הבת שלי החליטה להיות סביבון

ריטה1

New member
הבת שלי החליטה להיות סביבון

או.קיי מהבטן לגב היא כבר מתהפכת מזמן. עכשיו אחרי שנמאס לה מהטריק הזה היא כנראה החליטה שהגיע הזמן להמשיך הלאה, ונראה כאילו היא מנסה להתהפך מהגב לבטן. היא ממש מתהפכת לצד, ונראה שהיא מנסה להמשיך הלאה, אבל הראש כנראה עוד קצת כבד לה והיא לא מצליחה. זה נורא כייף לה אבל משגע את אמא שלה, היא לא נותנת לי להחליף חיתול, או להלביש/להפשיט אותה וכל הזמן מסתובבת. ועל שולחן ההחתלה היא אפילו מצאה פטנט חדש, היא תופסת את הוילון שמאחוריה מושכת ומתנדנדת. איזה מקסים זה איך שהם גדלים ועושים כל מני קונצים. היא גם כל היום מקשקשת, אתמול למשל נסעתי איתה באוטו והיא נתנתה נאום מאוד ארוך לבובות שתלויות על הסל קל, עם כל הטונציה הנכונה, אחת מהן אפילו זכתה לצעקות (כי היא מסתובבת כל הזמן ואי אפשר לתפוס אותה). אח"כ היא נסעה עם אבא, וכמעט גנבו לי אותה, כולם כל כך התלהבו ממנה, שסירבו להחזיר לו אותה. טוב כרגיל נסחפתי קצת (ככה זה כשמדברים על המלאכים שלנו, לא?).
 

ligo

New member
איזה כיף

כל יום אטרקציות חדשות את אוהבת שלוקחים לך אותה? אני מצד אחד שמחה שכולם אוהבים אותה, אבל כשהיא הרבה על הידיים של הסבים/סבתות וכו´ אני מתחילה להתגעגע (אפילו שאני ליד...)
 

ריטה1

New member
נכון את צודקת בהחלט

גם אני מתגעגעת נורא כשהיא על הידים של מישהו אחר. אבל אין מה לדאוג החם שלי לא מחזיק אותה בכלל (הוא מפחד להחזיק תינוקות), וחמותי מחזירה לי אותה מיד לאחר ציוץ הבכי הראשון, כנראה שזו גם הסיבה שהיא בוכה אצלה הרבה. היחידים שאני לא רוצה לחטוף מהם את הילדה הם בעלי היקר והחברה הכי טובה שלי שהם פשוט מתמוגגים ממנה, ואני מהם כשהם מחזיקים אותה, חוץ מזה שחברה שלי צריכה ללדת בחורף, אז שתתרגל קצת.
 

ligo

New member
גם אבא שלי לא מחזיק אותה- הוא מפחד

אני הבכורה בין 5 ילדים, ומסתבר שהוא לא החזיק אף אחד מאיתנו כשהיינו תינוקות...
 
גם אבא שלי כזה

אותנו לא החזיק לא היה מעורב מי יודע מה בטיפול ולא שאמא שלי הניקה חו"ח... ועדיין היינו רכוש בלעדי שלה ולקחת את שיר ? בחודשים הראשונים לא הצענו לו לפני חודשיים התחלנו להציע לו לקחת בחודש האחרון (והם מתראים גג פעם בשבוע) הוא כבר מבקש מיוזמתו (ולא צריך מרפק בצלעות מאמא שלי....) לא יודע איזה שנתון אבא שלך בטוח שצעיר בהרבה משלי (אבא שלי בן 72) אבל זה כנראה דפוס חיים שהיה בחלק לא קטן מהמשפחות בדור שלהם ליאור
 
אבא שלי דוקא טיפל בשלוש בנותיו

במסירות רבה מאוד - הוא היה האחראי על ההאכלות, האמבטיה ואפילו על הנרות בטוסיק (שאמא שלי פחדה פחד מוות להכניס) - אבל את אלה הוא פחד להחזיק... ממש "דחפתי" לו אותה לידיים והכרחתי אותו מתישהו להחזיק אותה, אבל הוא ממש פחד...
 
גם אבא שלי היה מאוד מעורב בטיפול

בילדים שלו. אני זוכרת את אחותי ואותי יושבות לו כל אחת על רגל והוא מספר לנו סיפורים. גם את הנכדות הוא לוקח לידיים בשמחה בלי לשאול אותנו יותר מידי. לאמא שלי מתחילות לרעוד הידיים ולכן היא לא מתנפלת על ילדים וזה די מצער לראות
 
החזקה על הידיים של מישהו אחר

אני נתתי להחזיק את הדר כמעט מרגע שהוא נולד והיום הוא הולך לכולם בלי בעייה - להורים שלי, לאבא של עמרי, לאחותי, בעלה, אחי, חברה שלו, אחות של עמרי וכל החברות שלי ובעליהם (יש לנו זוג חברים אחד שהוא אוהב במיוחד ויכול ערב שלם לבלות רק אצלם על הידיים). הדר התרגל לחברה רבה של אנשים ואולי בגלל זה הוא מאד חברותי ונח לבריות.... לעומת זאת לאנשים זרים שרצו להחזיק אותי (כן, יש גם כאלו...) לא הייתי מסכימה וכשזה קרה (בגלל אמא שלי!) זה היה מאד מלחיץ אותי.
 
למעלה