הגבה תגובה - בעיה

[sarin42]

הגבה תגובה - בעיה

יש לי בעיה בהלהתגונן כשתוקפים אותי מילולית אציין שבעבר הייתי מגיבה באימפולסיביות והיום נאלמתי דום וחשוב לי להתגונן כשצריך ולהבעי את מה שחשבתי ייעוצכם בבקשה איך לנהוג גם כשמישהוא לא צודק כגון אחותי היא יורה מה שיש לה לאמר ומנתקת כשלא הספקתי להגיב אני לא מוכנה להצדיע לה ואף שוקלל להתנתק לא מסתדרת איתה היא סגורה והדיבור איתה שיטחי לא לעומק ולי זה מפריע אין פתיחות יש חומה ומחסום וכך לא ניתן לנהל מערכת יחסים פתוחה ולבבית לי זה מפריע איך עלי להתנהג ומה עלי לעשות

 

[bridges]

למה להגיב? למה להתגונן?

שלום רב לך, אני רוצה להוכיר אותך על האומץ להביא את היחסים עם אחותך לדיון ועל המחויבות שלך ליחסים עמה. תשקלי שהתגובה האימפולסיבית וחוסר התגובה הם שני הצדדים של אותו המטבע. שתיהן תגובות שנובעות מהאינסטינקט הבסיסי לסכנה: להלחם או לברוח (Fight or Flee). תשקלי גם שאת אחותך לא תוכלי לשנות אבל את התגובה שלך אליה ואיך שאת רואה אותה את כן יכולה לשנות. אני ראיתי את התרגיל שאני מתכוון לעשות איתך מתחיל שינוי מרחיק לכת ביחסים בין אנשים, אפילו בין אנשים שלא דיברו ביניהם שנים בשל ריב ישן. אבל על מנת שזה יקרה נדרשת נכונות מצידך להסתכל באופן אוטנטי על חייך ולהשתדל לענות על השאלות בצורה האמיתית ביותר. התרגיל מתחיל בהבחנה שיש לך תלונה כלפי אחותך: למה היא סגורה כלפיי? למה הדיבור איתה שיטחי ולא לעומק? למה אין פתיחות? למה לא ניתן לנהל מערכת יחסים פתוחה? וממשיך בשתי שאלות שנוגעות לתלונה: מהן המחירים שאת משלמת? לדוגמא: ברור שאת משלמת ביחסים שלך עם אחותך. מהם הרווחים שאת מרוויחה? דוגמא של רווח: מי צודק כאן ומי לא? אשמח לקרוא את התשובות. רונן

 

[sarin42]

מערכת יחסים לא חיובית ונעימה

תגובה , המחירים שאני משלמת פגיעה באגןו בבטחון העצמי שלי אני מוציאה את עצמי מטומטמת חסרת בטחון ועמוד שדרה שאפשר לפוע בה ולרמוס אותה ולמחוץ , לא מוכנה לכך דורשת כבוד הערכה מערכת בריאה של קירבה בטחון שפה משותפת כאן אני מרגישה חייץ אני יכולה לאכול ואחר כך תלך למחשב תתעלם ולא תתקשר זה חזר על עצמו כמה פעמים השיחות ריקות מה נשמע מה שלומך לא יותר על פיה ישק דבר מה שהיא אומרת יש לו משקל וחשיבות האחר פסול דעתו ואין לא זכות להביע אותה או לאמר מה שחושב הרווח יש לי היכן להתארח בחגים מאידך 5 שנים לא דיברנו ולא היה לי רע עם כל הכאב והצער הסתדרתי בלעדיה אציין שגם בני משפחתה כולל ביתה סגורים והכל מחתרת למשל עם נסעה לטיול לחול נאסר לספר עם קנתה בית אין מידע הכל מעטה סודיות מוחלט מה שכעסתי שלא אמרתי לה מה אני חושבת ולא הגבתי ואני כעוסה כל כך נשארתי עם הלשון בחוץ שאלתי מה היה עלי לנהוג והאם לנתק השר סופי

 

[ענבל כהן חמו]

איך לעזור

אני קוראת את מה שאת כותבת ונשארת בלי נשימה. כל ההודעה שלך היא משפט אחד ארוך ללא הפסקה ועם כל הקושי. אני לא יודעת אם זו התחושה שלך, אבל כשאני קוראת זאת אני מוצאת את עצמי מוצפת בכל כך הרבה דברים שאין יכולת לחשוב. אני מציעה - לעצור ולקחת אויר. אני מבינה שהיחסים עם אחותך מורכבים, ובכל זאת כן היית רוצה בקשר איתה. אני חושבת שמהפתח לקשר טוב הוא גבולות. חשבי - מהו אופן בו את מוכנה לנהל איתה מערכת יחסים? מה את לא מוכנה שיקרה במערכת היחסים שלכן? איך באפשרותך להגיב למצבים שונים? מה באפשרותך לומר או לעשות כך שתכבדי את עצמך ולא תאפשרי לעצמך להיות חשופה לפגיעה?

 

[bridges]

אני רוצה להצטרף לענבל...

