י ל ד ו נ ת
New member
הגורם התורשתי
מדענים קנדים טוענים כי מצאו מוטציה של גן, שלדבריהם מכפיל את האפשרות של אדם מדוכא לשקול התאבדות. האם ניתן יהיה בקרוב לערוך ``מבחן התאבדות``? האם תרופות כמו פרוזאק ימחקו את הנטיה? למדענים יש בינתיים הרבה שאלות ומעט תשובות. המחקר עדיין בחיתוליו מה גורם לבני-אדם להתאבד? הדחף לכך עשוי להיגרם בשל השפעה גנטית. מדענים קנדים גילו מוטציה של גן, שלדבריהם מכפיל עד משלש את הסיכון לכך שאנשים מדוכאים ישקלו התאבדות או אף יבצעו זאת. ``אם למישהו יש את הנטיה הזו, ולא קורה לו בחייו שום דבר טראומתי - ייתכן שהמוטציה הזו לא תבוא לידי ביטוי``, אמר דייויד בייקיש, ממחברי המחקר, מרצה לפסיכיאטריה באוניברסיטת אוטאווה וראש המרפאה לפסיכופרמקולוגיה בבית החולים המלכותי באוטאווה, ``אבל אם אדם זה יאבד, למשל, את מקום עבודתו - הגן עלול להתעורר``. תוצאות המחקר הקנדי יתפרסמו בחודש פברואר בכתב העת היוקרתי ``כתב העת האמריקני לגנטיקה רפואית``. הגן המדובר מייצר קולטן לסרוטונין, חומר כימי המופק במוח והידוע כמשפיע על מצב הרוח. מחסור בסרוטונין גורם לדיכאון. מבין 021 חולים שאובחנו כסובלים ממצב דיכאוני קליני, גילו החוקרים את המוטציה לגן אצל 53 אחוז מהם, יותר מפי שניים מאשר בקרב חולים רגילים. יתירה מכך, בקרב חולים שסבלו מדיכאון, אלה שחשבו על התאבדות היו המועדים ביותר לשאת את הגן. סטיבן מולדין, מנהל היחידה למחקר גנטי במכון הלאומי לבריאות הנפש, מזהיר כי תוצאות כאלה טרם ניצפו בעבר. מולדין, שנמנה עם חברי מערכת כתב העת האמריקני לגנטיקה רפואית, שם יתפרסם המחקר, אמר כי לפני שנים אחדות ערכו חברי המערכת הצבעה, האם לאפשר הכללת מחקרים מסוג זה בכתב העת. בסופו של דבר הצביעו בעד. המבחן האמיתי יהיה, לדברי מולדין, כשמעבדות יאשרו את התוצאות הללו. לדברי בריאן קלארק, מומחה לגנטיקה מקליבלנד, ``המחקר מעלה את האפשרות, כי בכמה משפחות, חוסר איזון של סרוטונין עלול לבוא ביטוי לא רק כדיכאון או סכיזופרניה, כי אם כנטיה להתאבדות``. האפשרות כי נטיה להתאבדות עשויה להיות שונה ממחלות נפש אחרות, אמר בייקיש, פירושה כי הגילוי עשוי להביא לפיתוח ``מבחן התאבדות`` לזיהוי מי שנמצאים בקבוצת הסיכון. ``אנשים מגיעים לעתים קרובות לחדרי מיון עם מחשבות התאבדות``, אמר בייקיש, ``בעזרת בדיקה מיוחדת, תוכל לומר, `יש לך את המוטציה, ואתה נמצא בסיכון גבוה יותר. אתה עשוי להרוויח מטיפול ארוך טווח```. טיפול למניעה ושלא כמו מצבים גנטיים אחרים, כמו מחלת הנטיגנטון, שלה יש בדיקה אך אין טיפול, מחשבות התאבדות יכולות, לדעת בייקיש, להימחק בעזרת תרופות כמו פרוזאק. ``אפשר לטפל במחלה``, אמר החוקר, ``חולים המקבלים טיפול הם במצב טוב כמו שאר האוכלוסיה, או אולי אף במצב טוב יותר``. התחקות אחרי מקור הדחף להתאבדות היא כר נרחב למחקרים ולתיאוריות. האם זה שיגעון רגעי, האם זה צעד מחושב בקפידה, האם ניתן היה ``לנבא`` את האפשרות שאדם מסוים יטול את חייו בעצמו, האם ``טיפול`` מוקדם יכול היה למנוע