הגיגים של שבת לבד ...

[מחפשת ש ק ט]

הגיגים של שבת לבד ...

האם התשנה אצלכם משהו בעיקבות תהליך הגירושין? האם השתנתם (חיצונית/פנימית)? יכולה רק להעיד על עצמי כי אני לומדת להיות רגועה יותר ולא להילחץ מכל דבר אני לומדת לשלוט בתגובות הציניות שלי (במיוחד כאשר אני צריכה לדבר איתו) הפכתי לאדם שמח יותר - גם הלבוש משחור (נטו) הפך ליותר צבעוני הבישולים וכישורי המטבח התשפרו פלאים (ותעיד החולדה שנקלעה בטעות לבית לאחר שהגיעה בעיקבות הריחות

) הבית חם נעים ומזמין יותר... הרשימה מסתבר ארוכה משחשבתי לא ברור לי מה אני מרגישה כלפי זה... אני רק יודעת שעצוב לי שהמשפחה שניסיתי לבנות התפרקה לי ובעיקבות כך אני משתנה ודווקא לטובה ...

 

[menny1970]

קודם כל , כל הכבוד......

מזדהה לחלוטין אני דבר ראשון רציתי חזרה את החיוך שהיה לי בטרם נישואי...... הפכתי לחמור סבר עצבני בלי יכולת לפקס את עצמי על הדברים החשובים ברגע שחזר החיוך (שהיה ה- MILESTONE שהצבתי לעצמי) משם הכל רק השתפר חזרתי לאימוני כושר, ולצלול הרבה יותר, והכי חשוב לתת לילדים שלי חזרה את האבא שהיה להם ונכנסתי למטבח חזרה אם לבישולים ואם לאפיה, ומשם כבר הכל היסטוריה אין ספק שבמרחק הזמן עשיתי את הדבר הכי נכון. שיהיה לכולנו שבת מקסימה טובה ושקיטה

 

[מתולתלת30]

זוכרת

את ההגיגים הללו הם באים והולכים המון דברים השתנו למדתי להיות רגועה יותר למדתי להיות שלמה יותר למדתי בדיוק מה אני רוצה ומה אני לא למדתי איך להנות מהלבד והשקט (וזה ממש לא תמיד מובן מאליו) איך לנצל את הזמנים של הלבד ולהשקיע אותם בי ובדברים שאני אוהבת איך לנצל את הזמנים של האהבה (שעוד תגיע לך מבטיחה) ולאהוב ממקום יותר טוב ואל לך להיות עצובה, תזכרי תמיד שעשית זאת למען עתיד מאושר וטוב יותר שבת מלאה רק בדברים טובים

 

[יערית]

שום דבר

מהעשייה שלי לא קשורה ל-X כזה או אחר, ההפך הוא הדבר. אם אני אחזור לאקס שממנו התגרשתי לפני עשור שנים, יכולה לומר שהיה חשוב לי להחזיר את שמחת החיים שרצו לשתק בי, למרות שזה היה הכלי מיקוח שלי בכל פעם, זה דבר שלעולם לא אסכים שיילקח לי- עד יום מותי ) תהני לה ותצמחי לך משם, יכולה רק לומר לך שביטול אסור שיעשה כשנכנסים לזוגיות, אני עומדת על כך לשני הצדדים.

 

[שלי תלתלים]

טוב אז ככה

ברור שהרבה דברים משתנים: ירדתי במשקל וחזרתי למצבי לפני שתי הלידות (יש כאלה שאומרים שלא היה כ"כ נורא עם העודף 9 קילו ...חחח ) חזר החיוך כמו אצל קודמי לתגובות, יצאתי מתוך ערפל הדכדוך לחיים פעלתניים יותר, אני קוראת המון, מציירת מידי פעם, התחלתי ללמוד לתואר שני ו...אני יוצאת הרבה יותר, רוקדת, מבלה, פוגשת אנשים חדשים, מרחיבה את מעגל החברים והידידים, כיף גדול. לגבי הבית- תמיד היה חם ומזמין ולגבי הבישולים- דווקא עושה דברים יותר פונקציונליים עכשיו כי אין לי זמן לבשל כמו פעם. כשהיינו נשואים האוכל היה בשבילי סוג של דבק משפחתי וכך גם החמימות הביתית. עם הזמן למדתי שהבית הוא אותו בית גם בלי בישולים מסובכים ועם קציצות שסבתא שולחת ועם קצת פחות ניקיונות ושום דבר לא קרה. העיקר זה מה שיש בלב לתת.. ואת- תראי שהכל לטובה, רק צריך ללמוד להפיק מכך לקחים נכונים- לא ליפול לאותם בורות שוב כי אחרת לא עשינו כלום... צריך למצוא את האיזון בחיים ככה שלמרות הויתורים( והם הכרחיים אם רוצים זוגיות- אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה), את מוצאת את המקום לדברים שחשובים לך...בהצלחה.

