הגדרות ותמיכה...

[מאותגרת1]

הגדרות ותמיכה...

בני השלישי...בן 11. איותיו גדולות ממנו בעשר שנים ויותר . ילד רציני מאוד,בעל עקרונות חזקים מאוד. מגיל קטן הבעיה "הגדולה" שלו היא חברתית..הוא ילד דברן,החלטי,חכם מאוד יחסית(גם לפי האבחון) יש לו ידע רב בתחומים בהם מתעניין ולומד לבד (מנהיגים,מדינות,ארצות,יבשות,סרטים מהעבר,שחקנים היסטורית מלחמות וכו)...והוא מנסה לפתח שיחות עם חברים שלא מתעניינים. הוא מאוד אוהב משחקי פעילות וטיפוס..שאלוף בהם, טיפוס על חבלים על עצים ומה לא?!.
חבריו כמובן צמודים יותר למחשב ולמסכים ופחות בעלי שיחה.

יש גם את ענין האופי שמשתפר אט אט עם הלמידה...לומד לוותר יותר,לתת מקום לרצונות שלהם,למשחקים שרוצים וכו.

בכתה הוא ילד שקט למדיי, תלמיד של ממוצע שמונים בלי להתאמץ כלל. שוכח ציוד ,שוכח לרשום שיעורים..שוכח....
בבית עושה שיעורים לבד...מסדר את ילקוטו וצרכיו האישיים לבד...אם תזכורות קלות.

הבעיה הבולטת היא חוסר מיקוד וירידה לפרטים..כאן צריך יותר הכוונה. לקחתי לו מורה מדהימה..שנותנת לו כלים...
הוא אינו ילד אהוד,למרות חוכמתו,למרות פעילותו,למרות שנראה טוב...הכל כאילו בסדר...אבל לא ממש.

הוא אינו היפר..בהגדרה..ויכול לשבת שעות על פעילויות שונות...או להיות חסר סבלנות לאחרות (כמו כולנו לא?)
אינו מקבל ולא יקבל תרופות כאלו ואחרות.

איני דואגת מציוניו...מלמדת אותו לעשות תמיד הכי טוב שיוכל...להתאמץ,לרצות..והשאר יגיע...
אך עוד שנה חטיבה..ואני קצת לחוצה..מה יהיה איתו חברתית.כשהוא לא רוצה ליצור קשרים חדשים גם שנמצא בחברה אחרת מהכתה אינו מתאמץ(חוג כדורגל לדוגמא).
נדבק כל הזמן לשני ילדים שלא מסתדר איתם אך מכיר אותם.כשהם אינם זמינים הוא ממש מרגיש בודד..ממש!!!

עשיתי לו ביוזמתי אבחון ...ישב 5 שעות באבחון ויצא להפסקה אחת בלבד לאכול. המאבחנת אמרה שזה מדהים שהוא היה מחובר כל כך ולא רצה להפסיק.
אך כתבה שיש הפרעת קשב ותזזית..כיוון שזז הרבה על הכסא ואמר שמשעמם כל פעם שהיו בין פעילויות.
בהבנת הנקרא והנלווים יש קושי (המיקוד וכו)
ובכל שאר האבחונים רמתו יצאה הרבה מעל הממוצע...וברמה הגבוה ביותר. כמו שהגדירה זאת המאבחנת בגיל 9.5 עשה את האבחון ומבחן ה- Q מתאים היה לגיל 13.
הוא ילד רגיש מאוד...
ואשמח לכל תובנה...

 

[מאותגרת1]

סליחה-הכותרת צריכה להיות-אשמח לדעתכם

 

[zivadina]

כדאי לשאול את דר' דבורה שני שנמצאת כאן

לא בטוח שזאת רק הפרעת קשב

 

[מאותגרת1]

מה כוונתך???

איך פנים אל דר דבורה כאן?

 

[דבי שני]

הגדרות ותמיכה...

ערב טוב,
את מתארת ילד נבון ומוכשר שכלית אך בעל כישורים חברתיים חלשים.
הפערים הללו דורשים תשומת לב מיוחדת כי יש לכך היבטים קליניים נפשיים.
בעל תחומי ענין חריגים לגילו, התמקדות יתר בפרטים, מתקשה לשוחח עם בני גילו, יוצר רתיעה ממנו ודימוי של 'שונה' ו'מוזר'.
אני מציעה להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים, לאבחן ולהתחיל לטפל עוד לפני שיתחיל את חטיבת הביניים.
בברכה,
ד"ר דבורה שני
09-7420303

 

[פרח לי יפה ורוד]

ליתר ביטחון תבדקו

אם יש בעיות תקשורת כמו תסמונת אספרגר.
המצב שאת מתארת עשוי להיות תסמונת אספרגר קלה.
כמובן שעשוי גם לא להיות.

 

[iritki]

משתפת סיפור אישי

בגיל היסודי והתיכון עוד לא ידעתי על ההק"ר שלי אלא רק על לקויות למידה.
ביסודי לא הייתי מקובלת חברתית ותחומי העניין שלי היו שונים מאחרים ואני זוכרת שהבנתי שאני "שונה" מהם.
במעבר לחטיבה, אחרי שאמא דאגה שלא ישבצו אותי בכיתה עם תלמידים מסויימים שהתעללו בי בתיכון, נפגשתי עם החבר'ה שהיו תמיד בכיתה המקבילה וגם עוד הרבה אנשים חדשים שאליהם התחברתי מאוד. אני זוכרת את ההרגשה אז שמצאתי את המקום שלי. הייתי פתאום בסביבה של אנשים שאוהבים ללמוד, שאנשים שלא שופטים אותי על פי איזה ילקוט יש לי או איזה מותג אני לובשת.
אני כבר בת 27 והחברות הכי טובות שלי הן אלה מהתיכון.

