הגיגים לשעת לילה..

[גילי ורוברט]

הגיגים לשעת לילה..

אז אם הפורום הפך בימים האחרונים לשעת סיפור, מותר גם הגיגים פילוסופיים, לא? במהלך הליך הפרידה, עוד טרם הגט, קיבלתי מחברה ספר. החברה טענה שיש להתייחס אליו במלוא הקודם, ולהפוך אותו לאורים ולתומים שלי. אני מניחה שחלק כאן מכירים /מכירות את הספר: "למה גברים אוהבים ביצ'יות". סירבתי לקרוא אותו תקופה ארוכה, ובערב משעמם אחד התיישבתי. אז הספר לא כזה גרוע, יש בו יותר דברים עם הומור, אבל יש בו גם כמה עצות פרקטיות. אולי מוקדם מדי, ואני סתם אומרת, אבל המסקנות שלי: אם הולכים by the book, ובאמת מתנהגים בהתאם לכתוב, הכל סבבה. כשמתחילים לתת לבחורה הנחמדה לצאת החוצה, הכל מתקלקל. ואני שואלת - למה? למה צריך להיות ביצ'יות? למה צריך לשחק משחקים? אני חושבת שזה אחד הדברים שהכי קשה לי לתפוס. אני באה ממערכת יחסים של 10 שנים. לא רוצה להתנהג אחרת ממי שאני. ועוד נקודה - כנראה שאני עוד צריכה להשתפשף קצת, אבל כרגע הכל שחור ולבן. או שההגנות למעלה, או שהן יורדות. וקשה לי להוריד אותן כדי לא להיפגע. ואיכשהו, כבר הפעם השניה עכשיו שהורדתי, ונפגעתי. אז איפה הקו???

 

[Rtitan]

אין קו ברור - מה שלמדתי לאורך השנים...

הוא שבכל פעם שתנסי להיות אחרת ממי שאת - זה יתפוצץ לך בפרצוף ויכאב מאד. אני יכול לשאול את השאלה הסימטרית: מדוע נשים אוהבות גברים שמתייחסות אליהם כמו זבל? את חושבת שאין כאלו? יש, והרבה. גם אם בהתחלה הן נחמדות ואתה מוריד את ההגנות שלך - פתאום יוצאת ה-

החוצה ודורכת עליך כמו על סמרטוט... אתה נפגע, נקרע, ולומד הלאה: זה אני, אני אוהב בדיוק את מי ואת מה שאני ומי שאני לא מתאים לה - שתלך תחפש משהו יותר טוב. אל תשני בעצמך כלום - מי שירצה אותך יאהב בדיוק את מי שאת בלי הצגות... אם את צריכה לשנות בעצמך משהו כדי שזה יצליח... אוי ואבוי להצלחה שכזו.

 

[גילי ורוברט]

אני לא משנה כלום

הספר במקור אומר לא לשנות דבר בעצמך. רק לא להיות זמינה. רק לתת לגבר לעשות את הצעדים הראשונים. לא לרדוף. לא להיות "זמינה". לפעול לפי הלו"ז שלי, ולא להתאים עצמי אליו. אז יופי. הכל טוב. כשצריך לרדוף אחרי, הוא רודף. אבל כשאני מתחילה להתקשר... מפסיק לרדוף. מה קרה? טרף קל מדי?

 

[Rtitan]

אם את צריכה להחליט לא להתקשר...

למרות שאת רוצה רק כדי שההוא יחשוב שאת "קשה להשגה" - בעיני זה לשנות את עצמך. זו מי שאת, וכשאת רוצה את מתקשרת - אם זה מוריד לו את החשק... יקירתי - למה לך להחליט שאת פועלת בניגוד למה שהנפש שלך רוצה? מצד שני - אינני יודע אם זה המקרה, אבל תבדקי אם הוא לא מתקשר מסיבות הגיוניות: הוא בעבודה, או שהוא עסוק במשהו אחר... אבל אם הוא "משחק" בך ומאבד עניין ברגע שאת מתקשרת ונענית - זהו זרקור אזהרה אדום בוהק! המשיכי בדרכך עד שתמצאי אחד שלא משחק משחקים כי את לא בובת סמרטוטים

.

