קרוב ל4 (לא מתוקן) שנולד פג. הוריו לא העבירו אותו לגן עירוני כי חשבו שהוא לא מספיק מפותח... אבל זה ילד מדהים, חכם, נבון, מדבר מאוד ברור ואינטיליגנטי, יודע לעמוד על שלו... כל מה שאני ראיתי - מתחילת השנה - אמר לי שמדובר בילד שמבוזבז בגן הפרטי (- גן של ילדים מגיל שנה ושמונה עד שלוש פלוס - כשבני השלוש הם קבוצה קטנה מאוד). דברתי עם האמא שלו - והיא אמרה לי שנכון הילד מפותח ומתפקד לגילו, אבל הילד מפונק מאוד ולדעתה לא יסתדר בגן העירוני... ואני שאלתי את עצמי האם זאת לא הגנת ייתר.... הילד נולד פג, עכשיו הוא ילד רגיל ונורמלי - נראה בגילו, מתפקד בגילו... והפינוק - מקורו בבית - בגן ילד מתפקד אחרת...

 

[אינה של יערה]

אז אם הוא מפונק...

האם הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא לגונן עליו עוד יותר? והאם האמא חושבת שזוהי תכונה שתעזור לו בחיים ולכן צריך לעודד אותה? אגב, מה מוגדר פינוק? לא לאכול כלום בארוחה המשפחתית ואז לבקש (ולקבל) מקדונלד? (במו בן-דוד שלי. הילד בריא לחלוטין ללא שום בעיות אכילה פרט לעובדה שהוא מוכן לאכול רק ג´אנק פוד). לא להתחלק בצעצועים? ברור שלא טובת הילד משחקת פה תפקיד. כי יום אחד הילד יצא לעולם ויגלה שלא כולם עושים בדיוק אבל בדיוק מה שהוא רוצה. חוץ מזה הילד קולט שלא נותנים לא לעשות דברים לבד - כיוון שהוא עדיין "לא מסוגל" לעשות אותם. הרגשת ה"לא מסוגל" תלווה אותו עוד הרבה זמן. והוא מפסיד את הרגשת ה"אני מסוגל!" שזו הרגשה נפלאה. לפגייה יש חלק בעניין אבל זה לא כל הסיפור. ראיתי משפחות עם ילדים באותו מצב בריאותי ואיך שכל אחד התמודד עם הדברים אחרת - הכל לפי החבילה שהביא מהבית. יש לי כמה סיפורים אבל בטח לא לאינטרנט...

 

[אורן של איה]

אני אפנק

את איה כמה שרק יצא לי. אז היא תרצה ידים. אז היא תרצי כל מה שרק אפשר. אני כמובן אנסה להקנות לה ערכים ודרך הסתכלות על החיים, אבל אני לא מתכוון לעשות לה חיים קשים. יש לה פריוילגיה. לא רבים הילדים שהיתה להם התחלת חיים כל כך קשה. אז אם כבר, מגיע לה לראות את הצד השני של החיים. אני יודע שזה לגמרי לא מדוייק, אבל זו ההרגשה שלי כרגע. מה, אני אשלח אותה לחדר? אני לא ארשה לה דברים? אני יודע שאני אהיה חייב, אבל רק במקרים קיצוניים. שתהייה פרוע. שתשלים בגרויות רק אחרי צבא. העיקר שיהיו לה חיים טובים. ודרך אגב, שמתם לב לשינוי השם, נכון?

 

[ורד של שירה]

תתחדש על השם../images/Emo95.gif

 

[אינה של יערה]

בפעם המיליון, ידיים זה לא פינוק!!!!

הם צריכים את זה. להגיד שהילד יותר מדי על הידיים זה כמו להגיד שיש בחדר יותר מדי אוויר או שהטמפרטורה יותר מדי נעימה. יש מי שצריך יותר ומי שפחות. יש כאלה שזה עובר להם עם הגיל ויש כאלה שפחות. יערה גרה אצלי/אצל בעלי/אצל אמא שלי/וכו´ על הידיים בכמה חודשים הראשונים בבית. עכשיו היא רק רוצה לרוץ. בגרויות? שתעשה בגיל 21, בגיל 14, לא תעשה בכלל - זו כבר בחירה של אדם מבוגר. אבל יש את התחום האפור (כמו למשל אוכל בבית מול מקדונלדס - כל יום). פינוק אצלי הוא לקחת את הדרך הקלה, כשיודעים שיש דרך אחרת שתועיל יותר בטווח הארוך. הבעיה שלי עם פינוקים היא שכאשר יש יותר מדי מהם אתה כבר לא מעריך מה שיש לך. לי בתור ילדה היתה ברבי אחת שאבא שלי הביא מארה"ב. שמרתי עליה כמו על אוצר וכמה שהתרגשתי כשקיבלתי אותה. לבת-דודה שלי יש 50 ברביות (ספור). כולן זרוקות באיזה שקית וכל אחת יותר מרוטה מהשנייה. אני לא חושבת שההורים שלי אהבו אותי פחות כי היתה לי רק ברבי אחת

תתחדש על השם ומחכים לתמונה מעודכנת של כלת השמחה!

