הבת שלי התגיסה

[pf26]

הבת שלי התגיסה

וזו הסיבה בגללה לא ביקרתי כאן כמה ימים. מצד אחד זה מאד מרגש כמה מהר הזמן עבר ואיך התינוקת שלי כבר אדם בוגר ויצאה מרשותי (לפחות לשנתיים). מצד שני זה קצת מלחיץ למרות שהיא לוקחת די בהומור את ה"טרטורים" והשטויות של המפקדים שלה . מצד שלישי? נראה כאילו רק אתמול התגייסתי.... איך הזמן עובר כל-כך מהר? גם לי דאגו ככה? קר לה או חם לה? היא אוכלת מספיק? היא ישנה מספיק? אני מקווה שתהיה לה חוויה טובה כמו שלי הייתה, כי אני מאד נהניתי מהשרות הצבאי.

 

[אמא לבוגרים]

../images/Emo104.gif הרבה הצלחה בשירות

כל פעם מרגש אותי לשמוע. מה היא הולכת לעשות? לי יש תאומים כרגע חיילים. תקופה יפה להם (גם מאוד לא קלה). היא הראשונה שלך שמתגייסת ?איך התחושה בבית ? אשמח לענות לך על שאלות. סמכי עליה. היא אוכלת בטוח .אולי לא כמו בבית,אבל תסתדר קרוב לוודאי. אחד מבני מגיע הבייתה ומספר שאצלם האוכל מדהים (ולעיתים טעים מהבית).

 

[pf26]

תודה

היא מיועדת לקורס מסוים, מאד איכותי, וכבר מכירה כמה בנות שיהיו איתה בקורס. הבעיה שהיא מאד עצמאית אבל גם מאד מפונקת ודי קוטרית. ז"א היא מביעה את דעתה בלי חשש, מה שיכול להכשיל אותה מול המפקדים (שגם הם בסה"כ נערים צעירים) ויחד עם זאת לא תישן בלילה אם הכרית לא נוחה ותבכה שעות אם יראה לה שנעשה חוסר צדק. יהיה טוב.

 

[ה ר מ י נ ה]

שיהיה בשעה טובה. היום התנאים

הרבה יותר טובים מאלה שהיו בזמני. שלושת ילדי המפונקים שרתו שרות מלא ובסופו של דבר השרות עשה להם רק טוב. הם התבגרו, נעשו עצמאים הרבה יותר, ולשלושתם היתה הזדמנות לנהל מערכות גדולות שצעירים בגילם לא מנהלים בתנאים רגילים. אם יש נושא שאין מה לדאוג בקשר אליו זהו האוכל. אף אחד לא נשאר רעב כשיש אוכל זמין, ובסופו של דבר הבעיה לקראת סוף השרות היא עודף של אוכל ולא מחסור.

 

[pf26]

גם אני מאמינה שזה יעשה לה טוב

לכן אני מופתעת מהתגובה שלי: כאב בטן איום וריצה לכל צלצול טלפון (מאז גיל 18 לא רצתי ככה לטלפון ....). ולגבי אוכל - אני מאמינה שהיא תאכל כשתהיה ממש רעבה. מקסימום תקנה "מצופה" - יש עוד דבר כזה "מצופה מהשקם" ?

 

[אמא לבוגרים]

תשמעי

אני כבר שנתיים צמודה לפלאפון 24 שעות ביממה. (אפילו בשירותים !). מצופה ? מה את חושבת שזה הדור שלנו ?מה אין שם ? הכל. וזה כבר לא שקם כי אם שקלית.

 

[גלבועא]

ברכות, ובתך יצאה מרשותך - סופית

הבת שלי השתחררה לפני חודש מייד לשירות קבע. השנתיים עוברות ביעף.

 

[ה ר מ י נ ה]

"בתך יצאה מרשותך סופית?" לא במדינת

ישראל. גם אני, המתקרבת לגיל 60 לא יצאתי (לדעת אמי) מרשותה סופית. הרי אצלנו חוזרים הביתה אחרי הצבא כדי לחסוך לטיול לחו"ל ואחר כך חוזרים הביתה כי רוצים לחסוך שכר דירה, וישנם הרבה מקרים שעל אף העובדה שהבנים והבנות כבר די מבוגרים, קשה להם להפרד מהסינור (והנוחות ) של חיים בבית ההורים.

 

[אמא לבוגרים]

זה עניין אופנתי

כשאני הייתי צעירה היה מאוד אופנתי לעזב את הבית מיד בתום הצבא. אז זה הצביע על עצמאות ובגרות. כנראה החברה' היום שקולים יותר כלכלית.אני חושבת שהמשפחתיות אצלנו חזקה יותר. מה שכתבת נכון כאשר גרים במרכז הארץ או בקרבת אונברסיטאות. דרך אגב, ראיתי תכנית על צעירי איטליה, בה הראו אנשים רווקים כבר לא צעירים שעדיין גרים בבית הוריהם בגלל הנוחיות (ארוחות, שירותי כביסה,ניקיון) מעבר לחסכון כספי.