זאת. ידוע, למשל, כי שינויים דרסטיים בחייו של אדם עלולים במצב קיצוני להביא להתאבדותו. סקר שנערך בארץ ב-8991 העלה, למשל, כי מתוך 291,2 בני אדם שהתאבדו ב-59`09`, 06 אחוז היו עולים חדשים ממדינות ברה``מ לשעבר. סקר שערך המכון הלאומי למחקרים דמוגרפיים בצרפת ב-8991, ייחס לאבטלה הגבוהה את הקפיצה הגדולה בשיעור ההתאבדויות בצרפת: ב-6991 התאבדו בצרפת 003,11 איש, לעומת 003,8 מקרים ב-5791. ה``אני שלאחר המוות`` בכנס בינלאומי שהתקיים בינואר 89` באוניברסיטת בר אילן בנושא התאבדויות, הובאה ``אפטיה חושית`` - הנעוצה ביחס הסביבה אל הילד בינקותו - כאחת הסיבות לנטיות אובדניות של אנשים. ``מי שמחליט ליטול את חייו במו ידיו``, אמר אז פרופ` ישראל אורבך, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה, ``מאמין ב`אני שלאחר המוות```. מחקר שנערךלפני שנתיים במרכז לבריאות הנפש אברבנאל, בשיתוף המחלקות לפסיכולוגיהבאוניברסיטאות בר אילן וחיפה, העלה כי יכולת ספיגת הכאב של אנשים שניסו להתאבד גבוהה משל אנשים בריאים. כך או כך, נראה כי זו פעם ראשונה שעולה האפשרות כי ישנו גן הגורם לנטיה להתאבדות. ואם אכן יוכח הדבר ותהיה אף בדיקה לאיתורו - עלולות להיווצר בעיותאתיות סבוכות. בדיקה לגילוי הנטיה עלולה, למשל, לחבל בהיקף ביטוח החיים של אדם. ``מצד שני, יש בכך גם הבאת הרבה תועלת`` - אמר בריאן קלארק, מומחה לגנטיקה מקליבלנד, ``כמו למשל, האפשרות לאתר בשלב מוקדם ילדים שעלולים להיות מועדים להתאבדות, ולהציבם תחת מעקב``.
מדענים קנדים טוענים כי מצאו מוטציה של גן, שלדבריהם מכפיל את האפשרות של אדם מדוכא לשקול התאבדות. האם ניתן יהיה בקרוב לערוך ``מבחן התאבדות``? האם תרופות כמו פרוזאק ימחקו את הנטיה? למדענים יש בינתיים הרבה שאלות ומעט תשובות. המחקר עדיין בחיתוליו מה גורם לבני-אדם להתאבד? הדחף לכך עשוי להיגרם בשל השפעה גנטית. מדענים קנדים גילו מוטציה של גן, שלדבריהם מכפיל עד משלש את הסיכון לכך שאנשים מדוכאים ישקלו התאבדות או אף יבצעו זאת. ``אם למישהו יש את הנטיה הזו, ולא קורה לו בחייו שום דבר טראומתי - ייתכן שהמוטציה הזו לא תבוא לידי ביטוי``, אמר דייויד בייקיש, ממחברי המחקר, מרצה לפסיכיאטריה באוניברסיטת אוטאווה וראש המרפאה לפסיכופרמקולוגיה בבית החולים המלכותי באוטאווה, ``אבל אם אדם זה יאבד, למשל, את מקום עבודתו - הגן עלול להתעורר``. תוצאות המחקר הקנדי יתפרסמו בחודש פברואר בכתב העת היוקרתי ``כתב העת האמריקני לגנטיקה רפואית``. הגן המדובר מייצר קולטן לסרוטונין, חומר כימי המופק במוח והידוע כמשפיע על מצב הרוח. מחסור בסרוטונין גורם לדיכאון. מבין 021 חולים שאובחנו כסובלים ממצב דיכאוני קליני, גילו החוקרים את המוטציה לגן אצל 53 אחוז מהם, יותר מפי שניים מאשר בקרב חולים רגילים. יתירה מכך, בקרב חולים שסבלו מדיכאון, אלה שחשבו על התאבדות היו המועדים ביותר לשאת את הגן. סטיבן מולדין, מנהל היחידה למחקר גנטי במכון הלאומי לבריאות הנפש, מזהיר כי תוצאות כאלה טרם ניצפו