 

[G a v ® i e L]

שום דבר,

רק הייאוש נעשה יותר נוח. ככה היה בהתחלה. ומאוחר יותר, פריחה אמיתית והתחברות מלאה לעצמי, זה מה שקרה. היית מאמינה?! היית מאמין?!

 

[דייזי די]

מרגישה כמוך, הרבה משתנה בי

אבל אני מבשלת פחות....

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

בקצב הזה...

הייתי ממליץ לך להתחתן ולהתגרש פעם נוספת צריך להסתגל לכל מצב, אחרת המצב יסתגל אלינו. השתנו דברים, לא השתנו דברים - הרוב בהתאם לרגע ולא משהו גורף.

 

[מחפשת ש ק ט]

אין מצב ../images/Emo6.gif

אגב אלו הגירושים השניים ... הראשונים היו גירושים מהורי ואחיי (נשמע נורא ... אבל מציאותי- זה רק עשה טוב במבט לאחור) עובדת חזק על עצמי לתקן ולשנות דפוסים שבמידה ותהיה זוגיות נוספת שתוביל לקשר ארוך לא יסתיים בהתרסקות שכזו

 

[מחפשת ש ק ט]

../images/Emo207.gif הגיגים של שבת (או שעמום ../images/Emo6.gif)

אני פרודה (חיים לחוד) למעלה מחצי שנה האם במעמד הגירושין שיגיעו יש הרגשה מסויימת ? (שחרור/אושר/עצבות/...) האם אתם מרגישים כלפי בן/בת הזוג משהו ? (אצלי כרגע זה הרבה כעס ותסכול - הוא עדיין מנסה לנהל אותי ואת חיי בשלט רחוק

, לעיתים סוג של שנאה.... בתמונות בודדות שנותרו (אחרי שהשמיד את כל התמונות) בהן הוא מופיע אני מרגישה שהוא אדם זר - לא מכירה אותו בכלל. יש סוג של ריקנות, במפגשים שבם הוא מחזיר את הילדים אני לא מסוגלת להתבונן....לגיטימי ? ) תודה על הסבלנות

 

[מתולתלת30]

כל אחד

מרגיש אחרת ישנם כאלו שחווים שחרור ישנם כאלו שמרגישים עצב מהול באושר ישנם כאלו שבוכים כל אחד ואחת והסיפור שלהם עצם העובדה שאת עדיין קוראת לו בן הזוג אומר שעוד לא התנתקת משם לגמרי וזה גם בסדר, אצל כל אחד הזמן הוא דבר אינדיבידואלי וכל התחושות הן לגיטימיות, תתני להן מקום, במשך הזמן הדברים יתנקו, גם התחושות ותוכלי להתחיל ממקום אחר, שלם יותר

 

[מחפשת ש ק ט]

לא שמתי לב אפילו ...

שכיניתי אותו כבן זוג - מעניין מה יש לפרויד להגיד

ביומיום הוא ה"פרוד" או "אבא של הילדים"

 

[מתולתלת30]

את

יכולה לקרוא לו הפרוד או אפילו פרויד

בסיכומו של דבר תתמקדי בך לא בו . . .

 

[eponymous]

אפשר גם וגם וגם ?

 

[מתולתלת30]

אפשר

אפילו ככה וככה וגם קצת ככה

 

[NoaModiin]

הרגשות שלך טבעיים לחלוטין.

הזמן עושה את שלו, הכעס ידעך, האושר גם... אל תנסי לחפש את שאין. זרמי עם מה שיש, ותראי לאן תגיעי. בהצלחה !