 

[חייM חדשים]

משא ומתן

הכל שאלה של משא ומתן... לדעתי בתחילת קשר, תמיד, אבל תמיד, יש קצת משחקים ואף אחד הוא לא באמת מי שהוא, כולם בהתחלה חושפים טפח ומסתירים טפחיים, ולכן משחקי הכוחות בהתחלה, אני אתקשר ראשון, היא תתקשר ראשונה, שלא תחשוב שאני רודף אחריה, שלא יחשוב שאני לחוצה עליו וכ"ו. מכאן המשחקים, יש כאלה שמשחקים מעט יש כאלה שיותר אבל בסופו של דבר כולם משחקים ברמה כזו או אחרת, ורק אחרי שלב הגישושים מתחילים לבחון ולבדוק האם זה באמת מתאים לי או לא, וכך במשך הזמן ההגנות והחומות נסדקים במידה ויש פוטנציאל, במידה ואין פוטנציאל ממשיכים במשחקים עד לסיומו (המהיר בד"כ) של הקשר, או שמקצרים הליכים ומפסיקים את המשחקים והקשר מיידית. כמו שאמרתי סוג של משא ומתן על טיבו של הקשר והקוים המנחים שלו.

 

[עוגיפלצת113]

זה באמת לא לשנות את עצמך, אלא יותר גרוע

להפעיל מניפולציה. כלומר לא לנהוג איך שהיית נוהגת באופן טבעי, אלמלא היית רוצה להשיג משהו מסוים. הרבה קשרים נופלים על הפיתוח של הרעיון הזה, כשצד אחד או שני הצדדים לפעמים, מפעילים שטיק כדי לקבל את מבוקשם, אבל בגלל שזו לא התנהגותם הרגילה- זה פשוט לא מחזיק מעמד, ובטח שלא מספיק בכדי לבסס מערכת רצינית שרוצים שתימשך הרבה זמן. הדרך הפשוטה היא פשוט לבקש ולראות אם נותנים לך. הדרך המסובכת היא להחליט שאת חייבת לקבל את תשומת ליבו והערכתו של גבר מסוים ולזכות בה בצורה כוחנית. וכן, יש כאלה שמכורים לריגוש שבהתחלה של יחסים, למרדף. אבל אי אפשר "לביית" זאב טורף. מקסימום אפשר לזרוק לו מידי פעם סטייקים מדממים, זה לא יהפוך אותו באמת לפודל. במילים אחרות, מי שלא רציני בכוונותיך כלפייך- לא יעזור לו שום תרגיל.

 

[גשר אירי]

../images/Emo45.gif

 

[שלי תלתלים]

גברים שאוהבים ביצ'יות

הם ממש לא כוס הקפה שלי. מי שאוהב שמשחקים איתו משחקים שיועיל נא וילך לארגז החול. לא מאמינה במשחקים ומי שלא מסוגל להתמודד עם מי שאני בלי הגנות, לא ראוי לקצה הציפורן של רגלי השמאלית ועל כן אינו רלבנטי עבורי. חבל על הזמן המועט שיש לי - חבל על האנרגיות...זה ממש מיותר לא? הכוונה כאמור למערכת יחסים. לגבי סטוצים זה כבר סיפור אחר לגמרי אבל לא נראה לי שבזה עסקינן.

תהיי מי שאת. והעיקר לא לפחד כלל. יבוא יום ויבוא הבחור ותתפלאי אולי הוא גם יגיע על סוס לבן בדיוק כמו שרצית.

 

[גילי ורוברט]

איך? איך עושים את זה?

כשנדמה שמוצאים את הבחור, ומורידים ההגנות, ונפגעים. אני יודעת להמשיך הלאה, אבל איך עושים את זה בלי להוריד את ההגנות? זה ישמע פתטי, אבל נמאס לי . עברו עליי שנה וחצי מהגיהנום, מספיק.