 

[ה ר מ י נ ה]

נכון. ידוע שהאיטלקי הרווק מסרב

להיפרד מאמו. לא בגלל תסביך אדיפוס אלא בגלל הנוחיות. זה האוכל שהוא רגיל אליו, ובנוסף הוא מקבל את כל השירותים. כך הוא יכול להרוויח כסף, להחזיק חברה, ולקבל את שירותי האמא. האמא האיטלקיה, שכנראה די דומה לאמא הפולניה (או הישראלית), מקבלת את הסידור בברכה. כך היא יודעת ב ד י ו ק מה הילד (בן הארבעים) שלה אוכל.

 

[אמא לבוגרים]

../images/Emo9.gif../images/Emo6.gif ועם מי יוצא../images/Emo8.gif

 

[גלבועא]

אני חושב שיש לשים לב לניסוח

"יצאה מרשותך" אומר: שלך כבר אין זכות אמירה בנוגע אליה. זה שהילדים מעדיפים להישאר אצל ההורים זה מהבחירה שלהם בלבד, ואינני חושב שיש הורה שיכול לומר לילד שלו בן ה- 25 מה שהוא אמר לו כשהיה ברשותו, כלומר עד גיל הצבא, או גיל 18. נכון שישנם מקרים פתולוגיים קשים, אבל אלה המיעוט ולא הרוב.

 

[אמא לבוגרים]

ההבדל הוא

שעד גיל 18 אתה לעיתים מציב גבולות ואומר מה כן ומה לא ואולי קובע דברים. גם בגיל 25 אומרים, אך בהבדל שבגיל זה אתה כבר רק מביע דעתך ומציע, אך בוודאי לא קובע. הדוגמה הטובה ביותר שבתי שזה אך נישאה מספרת לי משהו ובסוף משפט אומרת ,נו אמא מה דעתך ? ואני כמובן אומרת דעתי אך מכבדת ומקבלת אם דעתה והחלטתה הפוכה. דרך אגב, כל המורים חזרו מעבודתם ? קבלתם את המכתב משרתנו ?

 

[גלבועא]

יש מכתב?

אתמול טחן לנו את המוח נציג הארגון והסביר לנו למה ההסתדרות דופקת את קידום המו"מ. הוא היה לא מיליטנטי והסביר שזה בגלל המורות והגננות שהתרגלו לעבוד עד 1300. חיזוק לטענותיו מצאתי ב'דה מארקר' או ב'הארץ' של הבוקר שהסביר באותה שפה מדוע האירוגונים לא משתפים פעולה.

 

[pf26]

?

ומה עם מורות וגננות שמקבלות טלפונים מהורים בעשר וחצי בלילה או בצהרי השבת? ומה עם המורות והגננות שחוזרות הביתה בצהרים, אבל מבלות את שעות הצהרים והערב בבנית תכניות יחודיות לילדים "מיוחדים" שמשולבים בכיתות הרגילות, או סתם בבנית משימות לתלמידי הכיתה כי משרד החינוך משנה כל 10 דקות את שיטת הוראת הקריאה/כתיבה/חשבון? וההשתלמויות/פגישות שמחייבים אותנו להשתתף, לשלם עבור ההשתלמות (סכום סמלי) ולקבל גמול שכבר אי אפשר לצבור? אוי, הצלחתי להתרגז....

 

[גלבועא]

היי, לא אני הכתובת לכעס

אני עכשיו בעבודה, מנצל כמה דקות של שקט.

 

[pf26]

לא כועסת עליך בכלל

אני כועסת על המדיניות לזרוק את החינוך לתחתית וכועסת על ארגוני המורים (שניהם) על הדרך בה הם מנהלים משא ומתן ועל סדרי העדיפויות שלהם. מזל שאני מלמדת במקום בו ההורים יודעים להעריך את העבודה הקשה שאנחנו עושים (והחיוך והתודה גורמים לי לעבוד עוד יותר קשה).

 

[אמא לבוגרים]

כולנו באותה סירה.

גננות ,מורות ביסודי ומורים בתיכון. יש אמנם בעיות שונות ,אך כולנו בסה"כ זוכים לאותה "אהדה" ,ולאותה "תמיכה" ועל כולנו מסתכלים כבייביסיטר לאומי.

 

[אמא לבוגרים]

כשיהיה לך זמן

כנס לקישור כאן של הארגון. יש כמה כתבות בעניין. כן, קבלנו היום "מכתב אישי" מהשרה. היא מאוד מעריכה את עבודתך ועבודתי. נלך עם ההערכב למכולת ? ודרך אגב, ברור לך למה הכל על אש נמוכה ? אמנם אנחנו בפורום הורים והוריהם ,אבל כדי שילדנו בעתיד לא יקטרו על מצבנו הכלכלי....מדברים גם על זה.

 

[m i t a l y]

שיהיה ../images/Emo50.gif לבתך

ולך -