הגביע הוא שלנו?

  • פותח הנושא capit
  • פורסם בתאריך

capit

New member
הגביע הוא שלנו?

שלום מתוך צורך בלתי נישלט לחיות חיים מפוכחי אשליות ההנאה שלי מהנצחון 'שלנו' ניפגמת מאד. האם שימחה קולקטיבית לגיטימית בכללותה? האם יש קיום בכלל לגאווה לאומית? וכיצד קבוצה שזוכה בזכות זרים ,אוהבי ציון ככל שיהיו ,בבעלות פרטית ואם אינטרס מיסחרי מייצגת אותי? או בכלל כל קבוצה לצורך העניין. הצניות שבי לא מבינה את מזילי הדימעה בטקס יום העצמאות ,הרי מדינה היא גוף קר ופונקציונאלי בבלבד שבא לשרת את מטרת האינדיבידואל. קבוצת אנשים המבינים את הצורך שבשיתוף פעולה לטובת הכלל ומכן לפרט. אין בזה כל רומנטיקה! הטקס עצמו מורכב מיחידים הדואגים למיקרו קוסמוס של עצמם. החצוצרן בטקס לדוגמא הוא איזה ג'ובניק שהיה איתי בשכבה -או שלא ,שהולך כל יום הביתה ב2 שבאותו היום הוא מתרגש כי יראו אותו בטלוויזיה וזה אולי יקדם את האינטרסים שלו אבל מבעד לעיניים דומעות הוא כמובן סימבול ממלכתי מובהק! וממיטב הנוער שלנו! מצד שני בכל עת שאני מרוצה מהישג של קבוצה שאני נוטל בה חלק מורגש יותר ,כמו משפחה או קבוצת הכדורסל ששיחקתי בה בילדותי אין זה בדיוק אותו סיפוק קולקטיבי הבעל כביכול השלכה עלי? מתי קבוצה נהיית גדולה מדי בשביל לחוש רגש כלפיה ואני בהחלט מרגיש שמדינה זה דוגמא לזה ,ניכור מוחלט של האינדיבידואל. לחוש רגש כלפי גוף שלא שם קצוץ עליך הוא לגיטימי או מגוחך כמו להתרגש מהצלחה של מפורסם כזה או אחר (שלהצלחתו טרמתי מכספי...) או בקיצור ,האם אני צריך לחדול מלשמוח מהשגי בתי (אם היתה לי) או להתחיל לשמוח מהשגי המדינה/עולם/גלקסיה שלי? רגשי ה'כפירה' הללו מטרידים אותי בתקופה הפטריוטית האחרונה ואשמח לשמוע את תגובותכם בעניין!
 

F o o B a r

New member
...

הדחף להשתייך לקבוצה הוא מולד. הסיבה היא פשוט תועלת אבולוציונית. אלו שחיו בקבוצות שרדו בעוד שהמתבודדים מתו.
 

j i m m y

New member
קצת הזדהות

בעיקר אם יש לך קרובי משפחה חיילים, אתה מרגיש הזדהות, וד"א, אתה מדבר פה על סוציולוגיה ופסיכולוגיה, לא על פילוסופיה (סתם הערת ביניים). אם היה לך חבר או אח שהיה או שנמצא בשירות, ויש לך אינטילגנציה ריגשית בסיסית, מן הסתם תשים את עצמך בנעלי המשפחה וגם אתה תזיל דמעה.
 

capit

New member
יש לי ו,,,

למה אני צריך קרובי משפחה שהיו בשירות? אני בעצמי הייתי אם הייתי שואל הזדהות מה היא? זו אכן הייתה שאלה שיותר שייכת לתחום מדעי החברה אבל באשר לשאול מה הוא מקומו לדעתכם של אדם בתוך מדינה/קבוצה מבחינה רציונלית ונטולת רגשות? האם יש מקום או נכונות לרגשות כלפי גוף שאינו בעל רגשות? והאם ההזדהות הזו לגיטימית (בהיסטוריה שהיזדהות עם ארץ או לאומנות באה על חשבון הזדהות עם הפרט הרבה פעמים) אין מדעי החברה משיבים...
 

argoBlock

New member
זה קשור לפילוסופיה

כמו שהרפובליקה של אפלטון קשורה. 1. כדורסל: אני מעדיף להגיב על האחרים. 2. "מדינה היא גוף קר ופונקציונאלי בבלבד שבא לשרת את מטרת האינדיבידואל": |סהדגש| - ה ל ו ו א י שזה היה כך, לו זו הייתה המטרה של מדינות, והאנשים שמספקים את הכוח למדינות (האינדיבידואל) היו מתנהגים באופן רציונלי במידה סבירה, הרי מצבם של האינדיבידואלים בעולם היה טוב בהרבה. 3. טקס יום העצמאות הוא דוגמא פחות חותכת, אם תחשוב על טקס יום הזכרון אני חושב שזה יהיה הרבה יותר חד. 4. מתי קבוצה נהיית גדולה מדי בשביל לחוש כלפיה רגש? |סהדגש| זה מגוחך כשהדבר שאתה חש כלפיו רגש אינו קיים המדינה קיימת רק בראש של אינדיבידואלים, וכשאתה אומר "המדינה" ולא חושב עליהם, זה תמיד מגוחך. 5. לגבי ה"תקופה הפטריוטית" מה שצריך להטריד אותך אינו רגשי כפירה, אלא התקופה הפטריוטית. - אם יש לך אויבים אכזריים שאתה חושב שצריך להשמיד, והם גורמים רק סבל למין האנושי - רוב הסיכויים שהם פטריוטים. - לאורך ההיסטוריה ניתן לראות התאמה בין כמות הפטריוטיזם לכמות הסבל והמיתות הלא טבעיות. - לא משנה אם הפטריוטים אשמים, או גורמים לסבל, העובדה היא שמקום שיש בו רגש פטריוטי גואה, עדיף להתרחק ממנו.
 

SilentMike

New member
זה "סדגש". לא "סהדגש".

וגם ה-"הרצל" לא עובד יותר. החליפו אותו מזמן
 
למעלה