הגיעו ימות המשיח!

[שירה דיווידסון]

הגיעו ימות המשיח!

כבר יצאתי מהפורום במטרה ללמוד למבחן בתנ"ך הממשמש ובא, אבל הייתי חייבת לחזור ולספר לכם שכרגע הורי רבים בקולי קולות. ואיזו ילדה שמחה לשמוע את הוריה רבים? ובכן, הפעם מגיעים לאוזני צעקותיה של אימי על אבא, שכן סוף סוף מישהו שם אותו במקום. ואני מצטטת: "כל דבר אתה עושה סיפור" "שום דבר אתה לא רוצה לעשות" "כל דבר אני אשמה" "כל דבר משעמם אותך" "אתה מקרין על כולם עצבות ועצבים" ובעוד היא מטיחה בו את כל מה שאני חושבת כבר חודשים, הוא שותק! לא מכחיש, לא צועק, לא מעליב, שותק!

 

[freedom rider]

בלי לקבוע עמדה ברצוני להבהיר

שבדמוקרטיה שתיקה אינה הודאה באשמה.

 

[voguemaster]

but it goes a long way ../images/Emo3.gif

 

[freedom rider]

ממש לא הבנתי

פרט והדגם.

 

[voguemaster]

לפעמים

לפעמים מישהו לא עונה בחזרה, לא רב ולא מתווכח, לא מתגונן ולא מתקיף מסיבה אחת פשוטה: הוא יודע שהטיעונים כלפיו נכונים. שתיקה יכולה להוות סימן לאשמה במידה ואותו אדם אשם באמת (מה שלא ניתן לדעת כמובן..), וזו הסיבה שהיא לא תופסת בבית משפט

פשוט אי אפשר לפרש אותה כאשמה, אבל בלי קשר למערכת המשפט, אם מישהו מטיח בך האשמות לדוגמא, ואתה בוחר שלא להגיב יכול מאוד להיות שאתה משדר: הוא צודק, אין לי מה לענות לו. תמיד תוכל להגיד שאתה סתם מתעלם לך להנאתך מהאשמות, אבל זה לא דבר טבעי. אדם מתגונן, מתווכח ותוקף בחזרה כשמתקיפים אותו, אלא אם כן הוא אשם והוא יודע שהצד השני גם יודע את זה!!

 

[freedom rider]

האמת, מול טיעונים כאלה עדיף לשתוק

הכל כל כך פשטני אצלך. זוגיות זה לא בית משפט, ושתיקה לפעמים שווה זהב, גם לצד שצועק. ובניגוד לפלילים, שם אדם יכול להיות אשם או זכאי, במערכת יחסים זה לא ככה - כשהדברים לא מסתדרים סימן ששני הצדדים אשמים. ואף אחד, אבל באמת אף אחד לא יכול לשים את בן/בת הזוג שלו "במקום". מה שבאמת קורה זה שכל אחד מחליט על המקום בו הוא ימצא.

 

[lironns]

תגובה ../images/Emo66.gif

אוקי, אתם אנשים בעלי תבונה. לדעתי, אם היא אמרה שהוא שותק,והיא מרגישה שהוא אשם, יכול להיות שהוא באמת אשם, הרי יש לה ראש והיא חייה בבית הזה... באמת, חבל שהיא לא מנמקת יותר, כדי שיהיה אפשר לעזור לה. נ.ב-המטרה היא לא לשפוט את האבא, אלא לעזור לה (ולא נראה לי שהיא מאשימה אותה בגלל ששתק, אלא, כפי שהסברתי קודם-היא יודעת), ולכן צריך לדעת, כמובן, מה גורם לה לחשוב כך... נ.ב2-לדעתי-זה לא נכון-לא תמיד מי שלא מתגונן אשם. קחי אותי כדוגמא-לפעמים, פשוט אין לי את הכוח להתגונן ולתקוף, ועדיף לי לוותר ולשתוק... (בבית-משפט-זה משהו אחר...).

-מגניב כל הקטע של הסמיילים!...

 

[voguemaster]

לא אמרתי תמיד...

 

[adidas^]

ואני תוהה

יש לך מבחן בתנ"ך, ואת לא לומדת??

ובכל מקרה, אולי עצם השתיקה מהווה מיאוס כלשהו או שמא הסכמה בשתיקה. לרוב ריבים כאלה של הטחות מהירות וחסרות נימוקים והדגמות לא יכולות להועיל ולכן הוא אינו מוצא סיבה לענות בחזרה... אולי כדאי שידברו על זה, במקום לריב איזה ריב חפוז ולגמור עם זה?

 

[shellyland]

ואני

סתם רוצה לשלוח לך

 

[nutmeg]

גמני

שולחת חיבוק-עידוד... ואת ההבנה שאם הבעל לא עונה סימן שהוא לא שומע. עומד מטר לפני הצעקות ולא שומע -- בחיי! מנסיון! כמובן יש כאלו שכן שומעים אבל יודעים מה טוב עבורם ושותקים. שתיקת השרדות (או שתיקת הכבשים). אני מקווה שאת חזקה מספיק להבין שזה "קטע שלהם" ללא קשר אליך (למרות שמה-זה-לא-נעים להיות שם!)