קשה לי מאוד להבין את כל מה שאת כותבת. אני מזמין אותך להתחשב בנו ולכתוב בצורה יותר ברור - להכניס נקודות ופסיקים ואפילו אולי לכתוב בנקודות. בכל מקרה, ממה שאני כן מבין אני טוען שאת מבלבלת בין מחיר לבין רווחים: פגיעה באגו ובבטחון עצמי כשהם באים ממישהו אחר הם רווחים. למה? משום שזה הרבה יותר קל להאשים אחרים במה שקורה לנו מאשר לקחת אחריות על הדבר. הרי אחותך לא עושה את מה שהיא עושה על מנת לפגוע בבטחון העצמי שלך, היא עושה זאת מסיבותיה שלה שקשורות לדברים שאיתם היא מתמודדת. את זאת שבוחרת להפגע מזה. את זאת שבוחרת להיות הקורבן. רווח נוסף הוא להגביה את עצמך ולהנמיך את אחותך. את רוצה יחסים פתוחים אבל היא שומרת דברים בסוד. את האישה הנעלה, הפתוחה והיא האישה הפחותה, הסגורה. ועוד רווח: להצדיק את עצמך. המחיר שאת משלמת הוא ביחסים ובאהבה שבינך לבין אחותך ויש לי תחושה שגם בינך לשאר המשפחה. העניין הוא שאת לא יכולה גם להאשים את אחותך וגם ליצור יחסים אוהבים איתה. את לא יכולה להגביה את עצמך ולצפות ליחסים טובים. השאלה היא אם את מוכנה לוותר על האשמה, על להיות צודקת על מנת ליצור יחסים של אהבה עם אחותך? רונן

 

[מאמנ net אישית]

honesty is the best policy

הי שרין, ראשית אשאל אותך, האם ניסית לבדוק מה הסיבה שאת מפרשת את הפניות אליך כתוקפנות? יכולות להיות לזה מגוון סיבות. שנית אשאל אותך, מי שולט בתגובות שלך? האם זו אחותך? או כל אדם אחר שאת מרגישה מותקפת על ידו? יש מגוון תגובות אפשריות במצב הזה, ולדעתי פשוט לא פיתחת לך ארסנל (מחסנית), של תגובות אחרות אפשריות. במקרה שלך, יש טריגר (משהו שמפעיל אותך), שאם לוחצים לך עליו, יודעים שתגיע תגובה. אם את מודעת לטריגרים שלך, את יכולה לשריין לך מחסן תגובות חדש, ולהתאמן על שליפת תגובות חדשות על אותם מצבים. ואז, גם מי שרגיל לקבל ממך תוקפנות בחזרה, יצטרך להתרגל לתגובות החדשות, היותר מועילות לך... אנשים יופתעו לטובה. זה תלוי הרבה מאוד בך, לשנות את הדרך בה מגיבים אליך..ולשפר את היחסים עם הסובבים אותך, ובמקביל לסגל לעצמך התנהגות המביאה לך יותר שלווה ושלמות עם עצמך.. רק במקרים נדירים באמת יש צורך לנתק קשרים, לרוב, אפשר לשפר אותם, ומשמעותית!!

 

[מאמנ net אישית]

לגבי הכנות - כמדיניות הטובה ביותר...

רציתי לשאול, האם ניסיתי לתקשר אל הקרובים לך, את רצונך ביחסים טובים יותר? כנות בעניין, היא דרך מצויינת לפתוח דיאלוג לדרך חדשה, והיא צריכה להיות מלווה במעשים. אבל תמיד בהתחלה, לומר מה שעל הלב. תתפלאי, אולי גם אחותך מייחלת לקשר טוב יותר איתך?

 

[sarin42]

אני מעוניינת לדעת להגיב ולהתגונן כנראה שמשהו

יתכן שאני מקרינה חולשה כלשהי ואנשים מזהים זאת זה קורה לי בזמן האחרון הרבה ואני פשוט בוחרת לא להגיב נאלמת דום ברצוני לדעת שיטה להגיב כשצריך משום שזה מפרש חוסר בטחון עצמי מוחלט מצידי לכן רוצה ללמוד התנהגויות חדשות במצבים מאין אלו שבהן אני נקלעת בחיי היום יום

 

[Maayan Bar]

שיטה....?

שלום לך, את כותבת שאת רוצה ללמוד התנהגויות חדשות למצבים שאילהם את נקלעת. זה מזכיר לי מתאמנת שלי שהבוס שלה היה נוהג לצעוק עליה (וגם על יתר העובדים שלו), ומבחינתה זה היה ממש בלתי נסבל. ובכל זאת, במשך שנים (!) הוא צעק והיא "אכלה" את עצמה מבפנים. עד שהיא החליטה שהיא לא מוכנה להמשיך כך. ה"שיטה" שהאימון איפשר למתאמנת הזו - היא "שיטה" שהיא עצמה המציאה/יצרה/מצאה לעצמה באימון, היות והייתה נאלמת דום למול צעקותיו היא הכינה ולמדה בע"פ ומראש את המשפט הבא (ניסוח שלה):"זה לא נעים לי כשאתה צועק עליי, אני מוכנה לדבר איתך על זה בנעימים" ולצאת מהחדר שבו הוא נמצא. זו השיטה שהתאימה לה, זה מה שהאימון הוציא ממנה. בשורה התחתונה אומר לך שזה עבד ועובד לה מצוין. בפעם הראשונה שהיא אמרה לו, הוא השתתק מייד ואמר לה כמה שהיא צודקת (כן, כן, זה הפתיע מאוד גם אותה). בהמשך היו לו "מעידות" והוא ניסה לצעוק עליה שוב, אבל התמדתה בגישה שאינה מאפשרת לו לצעוק - איפשרה את המשך הדיאלוג הנעים בינהם. מה אני אומרת לך בכל זה - ברגע שאת מקבלת החלטה לקחת אחריות על הנתפסות שלך, ועל תגובותייך למה שקורה ועל מה שאת רוצה שיקרה - יש לך את העוצמה. והשיטה - אותה את יוצרת באופן המתאים לך ביותר. בהצלחה