הבעיה שלי

[אפי היקרה]

הבעיה שלי ../images/Emo3.gif

היה זה בשלהי שנות העשרה, חורף התדפק על חלונות ביתינו, הטמפרטורות היו סבירות לעונה בתל אביב (25 מעלות, דצמבר) ואנוכי הייתי מאוהבת קשות בבחור שאמנם ידע על קיומי, אך לא ידע על כוונותיי הלא טהורות. מה לא ניסיתי? פלירטוטים, רמיזות דקות כעבות, הצטוותות לכל פעילות שהוא היה מעורב בה (צופים, יש הרבה פעילויות: שטיפת חדרים, בניית מתקני ענק מסנאדות, סידור המחסן השבטי לפי האלף בית, וכן הלאה). חוץ מלהגיד לבחור את האמת בפניו ההמומות, עשיתי practically הכל !!! כמובן שכאן אמורה להסתיים הודעתי, למען תייעצו לי (ולכל מי שנמצא במצב כזה בדיוק היום) מה עליו לעשות כדי לפתור את הבעיה. אך אוסיף נדבך אחד לבעיה: זכרו אנא שמדובר בילדה בת 17-18, אמנם לא ביישנית (וכן, גם בגיל 18 הייתי נוירוטית), אך חרדה לתדמיתה וכבודה העצמי, וכן לסטטוס החברתי שלה. לכו על זה, ובסוף הים אספר לכם כיצד החלטתי לפתור את הבעיה, ומה קרה בעקבות כך...

 

[דן צ]

רק לשני מושגים יש את הפיתרונים

מושג אחד הוא אלוהים כמובן ומושג שני אנוכי בעצמי דן אז רצית לבעיה הכואבת פתרון נערה צעירה מאוהבת עד הגרון מנסה את כוחה על עלם צעיר רוצה לקרוע איתו את כל העיר לאהוב אותו לנצח נצחים להיות איתו במשך כל החיים לזכות באהבתו נורא רצית את ליבו מבקשת את להצית אז אולי תגשי לאותו הבחור ואותו תכריחי כבר לבחור כי החיים הם בעצם נורא קצרים ולך יש דברים לעשות אחרים ותרשי לי אולי לקלוע בול ייתכן והכל כאן הוא תעלול לאותו הבחור את נשואה באושר והוא עדין איתך ותמיד בכושר

 

[אושר מ]

../images/Emo6.gif אוי מעולה

 

[שרוניק]

דן, גדול !!!!! ../images/Emo127.gif

ואני עם העצות המתוחכמות שלי (ובלי חרוזים). אני נכנסת לראש של ילדה בת 17, מאוהבת במישהו (במדריך??), ולא יודעת איך להפנות את תשומת ליבו לעובדה. אני אומרת ככה: גשי לחבר/ה טוב/ה שלו. תרחרחי מה קורה איתו, יש/אין מישהי, תרחרחי אם הוא אי פעם אמר עלייך משהו, או משהו בסגנון. אם זה חבר טוב שאת מכירה וסומכת עליו, תשלחי אותו בתור כוח חלוץ להתחיל לברר אצל ההוא, רק בלי לעורר חשד. (זה קצת מזכיר לי את הבעיה של אדידס מלפני איזה שבועיים). אני הייתי הולכת גם על הגישה הישירה/עקיפה: כן להתקרב אליו בכל הזדמנות וכן הלאה, אולי (אם יש לו אוטו) לתפוס איתו טרמפ איזה פעם או פעמיים, ואז לגלוש לשיחה עמוקה (שילמד להכיר אותך). ואם כל זה לא יילך - פשוט לשאול אם הוא אוהב סרטי פעולה (ואיזה גבר לא אוהב?), ושיש לך שני כרטיסים לספיידרמן להערב !!! (אני יודעת שזה קרה מזמן, אבל אמרו להתיחס כאילו הבעיה היא היום !!!).

