הגיוני?

הגיוני? ../images/Emo12.gif

האם הגיוני שהלפרסקופיה שעברתי לפני כ- 10 חודשים גרמה ליותר נזק מאשר הועילה??? אז נכון שלא הוסרו כל המוקדים ולא נוקו מרבית ההידבקויות, אבל בכל זאת לא זכורים לי כאבים ברמה כזאת לפני הלפרוסקופיה (חוץ מבזמן מחזור כמובן). כבר פחות מחודש לאחר הלפרסקופיה התחילו כאבים שנמשכו 24/7 ורק אחרי 7 זריקות דקא' הייתה הפוגה בכאבים (וב- 2 הזריקות האחרונות נהנתי מהחיים
), וגם עכשיו בחודשיים האחרונים שבהם אני על גלולות ברצף היו ימים טובים ולפעמים אף עבר שבוע שלם טוב. אבל לצידם יש את הימים הקשים והיום זה אחד מהימים הקשים בהם הכל כואב, כבר כל הבטן כואבת מלמטה עד למעלה, הגב התחתון, המותניים והכאב מקרין לרגל. וזה לא היה לפני הלפרוסקופיה, ממש לא!!! אז אומנם היום אחרי האבחנה אני יותר מודעת לכאבים, אבל בכל זאת כאבים כאלו בטוח הייתי זוכרת אם היו לפני הלפרוסקופיה. אז מה קורה פה??? האם הגיוני שבמקום הטבה המצב החמיר למרות הלפרסקופיה ולמרות הדיכוי??????
 

ר ו מ י ה

New member
לצערי כן ../images/Emo201.gif

אני תמיד אומרת שניתוח לפרוסקופיה אינו ניתוח קסם ויש לשקול היטב לפני החלטה האם לעשותו אם לאו. בעיני יש לגשת לניתוח במקרים הבאים בלבד- אם איכות החיים היא בלתי נסבלת אם המצב הרפואי מחייב זאת ואם מס' ניסיונת להרות (ע"י טיפולים) כשלו ורופא הפריון ממליץ על האופציה הניתוחית כאופצייה שתעלה את הסיכויים. לצערי אני נתקלת בהרבה מקרים שהיד של הרופאים "קלה מידי על סכין הניתוחים" והנפגעות היחידות הן אנו- המטופלות. בזמנו עשיתי סקר על הנושא שאת תוצאותיו תוכלי לקרוא כאן. למרות האמור, ברור לי שלפעמים הניתוח הוא אכן הפתרון הטוב ביותר ויש נשים שהוא הציל את איכות חייהן. חיבוק חזק בתקווה לימים קלים יותר
 
תודה רומיה יקרה

מכירה את הסקר ובזמנו כבר עניתי עליו
. אצלי לא היה מנוס מניתוח בגלל ציסטה של 6 ס"מ, הטעות הייתה שלא שקלתי אצל מי לעבור את הניתוח
.
 

ר ו מ י ה

New member
אין לך מה לייסר את עצמך בנושא

עשית את מה שנראה לך הכי נכון בזמנו ופנית למקום עליו המליצה לך הרופאה, עליה את מאוד סומכת. אין ערובה לכך שאם היית עושה את הניתוח בתה"ש היית מרגישה אחרת. חלק מסויים מאלו שמילאו את הסקר והצביעו על הרעה באיכות החיים עשו את הניתוח דווקא בתה"ש, כך שבאמת אין לדעת. אני לדוגמה עשיתי את הניתוח באותו המקום אותו את עשית ויכולה להגיד שאצלי כן היתה הטבה בנושא הכאבים, אך הביקורת שלי היא דווקא על נחיצות הניתוח שעברתי ועל הפגיעה בשחלה וע"י כך בפריון. נכון הוא שניתוח הוא פעולה כירורגית וכן צריך לנסות ולמזער נזקים ע"י בחירה של הרופאים הטובים ביותר, אך אין פה תעודת ביטוח וחשוב להבין שניתוח, גם ע"י הרופאים הטובים ביותר, יכול להרע את המצב הקיים.
 
הי מייקי

אני יודעת שמניתוח יכולות להיווצר הדבקויות חדשות. היית בביקורת מאז? ודיברת עם הרופא המנתח?
 