 

[שלי תלתלים]

הסוד

בעיני הוא לא להוריד את כל ההגנות בבת אחת. להקשיב לתמרורי האזהרה הרציונליים ולבדוק את האיש בכל מיני מצבים.... אם מההתחלה הוא מאכזב נו שויין שלחי אותו לדרכו...בפרק ב' אי אפשר לא להיות רק רגשיים חייבים גם להיות רציונליים. אחרת לא למדנו שום דבר. איש אחד חכם אמר לי פעם שמותר לטעות פעם אחת אבל לחזור על אותה טעות זו כבר טפשות....

 

[נעיתה]

Like../images/Emo140.gif

 

[והלאה וכאן]

אני לא חושבת שאת יכולה להיות מישהי שאת לא

ואת גם לא צריכה. החלק המשמעותי מבחינתי היה להגיד מההתחלה שאני לא משחקת משחקים. אני לא. לא מכירה את החוקים ולא רוצה לשחק. אני לא יודעת איפה את מכירה ומה הרקע, אבל בגדול החלק המשמעותי בעיני הוא להציג את עצמך בצורה הכי אמיתית שלך. גם אם זה כרטיס באתר היכרויות. לגבי הגנות ופגיעה - אין מה לעשות נגד זה. אי אפשר חצי להתאהב. גם אם תשכנעי את עצמך שאת לא באמת מתלהבת - זה לא יעבוד. תקני סופר גלו ותדביקי את מה שנשבר. ודבר אחרון - אם מישהו שווה בעיניך - תתמידי. תהיי רצה למרחקים ארוכים. תני לזמן לעבוד ביחד עם הקשר. אל תצפי שהכל יקרה באותו הזמן ובאותה המהירות לשניכם. אם הוא שווה - קחי אויר ותני לו את הזמן להבין למה את שווה לו. לא תמיד זה עובד, אבל בעיני תמיד שווה לנסות, ולו רק כדי לדעת שניסית.

 

[גילי ורוברט]

ואו

איך את תמיד יודעת להגיד את המילים הנכונות בזמן הנכון...

לשתי הפסקאות האחרונות שלך... תודה

 

[אחרי 20 שנים]

גם אני קיבלתי את הספר הזה.

ולא, אני לא רוצה להיות ביצ'ית ולא לשחק כזו ולא לחשוב שאני כזו. אין לי קו - זה משתנה עם הזמן ועם האנשים ועם הרצון. מה שטוב לי היום לא חשבתי שיהיה חלק מהחיים שלי לפני שנה ומה שטוב לי היום לא יחייב אותי בעוד שנה. אני מתנהגת כפי שאני , יש הגנות - ברור ויש גם סדקים בחומה ונכנס אויר ואור.

 

[יערית]

