הגיל השלישי
גִּיל שֶׁכֻּלּוֹ מַתָּנָה / ©
מאת דוד אשל
שָׁקֵט לִי וּסְּבִיבִי דּוּמִיָּה
מִגַּלֵּי מוֹחִי פּוֹרֶצֶת הֶמְיָה,
אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף וְלִהְיוֹת מַמָּשִׁי
וּבַקָּשׁוֹת לִי מֵהַגִּיל הַשְּׁלִישִׁי.
אַף שֶׁהַנְּחָלִים כּוּלָם הוֹלְכִים
בְכָל זֹאת יֵשׁ כַּמָּה שֶׁמַּמְשִׁיכִים,
שְׁמוֹר לָנוּ גִּיל עַל אוֹתָם מְעַטִּים
שֶׁהֵם לָנוּ עֲדַיִן נוֹתְרוּ עֲמִיתִים,
אֶת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ,אָנוּ נַעֲצִים
אַף שֶׁהֵם לֹא כָּל מַה שֶׁהָיִינוּ רוֹצִים.
שֶׁנֵּדַע לְהַבְחִין בֵּין אֲמִתּוֹת לַהֲבָלִים
וְשֶׁנָּבִין הֵיטֵב... אֶת צֵרוּף הַמִּלִּים,
שֶׁחוֹם לְבָבֵנוּ אַהֲבוֹת יְנַפֵּק
וְשֶׁסִּפּוּר אוֹ מַחֲזֶה, יוֹסִיף לְרַתֵּק.
שֶׁנִּהְיֶה מְעוֹרִים בֵּין מְסוּבִּים
וְלֹא שֶׁיֹּאמְרוּ : הַזָּקֵן לֹא מֵבִין !
שֶׁיֹּאמְרוּ הַיְּלָדִים : סַבָּא בּוֹא !
וְשֶׁלֹּא יַפְנֶה לָנוּ צָעִיר אֶת גַּבּוֹ.
שֶׁנָּחוּשׁ בְּכָל יוֹם כִּבְיוֹם הַהוּלֶדֶת
כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה וְהַיּוֹרֶדֶת,
וּבְיָמִים שֶׁל שְׁחֹר רָקִיעַ
נַמְתִּין לָאוֹר שֶׁשּׁוּב יַפְצִיעַ
וְיַעְפִּיל הוּא עַל הַשְּׁחֹר
וְיַשְׁאִירֵהוּ מֵאָחוֹר.
בְּגִילֵנוּ זֶה נֹאמַר תּוֹדָה וְשִׁירָה
כִּי בּוֹ נְקַבֵּל, רִיבִּית וּתְמוּרָה.
הַגִּיל הַשְּׁלִישִׁי לָנוּ נִתַּן
כְּגִיל שֶׁל לִפְתָּן,
וְהוּא גִּיל שֶׁכָּל כֻּלּוֹ מַתָּנָה
נְבַקְּשֵׁהוּ מָתוֹק, כְּמָנָה אַחֲרוֹנָה.
וְאָנָּא גִּיל, אֲנִי אֵינֶנִּי אוֹרֵז
אָז אָנָּא מִמְּךָ, אַל תִּזְדָּרֵז !
תּוֹדָה לְגִילִי הַשְּׁלִישִׁי
הַמְּאַפְשֵׁר לִי לִהְיוֹת מַמָּשִׁי,
תּוֹדָה לְךָ גִּיל הַמֵּבִין אֶת נַפְשִׁי
תּוֹדָה לְגִילִי שֶׁנוֹתָר אֱנוֹשִׁי.
גִּיל שֶׁכֻּלּוֹ מַתָּנָה / ©
מאת דוד אשל
שָׁקֵט לִי וּסְּבִיבִי דּוּמִיָּה
מִגַּלֵּי מוֹחִי פּוֹרֶצֶת הֶמְיָה,
אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף וְלִהְיוֹת מַמָּשִׁי
וּבַקָּשׁוֹת לִי מֵהַגִּיל הַשְּׁלִישִׁי.
אַף שֶׁהַנְּחָלִים כּוּלָם הוֹלְכִים
בְכָל זֹאת יֵשׁ כַּמָּה שֶׁמַּמְשִׁיכִים,
שְׁמוֹר לָנוּ גִּיל עַל אוֹתָם מְעַטִּים
שֶׁהֵם לָנוּ עֲדַיִן נוֹתְרוּ עֲמִיתִים,
אֶת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ,אָנוּ נַעֲצִים
אַף שֶׁהֵם לֹא כָּל מַה שֶׁהָיִינוּ רוֹצִים.
שֶׁנֵּדַע לְהַבְחִין בֵּין אֲמִתּוֹת לַהֲבָלִים
וְשֶׁנָּבִין הֵיטֵב... אֶת צֵרוּף הַמִּלִּים,
שֶׁחוֹם לְבָבֵנוּ אַהֲבוֹת יְנַפֵּק
וְשֶׁסִּפּוּר אוֹ מַחֲזֶה, יוֹסִיף לְרַתֵּק.
שֶׁנִּהְיֶה מְעוֹרִים בֵּין מְסוּבִּים
וְלֹא שֶׁיֹּאמְרוּ : הַזָּקֵן לֹא מֵבִין !
שֶׁיֹּאמְרוּ הַיְּלָדִים : סַבָּא בּוֹא !
וְשֶׁלֹּא יַפְנֶה לָנוּ צָעִיר אֶת גַּבּוֹ.
שֶׁנָּחוּשׁ בְּכָל יוֹם כִּבְיוֹם הַהוּלֶדֶת
כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה וְהַיּוֹרֶדֶת,
וּבְיָמִים שֶׁל שְׁחֹר רָקִיעַ
נַמְתִּין לָאוֹר שֶׁשּׁוּב יַפְצִיעַ
וְיַעְפִּיל הוּא עַל הַשְּׁחֹר
וְיַשְׁאִירֵהוּ מֵאָחוֹר.
בְּגִילֵנוּ זֶה נֹאמַר תּוֹדָה וְשִׁירָה
כִּי בּוֹ נְקַבֵּל, רִיבִּית וּתְמוּרָה.
הַגִּיל הַשְּׁלִישִׁי לָנוּ נִתַּן
כְּגִיל שֶׁל לִפְתָּן,
וְהוּא גִּיל שֶׁכָּל כֻּלּוֹ מַתָּנָה
נְבַקְּשֵׁהוּ מָתוֹק, כְּמָנָה אַחֲרוֹנָה.
וְאָנָּא גִּיל, אֲנִי אֵינֶנִּי אוֹרֵז
אָז אָנָּא מִמְּךָ, אַל תִּזְדָּרֵז !
תּוֹדָה לְגִילִי הַשְּׁלִישִׁי
הַמְּאַפְשֵׁר לִי לִהְיוֹת מַמָּשִׁי,
תּוֹדָה לְךָ גִּיל הַמֵּבִין אֶת נַפְשִׁי
תּוֹדָה לְגִילִי שֶׁנוֹתָר אֱנוֹשִׁי.