אם יורשה לי ../images/Emo3.gif
אם מדובר על "מרגיש צורך", הרי שאני מזהה את הדבר בשני הצדדים. ושיהיה ברור, אין לי ולא היה שום קשר לשום קרב מגע כזה או אחר, וסביר להניח שגם בעתיד לא יהיה לי שום קשר (מצד שני, תמיד נשבעתי שלעולם לא אצבע את השיער...
) נכון, לאורי יש צורך להקפיד על שיוך השם "קרב מגע" לאימי ליכטנפלד. למה? אין לי מושג, אבל זה גם לא חשוב. אולי בגלל ההקפדה שלו על פרטים כאיש משפט, ואולי מסיבות אחרות. מה זה משנה? נכון גם, באותה מידה, שיש קבוצה של אנשים שאינם יכולים לסבול את הצורך הזה של אורי. וגם להם יש צורך, כל פעם מחדש (שהרי אורי אינו מוותר
), להגיב כאילו מישהו הושמץ. לא משנה כמה אורי ידגיש שוב ושוב שאין כאן שום שיפוט, עדיין יגידו לו שוב ושוב שהוא כן שופט. כך שאני מזהה "צורך" דו צדדי. אני כבר הבנתי את הקטע של אורי, הבנתי שמבחינתו מדובר בשם שאימי נתן לשיטה שלו. הבנתי גם את הקטע של האחרים. מבחינתם, זהו שם גנרי, ואין לאף אחד בעלות עליו. הויכוח הוא סרק לחלוטין. האם יש למישהו ספק שאימי נתן את השם "קרב מגע" לשיטה שלו? האם יש למישהו ספק שאימי לא רשם את השם "קרב מגע" על שמו ולכן לא דאג לזכויות שלו על השם? האם הוא עשה את זה מתמימות? או אולי הוא עשה את זה כי ממילא הוא ידע שזה שם גנרי שהיה קיים בצבא עוד קודם, ואין לו על כך בעלות? אינני יודעת. איני יודעת אם יש מישהו שיודע את התשובה בוודאות. אני מניחה שאיש אינו יודע (רק מניחה). אבל גם זה לא חשוב כלל. הוא לא רשם, נקודה! כך או כך: אימי קרא כך לשיטה שלו. הוא לא רשם זכויות על השם. התחום המשיך להתפתח. גם בצבא וגם באזרחות. פלגים על פלגים על פלגים. בסופו של דבר, נשאר רק דבר אחד: מורים טובים ומורים לא טובים. אלה גם אלה קיימים בכל מקום. בכל פלג ובכל שיטה. שום צד כאן לא ישכנע שום צד: אורי ימשיך להקפיד על השיוך, כי כך נראה לו נכון. אחרים ימשיכו להתיחס לקרב מגע כשם גנרי, ושום דבר לא ישכנע אותם אחרת. אם שואלים את דעתי (לא רואה שום סיבה לעשות את זה, אבל אם בכל זאת...), אז הנה היא: א: עם כל הכבוד לכל הכותבים, לא הצלחתי למצא בכל ההודעות של אורי שום השמצה ושום רמז להשמצה. להיפך, אפילו עלתה בי המחשבה שקיים סיכוי שמי שנשאר צמוד לאירגונים וותיקים, עלול עוד למצא את עצמו פחות מתפתח מאחרים. אולי... מי שזיהה שם השמצות, אני חוששת שמדובר ברגישות יתר מניסיון עבר, עם מנגנון "בילט אין" לזיהוי השמצות. ב: עם כל הכבוד לאימי, הוא לא רשם זכויות על השם. בכך הוא פתח את השוק והזמין אותו להשתמש בשם. והשוק השתלט חבל"ז. המציאות היום עולה על כל דימיון. אבל ברור כי במציאות של היום, אין לאף אחד זכויות על השם, חוץ מכמה ממולחים שעשו תרגיל ורשמו את השם במדינות שונות. גם הם שקועים בבוץ של משפטים שלא נגמרים. אין לי מושג מי האשנים האלה (שו אסמו האמריקאי ההוא?), אבל עצם המעשה של רישום זכויות על השם הזה, נראה לי חשוד ואפילו מסריח. אז אם פעם בכל זאת ארצה ללמוד קרב מגע (או לשלוח את הבת שלי בכוח!), אני אבחר מורה. לא מענין אותית איך הוא יקרא למה שהוא מלמד ולא מענין אותי לאיזה אירגון הוא משתייך היום, מאיזה אירגון הוא פרש אתמול ואיזה אירגון הוא מתכוון להקים מחר כשהוא יריב עם השותף שלו לשיטה, שפרש יחד איתו מהאירגון של אתמול בעקבות המורה שלהם משלשום.