 

[אפי היקרה]

מודה שאמרתי לך את זה מספר פעמים

אבל גם מההודעה הזאת אפשר להרגיש את חוסר חיבתך לאביך, וזה מאוד מטריד אותי. "הפעם מגיעים לאוזני צעקותיה של אימי על אבא, שכן סוף סוף מישהו שם אותו במקום.... ובעוד היא מטיחה בו את כל מה שאני חושבת כבר חודשים". מילא ריבים, שבאים והולכים, והם סוג של בריאות מסוימת, פה כבר נדמה לי שבלי קשר לאם ישנה בעיה אצל הורייך, אפשר לקרוא בוודאות שיש לך בעיה רצינית עם אביך, ואני סקרנית לדעת מה לעזאזל הוא עשה שככה את לא מחבבת אותו בעליל, שלא לומר שונאת.

 

[lironns]

לא מסכימה

אולי היא פשוט מזדהה אם אמא שלה ואם מה שהיא אומרת, ומרגישה רע בגלל זה. ומההודעה שלך אפשר להסיק שאת חושבת שהיא לא בסדר ("מה לעזאזל הוא עשה ש"...).

-סתם, התחשק לי לשים תמנון.

 

[אפי היקרה]

מעולם לא אמרתי שהיא לא בסדר

להיפך, ה"עזאזל" היה מכוון לתסכולי שלי, שאיני מבינה מאיפה מגיע כל כך הרבה כעס על מישהו, שהוא לא זר או שכן מעצבן, אלא הורה. ולא הייתי אומרת זאת אילולא זה היה מוטיב חוזר...

 

[שירה דיווידסון]

כפי שנהוג לומר- תראי... תשמעי....

אני מניחה שכששומעים שלמישהי (קרי: אני) לא משתגעת על אבא שלה, שלא אומר לא אוהבת, שלא אומר הייתה מקווה שהוריה יתגרשו, נהוג לחשוב שאותו אדם עשה לה מעשה בלתי נסלח וקיצוני לחלוטין. שכן רגשות כאלה נהוג ליחס לכל אותם הורים מתעללים שמככבים בכותרות העיתונים. אני מניחה שלאפי יצא לשמוע אותי מתבכיינת על אבא יותר מלאחרים. ולכן ברור לי כיצד היא קיבלה את הרושם שאני שונאת אותו. אבל אני לא שונאת אותו, אני פשוט חושבת שהיה עדיף לי בלעדיו. ויש הבדל גדול. כפי שאמרו חכמינו מחלם- "לא מדובשך ולא מעוקצך" מה שהוביל לפיצוץ הנוכחי היה יום הולדתו של אבי מולידי ביום שלישי האחרון. אמא שלי, מלאת רצון טוב, באה והציעה אי אלו הצעות לחגיגת יום הולדתו. להזמין חברים, יום כיף זוגי, סוף שבוע בבית מלון, מסעדה וכ´ וכ´ וכ´... חלק מההצעות היו רק לשניהם וחלק כבילוי משפחתי. ואבא שלי אמר שהוא לא רוצה לעשות כלום מהנ"ל, שכן החברים משעממים אותו, אין לו מה לעשות בבית מלון ואוכל יש גם בבית. כנראה (את זה לא שמעתי) שאבא שלי זרק לאמא שלי איזו הערה לגבי משהו קטן ושולי שהייתה בה איזושהי נימת האשמה. אמא שלי התעצבנה (דבר נדיר לאחרונה, שכן מאז שאבא שלי נהיה כל כך ביקורתי היא הרגישה צורך ללכת על קליפות ביצים על מנת לשמור על שלום בית) ושאלה אותו "גם בזה אני אשמה?!" הוא כמובן הודה שלא, והיא, שכבר הייתה מחוממת מפרשת יום ההולדת, התפרצה עליו שאין לה יותר כוח לשטויות שלו, לתאורית הקונספירציה שלו, שהוא משרה עליה עצבות ועצבים ושהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ושהיא תעשה מה שהיא רוצה. אבל כעת יש רגיעה יחסית בבית. אמא שלי (אדם מדהים לכל הדעות) החליטה שהיא קצה בהתנהגותו של אבי, ומעתה היא תציע פעילויות משותפות לחברות. אני חייבת לומר, שהיא לא נראיתה מודאגת או מוטרדת מהמצב. זה באמת נראה כאילו זה לא מזיז לה. ואני חייבת לומר, שזה גם לא מזיז לי... אין בי דאגות או רגשי אמפתיה, ופשוט לא אכפת לי.

 

[אפי היקרה]

ואני תוהה

האם את באמת משוכנעת שיהיה לך טוב יותר בלעדיו?

 

[lironns]

../images/Emo102.gif

אפי, קיבלתי מה שאמרת, מצטערת, לא הבנתי נכון. רק רציתי לומר, שאני מבינה אותה, מאד אפילו, ולדעתי, זה טוב שהיא לא מוטרדת ממנו ושהוא לא מפריע לה בחיים, כל הכבוד.