הבשלה אטית..

אורמור

New member
הבשלה אטית..

נפרדתי ממך בלי ריב ובלי רב פשוט החלטתי שיותר לא אכאב פשוט ניתקתי את פתיל הלבב נפרדתי ממך בתוך תוכי על אף שאתה עוד מצוי לצדי ואתה אולי יודע ואולי בכלל אינך פשוט חדלת בי לפעמים מנסה לעורר אבל ה-"אין, מהדהד אינך בי, כלית ואני בהשלמה התרגלתי לשממה ואולי הגיע עת לעקור נטוע גזע חלול ללא רוח לא מצל, לא פורח ואולי אתה תפרח בגן אחר? ואולי אצלי שוב ילבלב הלב בחממה אחרת? אולי? אור מהוהרת..
 

תבור.

New member
מהרהר

אור מהרהר במה שכתבת וחושב שכתבת מדהים מה נותר לומר....בהצלחה
 
הבשלוּת, הבשלוּת הזאת...

יש אנשים שמחליטים מהר כדי לא לאבד את המומנטום יש לזה ייתרונות וישנם חסרונות יש אנשים שמחליטים לאט נדבך ע"ג נדבך ההחלטה מתגבשת זה לוקח זמן, לעיתים זה חיסרון אבל זה סוגר פרצות של חרטה עתידית אני מעריכה אנשים כאלה כי אני שייכת לזן הראשון (אופי אימפולסיבי
) ולך
דינה.מית גבשת
 
כל כך יפה-כל כך אמיתי ונכון...../images/Emo140.gif

והלוואי והייתי מגיעה כבר לבשלות הזאת.... כה לחי אורמור
 

אורמור

New member
{המשך...} ומקדם היה עדן

ומקדם היה עדן ולפנים שוררו ציפורים משבי תקווה התרוננו השמיים היו כחולים נקפו העתים אדמות נסדקו ימות התאדו והעשב קמל האנשים עוד פסעו הנפשות רחפו מעל לפעמים כמו רוחות מסתתרים במשוחות שמש הפציעה וירח עוד זרח אי פה אי שם נראה גם כוכב ותם.. התרוקן החלד לא פעם עוד לבב שמיים שחורים כמו כוסו בעב ומקדם היה גן ולא עוד אור...
 
אור יקרה,

איזה מילים נוגעות, איזה כאב. כשרון מדהים לך. ואור, האור נמצא תמיד, גם כשהוא מוסתר. מחבקת אותך. רשפים
 
ואת יודעת שיש לי שירים..

שיענו לך.. ישתתפו איתך.. אבל החלטתי שבפורום הזה אני לא כותבת את השירים שלי. אז קחי מהעומק שבעצמך את היצירתיות המופלאה הזו, אספי כמה אותיות - ממני, אליך.
 
למעלה