 

[עמיתר]

אני מהסמויים...החלטתי לצוף הפעם

כי בכל זאת, בנושא הזה יש לי מה להגיד. משהו שאני עשיתי פעם כדי לזכות בכמה דקות של חסד עם מישהי שמאוד רציתי כמה דקות חסד. זה היה בטיול שנתי (ואמרת שמדובר בצופים, אז יש טיולים...). מאוד אהבתי אותה והיא כמובן לא ידעה כלום. היא היתה בת גילי, ממגמה ביולוגית, ודווקא לא מאלה שהיו לה הרבה מעריצים או משהו כזה. באותו טיול שנתי החלטתי שאני חייב שהיא תכיר אותי קצת. (נמאס לי לחפש אותה כך יום בהפסקות ולבזבז זמן בלנסות למצוא אותה, עד שפתאום הגיע הצלצול !). נדבקתי אליה, במפורש, נדבקתי אליה יום אחד לאורך מסלול שלם. חיפשתי מתחת לאדמה נושאים לדבר איתה, וזה עבד !!! בכלל לא שמנו לב לנוף המתחלף, למים שנכנסנו אליהם ויצאנו תוך כדי המסלול, פשוט דיברנו כל הדרך - ואז ידעתי שלפחות ניסיתי, והצלחתי לזכות בתשומת ליבה. משם, היה המשך טבעי, ולצערנו גם סוף טבעי אחרי כמה חודשים... ואני מציע: לתפוס אותו בזמן שהוא לא יכול להמלט (טיול, נסיעה וכו´) ורק אחרי שיש תשומת לב, אפשר להתחיל לבצע מהלכים רציניים בכוון הנכון.

 

[אקווה]

ובכן...

בנסותי לגייס למשימה גם את נקודת המבט השרלוק הולמסית שלי, מצאתי לנכון להתייחס לעובדה שציינת בראש המכתב, כי היה זה חורף. לעניות דעתי בחורף בד"כ קר, גם אם זו תל-אביב, וערב סיום פעולה בצופים יכול להוות בסיס טוב לפתרון הבעיה. להיות בכל מקום שהוא נמצא, לשלוח מבטים מצועפים וכל השטיקים הברורים מאליו - ברורים מאליו. אבל אין כמו לבוא בערב קריר וללכת לידו כשאת עושה קולות של שטיח פרסי שקופא מקור. אין בחור שיכול להתכחש לרמז הזה, אלא אם הוא חייזר או לחלופין גיי או תפוס כבר מאה שנה (וגם אז אפשר לחייג עוד פעם...

). טו מייק א לונג סטורי שורט - הפרון שלי הוא עניין הקור, שמחייב בד"כ העברת הז´קט ממנו אלייך ומכאן הדרך קצרה יותר, או, במקרה הטוב, חיבוק חם מצידו... אבל זה רק בגלל הנטיות השרלוקיות שלי... הפתרון היותר ריאלי בעיניי הוא להתאמץ מאוד שיבחין בקיומך ובעיקר בכוונותייך (ולא לבחול בשום אמצעי) ואם לא - אולי לשלוח איזה פתק בסתר או משהו בסגנון. לא הייתי הולכת על עניין השליח בשלהי שנות העשרה, יש בזה כבר מן ה.. איך לומר.. פאטתיות? ותמיד אפשר גם לנקוט בשיטה בה התחילה אשתו של חנוך רוזן (לשעבר) עם מושא אהבתה - שמה לו כדור בתיבת הדואר כשמצורף לו פתק: "עכשיו הכדור אצלך"... יפה, לא?

מסוקרנת כבר לשמוע מה עשית והאם הוא באמת בעלך כיום...

 

[שָבַרתָ שילמתָ]

אני רק אומר שיש לי מה להגיד

ואני אחזור עוד מעט להגיד את זה...

 

[שָבַרתָ שילמתָ]

ומה שיש לי להגיד זה

שאין לי שום ספק שהוא לא בעלך היום.. (היה מישהו שהעלה את הרעיון המוזר). חוץ מזה, אם אני מנסה לנחש מה עשית, את מן הסתם עשית איזו תחבולה ערמומית, משולבת בתרגיל פליק פלאק ערבי, בטח תחמנת משהו, ובסוף התברר שהוא כל הזמן חיפש אותך ולא ידעת !!! ולא היו ריקודי עם אצלכם? זה לא הזדמנות טובה? מה עם בית הספר, לא ראית אותו בהפסקות? (אנימנסה להזכר בתקופה ומה אני הייתי עושה, ויש לי ואקום רציני מהזמן הזה...).

