הגיע הזמן לשקם ...

מוּסקט

New member
רק אם

תסכים לספר לנו על השבר. אבל ברצינות רגע - איך אפשר לשקם משהו שכבר אינו ברשותך??
 

אטיוד5

Active member
מה כבר ...

יש לספר על השבר הזה? פשוט מאוד - ירידה בכל הפרמטרים הקשורים לפעילות גופנית.
 

מוּסקט

New member
אטיוד,

האופציה לפעילות גופנית היא כן ברשותך. אני מניחה שאתה מקשר זאת לעלומיך אולי מכיוון שאז, לפני שנים, הפעילות הגופנית היתה "על אוטומט" כלומר, היית יותר פעיל באופן טבעי, בלי לחשוב על כך ובלי להתאמץ. עכשיו, כדי לשמור על אותה רמת פעילות עליך להפעיל את עצמך ללא אוטומטים (ולפעמים עם רגל אחת דבוקה לבלם, או עוד אי אלו מגבלות). להגיע לאותה רמת פעילות גם לא כרוך באותה רמה של הנאה כמו פעם. לעיתים (או תמיד) זה נחווה כעול, מה שמאוד מתנגש עם ה"בונוסים" שמגיעים עם הגיל - כשאחד מהם הוא היכולת לבחור איזה עול אתה מוכן לסבול ואיזה לא. אם נדבר במונחים של שיקום - התהליך מחייב אותך לבוא לאיזה משא ומתן לגבי מטרות שתציב לעצמך כדי לשקם פונקציות "אבודות". השלב הראשון - הקשה ביותר - הוא לוותר על הרצון שהדברים יבואו באופן אוטומטי "כמו פעם". רוב האנשים נתקעים כבר בשלב הזה. מבחינתם "שיקום מוצלח" הוא לקום בבוקר עם אותו baseline של טרום השינוי (במקרה שלך זה הגיל), שבאופן אוטומטי יביא אותם לפעול "כמו פעם" וכך הם לא יצטרכו כל יום להתאמץ. בשלב השני, אחרי שמבינים (ומקבלים) שה-baseline השתנה, יש ללמוד מה צריך לעשות כדי להיות יכול לפעול, הכי קרוב שניתן, לפעילות שה-baseline ההוא הנפיק. השלב הזה יכול להיות מלא הפתעות ומלא אכזבות. רצוי וכדאי ללוות אותו בדיבור על השינוי שחשים, על ההתמודדות השונה עם פעילות מוכרת, ועל ההיכרות המחודשת שה'משתקם' עושה עם עצמו ועם ה-baseline החדש שלו. בשלב השלישי - רוכשים אוטומטים חדשים ל-baseline אחר, יותר מציאותי.
 

אטיוד5

Active member
בקיצור ...

הלך עלי. נו טוב, מה לעשות. היה טוב וטוב שהיה. וגם עכשיו לא רע בכלל בעצם, יחסית.
 
למעלה