 

[אורן של איה]

אינה

ידים- זו לא שאלה בכלל. אני לא בטוח מי צריך יותר- אני או היא. בנוגע לשאר- קטונתי. עוד לא חוויתי אבהות אמיתית אז מה יש לי לומר על חינוך? אני יודע שאני רוצה להיות מושלם- אבל כולנו מתחילים ככה וגומרים בפער דורות. הרי זה רק צפוי...אני חושש. דברים מוגזמים ולא בריאים - אני אשתדל להמנע מהם. מבחינתי זה לא פינוק. פינוק זה שהיא תקבל ככה סתם מתנות. שאני לא אלחץ עליה לעשות דברים שהיא לא רוצה יותר מדי (לנסוע לדודות שהיא לא אוהבת וכו´). היא לא תצתרך לסבול מדברים לא הכרחיים לחלוטין. 50 ברביות- מה אני- קן? מאיפה יהיה לי כסף לזבל הזה? אני אבנה לה צריץ מאחורי הבית, אביא לה מגלשה פרטית, אקנה לה את בריכת השחיה מגומי הטובה ביותר- אבל לא אקנה לה 54 ברביות שכל אחת מהן מוכנה לארועים שבחיים לא נהיה בהם (זו מוכנה לקוקטייל ליד הבריכה בסביון וזו משתזפת בעירום בכפר שמריהו). מה שחשוב לי שיהיה לה קל בלי הרבה סבל שאפשר למנוע אותו- לא כמו שישבו עלי תמיד ללכת לארועים נוראיים וכאלה. אבל, אם השנים אני בטח אלמד... צאו, א.

 

[אינה של יערה]

אוי, האירועים המשפחתיים...

רק אל תזכיר לי את השבתות המבוזבזות על ארוחות עם המון דודים שכל אחד מרשה לעצמו לנשק אותי ועם בני דודים שתמיד הרביצו לי. אני מאוד מקפידה שלא יגעו ביערה ולא ינשקו אם היא לא רוצה. מצד שני - ותמיד לדברים האלה יש צד שני - ראיתי את בן-דוד של בעלי לא מגיע לראות את הסבתא במשך שנה שלמה כי "הוא אצל חבר". אז אירועים לא אבל סבתא פעם בשבועיים כן. מגלשה ובריכה הם צורך ולא פינוק

(לא פשוט כשגרים בקומה 6) זה מה שמדהים בהורות, כל יום לומדים משהו חדש כי הבן-אדם הקטן שגר אצלך בבית מצמיח קווי אישיות חדשים כל שעה. יאללה, נחזור לכתוב את המאמר שאני חייבת להגיש לפני שבוע...

 

[אורן של איה]

אני אעזור לך

עם המאמר- ואת תעזרי לי עם הפינוק? על מה המאמר?

 

[אינה של יערה]

אבולוציה של חלבונים ../images/Emo2.gif

לגבי הפינוק, בעניין הברביות יש בינינו הסכמה ולגבי כל היתר אני מפנה אותך לבעלי, שהוא האחראי על האין-פינוק בביתנו (ואני מסייעת במה שאני רק יכולה). כלומר, מבחינת אידאולוגיה אנחנו לרוב מסכימים, אבל הביצוע די קשה לי. הוא מסוגל להגיד לה להפסיק לבכות או לא לעמוד באמבטיה. אבל עזוב עכשיו, היא עדיין אפרוחית וסוגיות פינוק ומשמעת יבואו עוד הרבה זמן. רק חשוב לדבר עם החצי השני ולהחליט מה חשוב לכם ומה לא, ובעיקר להסכים על מה להתעקש ועל מה לא. (למשל - לאכול עם הידיים כן, להתרוצץ עם

נוטפת בכל הבית לא).

 

[דורית ובניה]

לא אמרת פעם שאת עו"ד?

 

[אינה של יערה]

לא חושבת... אני דוקטורנטית

 

[אורן של איה]

אם תגלי למה החלבונים

יתפתחו בעתיד- אז תגלי לנו. עד אז - ממש אני לא יעול לעזור. אבל בנוגע לפיהוקים (לא פיהוקים- פינוקים) - זה עוד רחוק כך שמה שרק אפשר- היא תקבל....