בוקר טוב לכל הביצ'יות

בכל אישה מסתתרת ביצ'ית קטנה שאם תאכילי אותה, היא תגדל ותאבד פרופורציה. לא קראתי את הספר ומניחה שגם לא אקרא, אם כי חברה טובה שלי בשנה האחרונה אמרה לי" את חייבת לקרוא אותו". ביצ'יות=אסרטיביות, ביצ'ים=אסרטיבי, לא מאנייקית, לא מאנייק, לא משחקים בכאילו. כשאת פוגשת גבר פוטנציאלי לקשר איתך, ממליצה לא לרוץ לחזר אחריו<זו אני>, ממליצה להיות אישה ולתת לגברים לכבוש כפי שהם אוהבים, זה התפקיד שלהם<בשנות ה-2000 האישה שכחה מה זה להיות אישה וגבר הפך להיות מטרוסקסואל אלעק>. שיהיה הוא המחזר, את יכולה להיות זמינה כשאת זמינה, לא זמינה כשאת לא זמינה ולא לשבת ולחכות לטלפון שלו כאילו אין לך חיים אחרים, גבר בדיוק כמו אישה מרגיש תלות. אז הכרת גבר שעשה לך כווץ' בלב, אפשר להתחיל להוריד מגננות כשאת מקבלת אור ירוק ממני ובטחון שהוא רוצה אותך יותר משאת רוצה אותו , מצב הפוך יכול להביא את הקשר למקומות זמניים בלבד, בעוד שאת תרצי יותר ולו החשק יילך. כובש- נכבשת, צייד-ניצודה. אין צורך בהגנות, מה את כלא שמור? אין צורך גם להתלהב למן ההתחלה ולהפיל את עצמך לרגליו, לאט לאט, תני את עצמך לאט לאט כשאת רואה שהוא ממש בוער עלייך. זה לא משחקים, הטבע דורש את זה ולכן מה שקורה היום שהפרו את חוקי הטבע ורבות הנשים שלא יודעות איך להתנהל מול גברים וגברים מחפשים "ביצ'יות=אסרטיביות". תהיי ליידי, אישה, זהו. )

 

[Gal 38]

אהבתי ! תגובה לעניין

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

התקופה הזו לא נגמרה?

לדעתי דווקא כן. ההבדלים בין הגבר לאישה בהליך החיזור/ההתחלה/הכיבוש הולך ונעלם. זה מה שיפה. אם לרדת לסוף דעתך - תפקידה של האישה הוא במטבח, בנקיון הבית וכו'...

 

[יערית]

כן

ולא. כל מה שקשור לבית ועינייני המטבח מאז כבר לא קשורים לאישה או לגבר, ההטמעות שם כלל לא קשורה לחיזור אחרי גבר או לחוקי הטבע שעליהם כתבתי. יכול להיות שלהרבה גברים זה לא מדבר, אני כתבתי באופן כללי, ברגע שיש הדלקות הדדית הדברים פשוטים יותר, שם הטבע עושה את שלו לשני הצדדים <ביטחון>. מה קורה כשלא מרגישים את זה, כשרוצים צד אחד והוא לא מכניס לראשון כי... במיקרה הזה הבעתי את דעתי. )

 

[פולני מידלאיסט]

חחח

אהבתי את ה "בוער עלייך" רק תזהרי שלא ישרף לך

 

[גשר אירי]

אני חושבת שאת חייבת להתנהג כמו בספר!

אם את רוצה להשיג בחורים מהסוג *שכתוב עליו בספר*! (חביבי הסופרת?) מבלי לקרוא את הספר הנ"ל, רק הקונספט בו לקוחים כמעט 50% אחוז מהאוכלוסיה והופכים אותם למקשה אחת.. כבר לא רציני. אני בטוחה שמה שהיא כותבת יעבוד מצויין על מס' נשים שישיגו גברים מסוג מסויים, אבל אני די בטוחה שאותו סוג הוא ממש לא הבחירה שלי. (ואגב, לפי מה שכתבת, ומבלי להכיר אותך - כניראה גם את לא מסוג הגברים שאת צריכה/רוצה באמת להשיג..) בשלושים וכמה שנותיי, תחזקתי כמה מערכות יחסים ארוכות תווך, יצאתי לאי אילו דייטים, ו*מעולם* לא התחבטתי בשאלות כמו "להתקשר אליו או לחכות שהוא יתקשר?" להתנשק איתו/לשכב איתו/להתנהג כך או אחרת וכו' כן או לא.. תמיד עשיתי מה שהרגיש לי נכון באותו רגע, וכניראה שזה הלך לי יופי ולו בגלל שזה קרה עם הטיפוסים הנכונים, מהסוג שאני אוהבת, אלו שלא 'משחקים משחקים'.. ולא מנתהלים ע"פ 'חוקים' בקיצור, תתנהגי כמו שמתאים *לך*, אני בטוחה שזה יזמן לך את האיש הכי נכון בשבילך. וכן, לפעמים גם נפגעים בדרך.. אלו החיים.