בעבר. מולדין, שנמנה עם חברי מערכת כתב העת האמריקני לגנטיקה רפואית, שם יתפרסם המחקר, אמר כי לפני שנים אחדות ערכו חברי המערכת הצבעה, האם לאפשר הכללת מחקרים מסוג זה בכתב העת. בסופו של דבר הצביעו בעד. המבחן האמיתי יהיה, לדברי מולדין, כשמעבדות יאשרו את התוצאות הללו. לדברי בריאן קלארק, מומחה לגנטיקה מקליבלנד, ``המחקר מעלה את האפשרות, כי בכמה משפחות, חוסר איזון של סרוטונין עלול לבוא ביטוי לא רק כדיכאון או סכיזופרניה, כי אם כנטיה להתאבדות``. האפשרות כי נטיה להתאבדות עשויה להיות שונה ממחלות נפש אחרות, אמר בייקיש, פירושה כי הגילוי עשוי להביא לפיתוח ``מבחן התאבדות`` לזיהוי מי שנמצאים בקבוצת הסיכון. ``אנשים מגיעים לעתים קרובות לחדרי מיון עם מחשבות התאבדות``, אמר בייקיש, ``בעזרת בדיקה מיוחדת, תוכל לומר, `יש לך את המוטציה, ואתה נמצא בסיכון גבוה יותר. אתה עשוי להרוויח מטיפול ארוך טווח```. טיפול למניעה ושלא כמו מצבים גנטיים אחרים, כמו מחלת הנטיגנטון, שלה יש בדיקה אך אין טיפול, מחשבות התאבדות יכולות, לדעת בייקיש, להימחק בעזרת תרופות כמו פרוזאק. ``אפשר לטפל במחלה``, אמר החוקר, ``חולים המקבלים טיפול הם במצב טוב כמו שאר האוכלוסיה, או אולי אף במצב טוב יותר``. התחקות אחרי מקור הדחף להתאבדות היא כר נרחב למחקרים ולתיאוריות. האם זה שיגעון רגעי, האם זה צעד מחושב בקפידה, האם ניתן היה ``לנבא`` את האפשרות שאדם מסוים יטול את חייו בעצמו, האם ``טיפול`` מוקדם יכול היה למנוע זאת. ידוע, למשל, כי שינויים דרסטיים בחייו של אדם עלולים במצב קיצוני להביא להתאבדותו. סקר שנערך בארץ ב-8991 העלה, למשל, כי מתוך 291,2 בני אדם שהתאבדו ב-59`09`, 06 אחוז היו עולים חדשים ממדינות ברה``מ לשעבר. סקר שערך המכון הלאומי למחקרים דמוגרפיים בצרפת ב-8991, ייחס לאבטלה הגבוהה את הקפיצה הגדולה בשיעור ההתאבדויות בצרפת: ב-6991 התאבדו בצרפת 003,11 איש, לעומת 003,8 מקרים ב-5791. ה``אני שלאחר המוות`` בכנס בינלאומי שהתקיים בינואר 89` באוניברסיטת בר אילן בנושא התאבדויות, הובאה ``אפטיה חושית`` - הנעוצה ביחס הסביבה אל הילד בינקותו - כאחת הסיבות לנטיות אובדניות של אנשים. ``מי שמחליט ליטול את חייו במו ידיו``, אמר אז פרופ` ישראל אורבך, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה, ``מאמין ב`אני שלאחר המוות```. מחקר שנערךלפני שנתיים במרכז לבריאות הנפש אברבנאל, בשיתוף המחלקות לפסיכולוגיהבאוניברסיטאות בר אילן וחיפה, העלה כי יכולת ספיגת הכאב של אנשים שניסו להתאבד גבוהה משל אנשים בריאים. כך או כך, נראה כי זו פעם ראשונה שעולה האפשרות כי ישנו גן הגורם לנטיה להתאבדות. ואם אכן יוכח הדבר ותהיה אף בדיקה לאיתורו - עלולות להיווצר בעיותאתיות סבוכות. בדיקה לגילוי הנטיה עלולה, למשל, לחבל בהיקף ביטוח החיים של אדם. ``מצד שני, יש בכך גם הבאת הרבה תועלת`` - אמר בריאן קלארק, מומחה לגנטיקה מקליבלנד, ``כמו למשל, האפשרות לאתר בשלב מוקדם ילדים שעלולים להיות מועדים להתאבדות, ולהציבם תחת מעקב``.