הבנת הנקרא
התעוררו בי כמה שאלות למקרא הודעת הועד האחרונה בעניין הטייס הראשי. ציטוט: " מאחר ואמנון האן הודיע כי הוא מבקש להמשיך בתפקידו כדי לסיים מספר פרוייקטים הקשורים בעדכון ספר העזר המבצעי משהה ועד האגודה חיפוש מחליף לתפקיד זה על מנת לא לחבל במאמצים לסיים מטלות אלו". הבנת הנקרא: מן הכתוב משתמע כי לפני ההחלטה הזו חיפש הועד החדש מחליף לטייס הראשי או לפחות התכוון לעשות כן; ושהטייס הראשי ביקש להשאר בתפקידו ונענה בחיוב. שאלות: 1. האם הבנתי נכונה את הכתוב והמאורעות כך התרחשו? אם כך היה , מה היו השיקולים שלפיהם החליט הועד החדש מייד עם כניסתו להחליף איש כה מרכזי? בחילופי שלטון נוהגים לעתים שרים חדשים להחליף מנכ"ל משרד וראש לשכה מטעמי נאמנות מפלגתית או אישית. האם זה כך גם אצלנו? ואם זה כך האם זהו נוהל תקין? או שמא הוחלט כך מכיון שהאיש לא מלא את תפקידו כהלכה? ואם כן, במה לא מילא את תפקידו כהלכה? ואם היתה החלטה קודמת על החלפתו, מדוע אינה מופיעה בפרוטוקולים? אני נוטה להאמין שהועד כלל לא החליט החלטה כזו באופן תקני, אם כי יתכן שגילגל מחשבות שונות כדרכו של כל ועד; שאם לא כן בודאי היינו שומעים על כך בהחלטה מנומקת. אם כך, מדוע נכתב נוסח כזה בפרוטוקול, נוסח המציג את הועד כפועל בחפזון או אולי משיקולים זרים, ואת אמנון כעני העומד בפתח? לדעתי אנו רואים שוב רשלנות בניסוח המשקפת העדר פרגון--דבר שאנו מכירים היטב במקומותינו. אילו הייתי חבר בועד החדש הייתי כותב אותם דברים בניסוח אחר לגמרי, כדלהלן: "הועד החליט להאריך את מינויו של הטייס הראשי עד להודעה חדשה. הועד רואה בעדכון ספר העזר המבצעי פרוייקט רב חשיבות, והינחה את הטייס הראשי לשים דגש מיוחד על פרוייקט זה". כך היו כולם מרויחים, השאלות המטרידות ששאלתי לא היו נשאלות, לא היה מקום למרירות מצד איש, הועד היה תורם לאוירה של פרגון במקום לאוירה של חשד. ועדיין היתה נשמרת לו האופציה של החלפת הטייס הראשי כראות עיני הועד. מכיון שהבמה הציבורית באגודה מצטיינת באי-פרגון הרשיתי לעצמי להעיר הערות אלו . אמנם אני חבר של אמנון, אבל הייתי כותב דברים דומים גם אילו היה מדובר באנשים אחרים. נושא המכתב אינו אמנון כי אם רגישות לזולת ותרבות הניסוח.
התעוררו בי כמה שאלות למקרא הודעת הועד האחרונה בעניין הטייס הראשי. ציטוט: " מאחר ואמנון האן הודיע כי הוא מבקש להמשיך בתפקידו כדי לסיים מספר פרוייקטים הקשורים בעדכון ספר העזר המבצעי משהה ועד האגודה חיפוש מחליף לתפקיד זה על מנת לא לחבל במאמצים לסיים מטלות אלו". הבנת הנקרא: מן הכתוב משתמע כי לפני ההחלטה הזו חיפש הועד החדש מחליף לטייס הראשי או לפחות התכוון לעשות כן; ושהטייס הראשי ביקש להשאר בתפקידו ונענה בחיוב. שאלות: 1. האם הבנתי נכונה את הכתוב והמאורעות כך התרחשו? אם כך היה , מה היו השיקולים שלפיהם החליט הועד החדש מייד עם כניסתו להחליף איש כה מרכזי? בחילופי שלטון נוהגים לעתים שרים חדשים להחליף מנכ"ל משרד וראש לשכה מטעמי נאמנות מפלגתית או אישית. האם זה כך גם אצלנו? ואם זה כך האם זהו נוהל תקין? או שמא הוחלט כך מכיון שהאיש לא מלא את תפקידו כהלכה? ואם כן, במה לא מילא את תפקידו כהלכה? ואם היתה החלטה קודמת על החלפתו, מדוע אינה מופיעה בפרוטוקולים? אני נוטה להאמין שהועד כלל לא החליט החלטה כזו באופן תקני, אם כי יתכן שגילגל מחשבות שונות כדרכו של כל ועד; שאם לא כן בודאי היינו שומעים על כך בהחלטה מנומקת. אם כך, מדוע נכתב נוסח כזה בפרוטוקול, נוסח המציג את הועד כפועל בחפזון או אולי משיקולים זרים, ואת אמנון כעני העומד בפתח? לדעתי אנו רואים שוב רשלנות בניסוח המשקפת העדר פרגון--דבר שאנו מכירים היטב במקומותינו. אילו הייתי חבר בועד החדש הייתי כותב אותם דברים בניסוח אחר לגמרי, כדלהלן: "הועד החליט להאריך את מינויו של הטייס הראשי עד להודעה חדשה. הועד רואה בעדכון ספר העזר המבצעי פרוייקט רב חשיבות, והינחה את הטייס הראשי לשים דגש מיוחד על פרוייקט זה". כך היו כולם מרויחים, השאלות המטרידות ששאלתי לא היו נשאלות, לא היה מקום למרירות מצד איש, הועד היה תורם לאוירה של פרגון במקום לאוירה של חשד. ועדיין היתה נשמרת לו האופציה של החלפת הטייס הראשי כראות עיני הועד. מכיון שהבמה הציבורית באגודה מצטיינת באי-פרגון הרשיתי לעצמי להעיר הערות אלו . אמנם אני חבר של אמנון, אבל הייתי כותב דברים דומים גם אילו היה מדובר באנשים אחרים. נושא המכתב אינו אמנון כי אם רגישות לזולת ותרבות הניסוח.