 

[שרהודיה]

הודיה נשארת שנה הבאה בגן פרטי לעוד

שנה למרות שהיא יכלה להכנס לגן עיריה. אני לא חושבת שזה נובע מפינוק יתר או משהו דומה לזה.. אלא בגלל זה שלדעתי היא עדיין לא בשלה לגן עיריה.. אני משווה אותה בערך לאחינית שלי שהיא בת גילה בערך, ורואה למשל שהיא עדיין לא יושבת ומקשיבה לספורים, הן ראו קלטת, אחינית שלי היתה רתוקה לקלטת, הודיה תוך 3 דק´ כמה משם וחיפשה משהו אחר לעשות.. אני למשל צריכה לעבוד איתה על מושגי יחס, כי קשה לה עם זה.. מה שגם הפריע לי זה שלכל 35 ילדים יש 2 מטפלים (גננת ועוזרת גננת..), לדעתי להודיה עוד שנה בגן הפרטי הקטן לא תזיק...(יחד איתה נשארים עוד 3-4 ידלים..) אם כי אנחנו נהיה עם "אצבע על הדופק", לראות שיעבדו איתה גם בנושאים המתאימים לגילה..

 

[דבורי]

גם אביחי נשאר עוד שנה בגן פרטי

למרות שהוא לגמרי בשל לגן עירוני. אבל אני לא אוהבת את ההמוניות של 35 ילדים, ומעדיפה שישאר עוד בגן קטן (13 ילדים), ויקבל עוד תשומת לב, במיוחד שעכשיו יש לו בבית עוד שני תנוקות קטנים.

 

[אמא של בת אל]

אותו כנ"ל לגבי

בת-אל. בגן עירוני היא תלך לאיבוד. אני מעדיפה להשאיר אותה עוד שנה בגן פרטי. הם קבוצה מקסימה שממשיכה ביחד עוד שנה.

 

[אינה של יערה]

אבל זה רחוק מאוד מפינוק!

את מעניקה להודיה בדיוק את מה שהיא זקוקה לו! לפי מה שאת מספרת, בגן הפרטי הגננות יכולות להעניק לה הרבה יותר מבגן עירוני - ובשבילה זה צורך, לא פינוק. הפינוק הוא כאשר הילד כן בשל לעשות משהו ועדיין עושים בשבילו. למשל, ילד שלא יודע לקשור את שרוכי הנעלים (נגיד) - ברור שהוא צריך להיות במקום שבו יקשרו לו אותם, אחרת הוא לא יסתדר. אבל ילד שכבר יכול - ובכל זאת ממשיכים לעשות את זה בשבילו - זה נחשב פינוק ובטווח הארוך זה לא יועיל.

 

[שרהודיה]

העניין הוא מה זה באמת פינוק...

יתכן שיהיו אנשים מהצד שיראו איך אני מתנהגת עם הודיה ויגידו "אוי, היא ממש מפנקת אותה.." וכן, יש דברים שנדמה לנו שהילד לא בשל ועושים אותם עבורו ובסוף יתברר שהוא כן היה בשל, אבל לא רצה להראות לנו את זה

 

[דורית ובניה]

הילדים שלי מאוד מפונקים

הם מקבלים המון המון מתנות (נכדים ראשונים משני הצדדים...). אני ממש לא יכולה לחשוב על משהו שהם רצו ולא קיבלו. עומר עוד מעט בן 4 ועדיין אני סוחבת אותו על הידיים, אני רצה אחריו בכל הגינה למרות שהוא כבר יכול להסתדר לבד, כל נפילה גורמת לי התקפת לב , כל הזמן אני מנשקת ומחבקת, לא נותנת לבכות יותר מדקה, לוקחת אותם איתי לכל החופשות בארץ ובחו"ל ו.....אבא של הילדים עוד יותר "גרוע" ממני (לא נותן לבכות יותר משניה). מצטערת אני לא יכולה אחרת. גם אחותי ואני גדלנו ככה ואם יותר לי להעיד- אנחנו נחשבות די "בסדר". ודרך אגב- גם עומר "נשאר גן" כי לדעתי הוא עוד לא בשל לטרום חובה ולא אכפת לי שיהנה עוד שנה מהגן, מה בוער?

 

[גלי לוי]

../images/Emo66.gif|בלון גם אני משאירה את מאור

עוד שנה בגן פרטי, למרות שהוא כבר יכול לעבור בשנה הבאה לגן עיריה, הוא כבר בן 3.5, אבל החלטתי החלטה חורצת , שהוא יכול להישאר בפינוק הזה עוד שנה אחת,אני לא חושבת שהוא צריך כרגע להתמודד עם כל מה שהולך בגן עיריה ( יחס, מעט מטפלות , פחות תשומת לב ). הוא כ"כ קטן ומיניטורי , שיידרסו אותו שם. יום טוב לכולם גלי של מאור ואופק

 

[שרהודיה]

../images/Emo45.gif

וזה בערך הסיבה שהודיה נשארת בגן פרטי