היי צירצופית

אני בביקורת כל הזמן אצל הגניקולוגית שלי, כל חודש ולפעמים כל שבועיים. ובנוסף אני הולכת גם לביקורת בתה"ש למרות שלא שם נותחתי. לרופא שניתח אין אפשרות להגיע לביקורת בבי"ח והאמת שגם לא רוצה להגיע אליו יותר לעולם.
 

זואילי

New member
ההגיון שבחוסר ההגיון...../images/Emo4.gif

מייקי אהובה, צר לי לשמוע על הסבל הנורא. כ"כ מבינה אותך ומחבקת אותך חזק חזק (בלי ללחוץ על הבטן). כמו שצירצופית אמרה - כל ניתוח משאיר אחריו הידבקויות. וזה כואב.. לפה' היא לא תרופת פלא לצערנו. תרגישי טוב
 

galim29

New member
מייקוש../images/Emo24.gif

לצערי הרב עד מאוד אני מצטרפת לזואילי בדבריה. אני לא יודעת מה אפשר להגיד על איך שאת סובלת. הלוואי והיה לי מה להגיד שיחזק אותך. ובאמת שאין לך מה להלקות את עצמך על המקום שבחרת לעשות את הניתוח. לא ידעת אחרת וסמכת על הרופאה. בתקווה לימים קלים יותר. אוהבת
 

ליאל ד

New member
מתוקה../images/Emo201.gif

כל כך מצטערת שכואב לך.. אני מצטרפת לתהיות שלך לגבי כאבים אחרי הלפרוסקופיה. אני בחיים לא סבלתי מכאבי בטן במהלך החודש, והמחזור שלי היה סביר. אנדו' שלי התגלה לגמרי במקרה - רק "בזכות" דלקת באגן שבבדיקה ווגינלית הראתה 2 ציסטות בגודל של 10 ס"מ כל אחת (ואפילו בנוכחות 2 ציסטות לא הרגשתי שום כאב). אך מאז הניתוח לפני 8 חודשים, שנחשב ל"הצלחה כבירה" לדברי הרופא שלי (כי למרות הממצאים העצומים בגודלם השחלות נישמרו ולא ניפגעו - טוב אז עוד לא בדקנו) מאז הניתוח אני מרגישה כאבים כל יום. אני לא משווה את הכאב שלי לשלך - כי אצלי מדובר יותר במיחושים שונים ולא נעימים שלעיתים מלחיצים אותי מאוד. אבל אני לא זוכרת שהרגשתי ככה לפני הניתוח. אני חושבת שהמצב שלי הוחמר מאז הניתוח. יכול להיות שזה נובע מהידבקויות חדשות? יקירתי תרגישי טוב!!! מקווה שהכאב יחלוף כמה שיותר מהר!!! שיהיה לך יום קסום! ליאל
 
אל תייסרי את עצמך ../images/Emo24.gif

עשיתי את זה לעצמי יותר מידי זמן,ביזבזבתי את כל כוחותיי כדי להלקות את עצמי למה לא ביררתי יותר לפני שנותחתי איפה שנותחתי.(נותחתי אצל "סנדלר" פרטי) שאמר לי אחרי שיצאתי פעם אחרי פעם מחדר ניתוח שעכשיו אני כמו כל הנשים- הופ למיטה והופ אני כבר צריכה מטפלת לילד.. עברתי חמש שנים מאז שהוא אמר לי את זה ועד שהייתי זקוקה למטפלת. עכשיו זה לא משנה. אל תלקי את עצמך. בגלל זה אני כאחת שעברה כמה וכמה ניתוחים ויודעת שניתוח לא מעלים את המחלה ולפעמים גם לא את הסימפטומים אומרת שזה צריך להיות כמוצא בהחלט אחרון! בשביל זה יש פורום, שיהווה מאגר מידע לכל הזקוקה לכך ומקום לתמיכה למי שרוצה להיתמך. שמי שתקרא כאן תבוא עם ידע לרופא ותגיד לו מה צריך לעשות ושלא תשב כמו עלה נידף מול הרופא ותשאל אותו מה יש לי, אנדו מה?
 
למעלה