ישראלי אחד
New member
הגיעה מעטפה חומה !!
זש"נ פותחת בחיל ורעד (אני לא כל כך רואה ת'בית במיוחד אם האור כבוי). חיוך של הקלה נמרח על שפתיה. "זה בסדר סה"כ הכל הזמנה לטכס". ואני שתדהמה ממלאה את נימי נפשי מזדעק: "איזה טכס? את המדים פשטתי כשטנק היה גמל עטוף בפח אז מה פתאום טכס?" וזש"נ בהנאה מופגנת של הזדמנות לשים אותי ללעג וקלס: "הינך מוזמן לטכס הענקת אות מלחמת לבנון השניה". החל מרגע זה בכל הזדמנות, עם קשר ובלעדיו יקירתי מקשרת לי הסטלבטות על הזמנה זו. (יודעת היא כמה חשיבות יש בעיניי לסמלים וטכסים) ואני גמלה בליבי החלטה למצוא ת'טלפון של קצינת הקישור שלי ולהרוס לה את עור התוף. חלפו עברו 24 שעות ומעטפה חומה שניה נחתה לה בתיבת הדואר. וזש"נ בידיים יציבות לב קל וחיוך פותחת (הנה עוד הזדמנות לצחוק על הוא אשר נוחר בלילה). והנה איכה נפלו פניה. קראו לי לשרות מילואים!!!! לי כן לי בגילי המופלג! ואני מה יש לי לעשות עם נשק?מקסימום מקל הליכה. נראה להם שאעמוד יציב ברתע של נשק צה"לי תיקני? נראה להם שרגליי הכושלות יסתגלו שוב לנעליים הצבאיות הכבדות? נראה להם שקיבתי תעמוד במעדני המטבח הצה"לי? נראה להם שגבי יעמוד במשקל האפוד המעיק? נראה להם שעיניי החלושות יזהו אוייב או אוהב? נראה להם שאוזניי יעמדו ברעש כלי הרכב הצבאיים? ובכלל יש באפוד מקום לקטטר? וכאילו מה יש מזגנים באוהלים? לא כי אם אין אז למה קוראים לי? ומה שוב חול אבק וחצץ לארוחת בוקר/צהריים/ערב? רגע רגע רגע תאריך בדצמבר? תגידו לא קר בדצמבר? לא יורד גשם? מה זה? אני עלול להצטנן לא? אז מה זה חוסר האחריות הזה לזמן אותי לדצמבר? מישהו יודע כתובת למכתבים של שר הביטחון?
זש"נ פותחת בחיל ורעד (אני לא כל כך רואה ת'בית במיוחד אם האור כבוי). חיוך של הקלה נמרח על שפתיה. "זה בסדר סה"כ הכל הזמנה לטכס". ואני שתדהמה ממלאה את נימי נפשי מזדעק: "איזה טכס? את המדים פשטתי כשטנק היה גמל עטוף בפח אז מה פתאום טכס?" וזש"נ בהנאה מופגנת של הזדמנות לשים אותי ללעג וקלס: "הינך מוזמן לטכס הענקת אות מלחמת לבנון השניה". החל מרגע זה בכל הזדמנות, עם קשר ובלעדיו יקירתי מקשרת לי הסטלבטות על הזמנה זו. (יודעת היא כמה חשיבות יש בעיניי לסמלים וטכסים) ואני גמלה בליבי החלטה למצוא ת'טלפון של קצינת הקישור שלי ולהרוס לה את עור התוף. חלפו עברו 24 שעות ומעטפה חומה שניה נחתה לה בתיבת הדואר. וזש"נ בידיים יציבות לב קל וחיוך פותחת (הנה עוד הזדמנות לצחוק על הוא אשר נוחר בלילה). והנה איכה נפלו פניה. קראו לי לשרות מילואים!!!! לי כן לי בגילי המופלג! ואני מה יש לי לעשות עם נשק?מקסימום מקל הליכה. נראה להם שאעמוד יציב ברתע של נשק צה"לי תיקני? נראה להם שרגליי הכושלות יסתגלו שוב לנעליים הצבאיות הכבדות? נראה להם שקיבתי תעמוד במעדני המטבח הצה"לי? נראה להם שגבי יעמוד במשקל האפוד המעיק? נראה להם שעיניי החלושות יזהו אוייב או אוהב? נראה להם שאוזניי יעמדו ברעש כלי הרכב הצבאיים? ובכלל יש באפוד מקום לקטטר? וכאילו מה יש מזגנים באוהלים? לא כי אם אין אז למה קוראים לי? ומה שוב חול אבק וחצץ לארוחת בוקר/צהריים/ערב? רגע רגע רגע תאריך בדצמבר? תגידו לא קר בדצמבר? לא יורד גשם? מה זה? אני עלול להצטנן לא? אז מה זה חוסר האחריות הזה לזמן אותי לדצמבר? מישהו יודע כתובת למכתבים של שר הביטחון?
