הבעיות שלי

HoDy KaMbOdY

New member
הבעיות שלי

אני בת 16 דתיה שלומדת באולפנא. יש לי בעיות חברתיות רבות. אין לי למי לפנות לכן אני מספרת את זה לכם ואולי תוכלו לעזור לי. רוב החברות שלי בבני עקיבא. אני לא ! כי לא הסתדרתי שם. גם החברה הכי טובה שלי בבני עקיבא. יש לי חברה אחרת שעוברת לגור ביישוב שלי, ואחרי שדיברתי איתה ושאלתי אותה אם היא תלך אז היא אמרה לי שלא. ואתמול היא אמרה לי שהיא כן תלך לבני עקיבא. אני מפחדת מזה כי: א. אני מפחדת שאני יהיה לפט האוט. ב. אני מפחדת מזה שהיא תשתנה. כי החברה הזו משנה אנשים. אני מרגישה ממש לבד ובלי חברות אני צריכה עיצה איך לפגוש עוד אנשים בני גילי????? אהיו לי מלא פעמים שחשבתי אולי כן כדאי לי ללכת לבני עקיבא אבל כל פעם שאני רואה את האנשים שם ואת היחס שלהם אלי זה מוציא לי את החשק. וזה כואב כי תמיד שיש פעילויות בישוב אז הם ביחד ואני כזה תקועה... אני מרגישה לבד בלי אף חברה בעולם!!! יש לי עוד בעיה: חבר! אני בת 16 ועדיין לא היה לי חבר. יש לי שאלה: האם זה ישתנה מתי שהוא?. האם כל החיים האלו ישתנו, ז"א יהיה לי יותר חברה וסוף סוף חבר? האם יש הרבה בני נוער במצבי? ולמי אני יכולה לפנות בשביל לדבר על הדברים האלו... בבקשה תעזרו לי אני לא יודעת מה לעשות בתודה ~ המיואשת ~
 

Y.E.Y

New member
תשמעי

את צריכה להבין שלכל דבר יש זמן.ואת לא היחידה בגילך שאין לה חבר
 

Y.E.Y

New member
תשמעי

את צריכה להבין שלכל דבר יש זמן.ואת לא היחידה בגילך שאין לה חבר
 

Y.E.Y

New member
המשך תגובה

אז תרגעי.ועכשיו לבעיה ה2 שלך את צריכה למצוא לעצמך חברה אחת במקום
 

Y.E.Y

New member
המשך

בו את לומדת כי החברות הישנות שלך לא לומדות איתך עכשיו אז דחוף
 

Shandi*

New member
טיפת עצה ../images/Emo127.gif

היי! קודם כל, את כל כך לא לבד במצב הזה. חברים לא פשוט למצוא, במיוחד טובים וחבר...האם לרוב הבחורות הדתיות בגיל 16 יש חבר? כי אני אישית מכירה בנות חילוניות בנות 20 ויותר וגם יפות ומתוקות שאין להן. כי חבר זה לא מטרה, את בטח לא רוצה סתם כל אחד שיהיה חבר שלך. תפגשי מישהו תתאהבי בו, ואז תרצי שהוא יהיה חבר שלך, לא? ועכשיו רעיונות פרקטיים. הבנתי שכן יש לך חברות, פשוט את מאבדת את הקשר איתן כי הן בבני עקיבא. את בטוחה שאת לא רוצה ללכת לשם? אני בתור חילונית דווקא התרשמתי מהם לטובה, באמת יש שם קטע חברתי חזק. אם לא, ואת רוצה להכיר אנשים במקומות אחרים, תמצאי מקום פעילות מחוץ לבית ספר. תמצאי איזה חוג ללכת אליו, איזו פעילות חברתית, משהו שמתאים לך, ושם גם יהיה יותר סיוכוי לפגוש אנשים שמתאימים לך. ודבר אחרון: אני, בלי להכיר אותך, מתחייבת לך שהמצב ישתנה, ולא בעוד זמן רב. תוך פחות משנה החיים שלך יראו אחרת לגמרי. פשוט זה אופיים של החיים, במיוחד בגיל הזה. הם משתנים. מקווה שעזרתי ולא סתם בלבלתי את המוח. שאנדי
 
שני את ההסתכלות שלך

מהאופי הכללי של המכתב, זה נראה שאת איכשהו איפהשהו מסתכלת על צד אחד מאוד ספציםי של כל מה שאת עוברת. זה נכון, החיים דינמיים, ויש ארועים ושינויים בחיים. את לא רואה את איזה מתנה יש לך ? את רק מפחדת, וחושבת שלילי, ואיפה לא תצליחי, ואיפה לא יהיה לך, ולמה זה לא יצליח, וכמה זה קשה.. ואני אומר שטויות! להיפך, את מתרכזת בדבר הפחות חשוב, את מתרכזת במה שאת לא רוצה שיקרה במקום במה שכן.. שני את ההסתכלות שלך אל מה שאת -כן- רוצה שיקרה. כי מתוך השינוי הזה שקורה לך בחיים יכולים להופיע לך שלל אפשרויות מדהימות ומתנות, זה יכול להיות הדבר הכי טוב שקרה לך, את לא רואה? פשוט חכי לזה, והביני כמה ברת מזל את. ובקשר לחבר.. את יכולה לחכות ולחכות כמו שאת עושה עכשיו עד שיהיה לך חבר (כמו שרוב האנשים עושים), אבל לטעמי .. זה פשוט תהליך נורא איטי.. אם זה מה שאת רוצה ..בקשה. שי עוד דרך .. שזה פשוט להיות הגורם בחייך, ולא לחכות לגורמים שיגיעו. את רוצה חבר? ומה את עושה בשביל זה? תפתחי את העניים מסביב.. תתחילי לעשות משהו, תפתחי אפשרויות, שני את ההסתכלות שלך.. ותשני את חייך. כי שינויים בחיים יכולים או להפיל אותך או להיות מנוף למקום יותר גבוה, והאיש שיבחר איזה מהם זה יהיה הוא את. תגידי לי מה את חושבת.
 
למעלה