גם אני נוהג להטיס ילדים בארועים
המאורגנים ע"י האגודה.בפעם האחרונה ברמון עשיתי 4 סבבים. שני הראשונות היו בנות בנות 11 שהיתנהגו למופת ללא כל סימן של פחד ובפירוש נהנו מכל רגע.השלישית היתה ילדה בת 8.עם כניסתה למטוס הבנתי שבפירוש היתה מוכנה לותר על ההוויה אבל הסקרנות או הבושה מחבריה מנעו זאת ממנה.נסיונותי לההוציא ממנה מילה בזמן ההסעה וההמראה לא צלחו ובשלב מסוים שקלתי לקצר את הסבב.ואז ביקשתי ממנה לעזור לי לחפש שלושה מצנחי רחיפה שהסתובבו שם.היא מצאה לפני את הראשון ומהשלב הזה הפשירה לחלוטין ולא הפסיקה לדבר עד הנחיתה.הבעיה הגדולה היתה בסבב האחרון.ילד בן 7 +\-,ניכנס למטוס לבן כסיד,מיד עם התנעת המנוע עצם את העיניים וסגר את הארופים בחוזקה על רצועת הביטחון. כל נסיונותי לדובבו לא צלחו. המראתי בכל זאת בתיקוה שיפשיר באויר(טעות גדולה שלי).זה לא קרה.קיצרתי את הסבב ונחתתי.הוא פתח את העיניים רק ששמע את קול אמו או המלווה שלו לאחר פתיחת הדלת.נשאלת השאלה אם אין להגביל הטסת ילדים מגיל מסוים ומעלה.לגבי המאמר,אני נוהג לבנות מראש תגובה לכל תרחיש שעשוי להפתיע אותי במצבים עם פוטנציאל לכך.במקרה המתואר במאמר,מכה על אפו של היושב מימין כלפי מעלה, שעוצמתה בהתאם לגילו וגודלו הפיזי.אין יצור אנושי שלא יתפוס מידית את אפו בשתי ידיו.זה יכאב,אפילו כאב חד וחזק,אבל רב הסיכוים שזה יציל את שניינו.וכרגיל,יציק תודה על התירגום.