מה שאני מנסה להגיד, בלי חוות דעת מקצועית על הקשיים כי אני לא אשת מקצוע, זה שלפעמים דווקא שינוי האווירה והסביבה יכולים לעשות טוב.

מקווה בשבילכם שהכל יתסדר

 

[מעגליקשב]

הגדרות ותמיכה

שלום לך מאותגרת,

בעייתך, או יותר נכון בעייתו של בנך, מוכרת. מדברייך , עולה חשד סביר שבנך אכן סובל מהפרעת קשב וזקוק לאבחון הנושא. תופעה מוכרת אצל ילדים עם הפרעת קשב - הם אינם מסוגלים לשבת במנוחה ולהתרכז בדברים שמשעממים אותם או אינם מעניינים אותם. לעומת זאת הם מצליחים לגייס את כל המשאבים על מנת להתרכז בנושאים שמעניינים אותם.
לגבי מצבו החברתי, מומלץ לסייע לו באמצעות קבוצה למיומנות חברתית ו/או טיפול פרטני פסיכולוגי. ניתן לנסות גם טיפול רגשי באמנות.
בהצלחה!

 

[מאותגרת1]

תודה לכם..

על כל התגובות,המיידע והאינפורמציה...לוקחת בכל לתשומת ליבי...ואפעל בהתאם...אעדכן בהמשך..

אציין רק..שהוא אוהב חברה,וכל יום מנסה להזמין חברים אליו..(יש כמה שהוא בקשר איתם גם מהכתה הגבוה יותר) יש חבר שמגיע בשבת בדרך כלל והם משחקים שעות ביחד ואין שום בעיה. הוא יוצר קשרים,משחק עם ילדים..מתקשר אך לא אוהב קשרים חדשים...ששם קשה יותר למצוא מכנה משותף.

 

[גבגב 2]

גם הבן שלי נוטל

גם הבן שלי נוטל אדרל 30 מ"ג (כתה יא')

ביומיים האחרונים גם טוען שההשפעה פחתה.

בתור לוקחת ריטלין לסוגיו - קבועה, שמתי לב שיש הבדל אם אני לוקחת את התרופה על בטן ריקה, מחכה מס' דקות שקצת יתעכל - ואז אוכלת את הארוחה, לבן מצבים בהם אני קודם אוכלת ואחר כך נוטלת....

את אותו הדבר הצעתי לבן שלי - נראה היום,.... אנחנו צריכים לשבת ביחד לקראת מתכונת הביולוגיה שלו, בדיוק הרגע ארתי לו שיטול, יחכה מעט ואז נאכל את הברנץ' שלנו...

אה! ולשתות הרבה
ולישון היטב
עייפות והעדר שינה טרם הלקיחה - מפחיתים את ההשפעה.

 

[ארז פיגלש]

לא בהכרח הפרעת קשב

יכול להיות שמדובר בדבר פשוט בהרבה מהפרעת קשב. אם הפרעת הקשב הייתה משמעותית, אני בספק אם היה מצליח להישאר מרוכז שעות רבות מבלי לאבד ריכוז - גם כשמשהו מעניין אותו. הפרעת קשב באה לידי ביטוי בסופו של דבר בכל תחומי החיים ברמה כזו או אחרת.

מאחר ומדובר בילד מאוד אינטיליגנט, שרמת ה IQ שלו גבוהה ומתאימה לרמה של ילדים הגדולים ממנו בשלוש וחצי שנים, ייתכן שכאן מקור הקושי החברתי. הוא "מקדים את זמנו" ברמת התקשורת שלו והנושאים המעניינים אותו, לבני גילו קשה להתחבר לנושאים וכאן מתחיל הקושי. דרך אגב, זה קושי שחווים ילדים מחוננים רבים.

לגבי התזזיתיות, יכול להיות שהוא מאוד "תחושתי" לומד וחווה את העולם דרך תחושות והתנסות אישית וזה נורמלי. יש אפשרות לאבחן את ערוץ הלמידה הדומיננטי שלו באבחון קצר יחסית (ישנם שלושה: תחושתי, חזותי ותחושתי). בעלי ערוץ למידה תחושתי דומיננטי מתקשים לשבת זמן רב ללא פעילות או תזוזה, ויכולים לפספס פרטים שהמורה מסבירה או כותבת על הלוח כיוון שזה פונה לערוצים השמיעתיים והחזותיים. זה תחום פחות מוכר ולכן במקרים רבים לא נבדק.

ייתכן ש"אח בוגר" או מאמן אישי (קואצ'ר) יכולים לעשות אתו עבודה שתביא לשינוי משמעותי בטווח קצר יחסית. שווה לבדוק אם יש בביה"ס אליו הוא עולה לחטיבה פעילות של "פרח אקדמיה", ולבקש חונך.

ועוד עניין קטן אחד: כדאי מאוד לבדוק אתו אם העניין החברתי מציק לו. פנו אלי לא מעט הורים שדאגו מאוד מהמצב החברתי של ילדיהם, ובסוף התברר ששניים - שלושה חברים זה כל מה שהם רוצים ולא יותר, והחשש היה של ההורים כאשר הילד מרוצה מכמות החברים, ואולי צריך רק כמה עצות והתכווננות לאופן ההתנהלות איתם כדי שהחברות תהיה מושלמת.