 

[jahnon]

לאפי יש בעיה ואני לא אעזור?

ובכן אפי בדקתי את בעייתך מכל הכיוונים (כן כן גם משם יסוטים שכמוכם) כפי שכבר אמרה אקווה היה זה חורף שזה סיבה ללבוש את השמלה הקייצית מסאטן זאת שישר רואים כשקר לך הבחור כבר לא יוכל להתעלם מנוכחותך ולבטח לא מכוונתייך (וגם את לא תוכלי להתעלם מנוכחותו). אפשרות שנייה היא לתפוס ידיד טוב (או ידידה זה תמיד טוב לפנטזיה) ולהתמזמז איתו מול העיניים של הבחור חדל האישים הזה (מאחר שהוא אטום ולא שם לב ישר שעומדת מולו אפי ועבר לדום) ודיי בטוח שהבחור יתחיל לפתח עמוד שדרה ובהתאם לצפייה גם יציע לך לצאת איתו. כמובן שיש את האפשרות לשלוח לבחור משלחת מצומצמת של נבחרי האגודה הסודית שיבהירו לו מדוע כדאי לו להציע לך לצאת איתו.

 

[אושר מ]

וולקאם באק../images/Emo24.gif!!

 

[jahnon]

thanx ../images/Emo6.gif

 

[אפי היקרה]

באמת איפה נעלמת???

 

[jahnon]

סרטים קשים

 

[דנה2909]

רוצה חצי מהמסטיק?

לא זוכרת. איך התחילו איתנו כשהיינו בני 18? זה היה ממזמן. צריך לארגן את הענייים. שבט צופי....הממ... את צריכה להתנדב, משהו שאת תעשי לבד לבד, לגמרי בעצמך. משהו שיהיה בלילה.. או בערב.. ולהגיד שאת צריכה רק עזרה קטנה ממנו. יצרת מצב שאת והוא לבד בשבט. כל מה שנשאר, זה לארגן הפסקת חשמל, להדליק נר.. ומשם הדרך פנויה..

 

[אפי היקרה]

סוף הסיפור ../images/Emo13.gif

אכן צדק מי שאמר ש"בתחבולות תעשה לך מלחמה". אותו בחור, נקרא לו ארנון, היה המדריך שלי, מה שסיבך את העניין אף יותר מזה. ואנוכי, בתחמון אין קץ, הצטוותתי לקבוצה שהיתה אמורה ללוות אותו ביום מסוים למשימה הסקסית של התרמת אנשי השכונה לאקי"ם, כמדומני. באותה משימה הפגנתי דבקות במטרה, רגישות לזולת, וכמובן סגרתי עם שאר שלושת אנשי הקבוצה שהם נעלמים כלא היו אחרי חצי שעת התרמה פוריה. כך נותרנו שנינו בדד, מקבצים נדבות מדלת אל דלת. השנור היה מבורך, וכך היתה השיחה. ארנון גילה את נפשי הרכה, את מוחי הקודח, ואף טרחתי להתלבש בצורה שאמנם אינה הולמת התרמת אזרחים, אך תואמת את המשימה העיקרית. לאחר מספר ימים שוב נוצרה הסיטואציה בעת שצבענו את המחסן השבטי (בצופים יש הרבה פעולות יזומות וחסרות פואנטה). בשלב הזה הוא כבר היה חצי שבוי בקסמיי, וכל מה שהיה נותר לעשות זה להזמין אותו לביתי להציף עיניו באוסף התקליטים שלי, עמוס מוסיקה עכשווית (וואם, דוראן דוראן ושאר זבלי שנות ה-80). אקצר, ואוסיף שהרומן היה קצר אך ממצה, בן חודשיים ימים. תדמיתי כמובן השתפרה פלאים היות ויצאתי עם מדריך השכבה, הוא התפאר בכך שלא הרבצתי לו אף לא פעם אחת, חברותיי זכו לבילויים משותפים עם חבריו הבוגרים, וכולנו יצאנו נשכרים מאוד. ותודה לכולכם על עצותיכם הברוכות, חבל שלא הכרתיכם לפני כמה עשרות שנים !!!