הגיג

[נשר בלי כנפיים]

הגיג

אין קשר עניני בין כל הענינים. היום והלילה הם כמו החלומות והמציאות. לפנסי הרחוב העלובים אין סיכוי כנגד האפלה, אבל הם ממשיכים להאיר, לא יכולים להפסיק. הירח רק במקרה הטוב נותן לנו איזו השתקפות גרועה של אור השמש. בלילה אנשים עוצמים עינים וחולמים על אור יום. בבוקר הם קמים למציאות. את השמש רואים רק ביום, הירח יכול להופיע תמיד. אומרים שדווקא האורות בחושך הם ההורסים את הראיה. לחושך אדם יכול להתרגל, אבל לאור תכונה מיוחדת - הוא מסנוור. המעבר מחושך לאור פשוט וקל, אבל אחרי האור קשה להתרגל לחושך, ולעיתים האור גורם לו להראות אפל יותר. אין לשכוח שגם במשך היום יש דברים רבים שחוסמים את האור, במקומות שהאור לא יכול להגיע אליהם גם ביום שורר חושך תמידי. אפלת מוות.

 

[שלוימלא]

יפה יפה אבל תגיד-

למה התכוון המשורר כשכתב "יש דברים שצריך להסיר את המשקפים כדי לראות אותם"?

 

[נשר בלי כנפיים]

כוונתי הייתה כזו

המשקפים עוזרות לראות דברים רחוקים. אבל לפעמים אנשים שמסתכלים כל הזמן רחוק לא רואים מה שנמצא להם מתחת לאף. מכאן שהם צריכים להפסיק להסתכל רחוק כל הזמן, להוריד את המשקפים, ולראות את הדברים האמיתיים שקורים מסביבם. המשקפים גם משמשות לפעמם סוג של הגנה. אפשר להסתכל מבעד להן, מהצד השני, בריחוק. חוץ מזה יש כל מיני סוגים של משקפים. ויש כל מיני אנשים שמחליטים מה הם רוצים לראות ומה הם לא יראו במשקפים שלהם, אבל זה כבר קצת גדול מדי.