הבנתי היום משהו
- פותח הנושא מדען חלל
- פורסם בתאריך
Purple Mushroom
Member
הלוואי שגם אני אבין את זה. ../images/Emo13.gif
לדעתי, זה בעיה רק כשמנסים להיות "שליט יחיד"
אני לא חושב שיש רע בלנסות לכוון את החיים שלנו ולשלוט בהם. הבעיה מתחילה כשאנחנו שואפים לתואר "קיסר היקום" וחושבים, ברוב שחצנותינו, שאנחנו יודעים יותר טוב מבורא-עולם מה צריך לקרות. ואז, אם התוכניות שלנו מתפקששות, אנחנו נכנסים למרה שחורה וכועסים על כל העולם, במקום לקבל את המציאות בהשלמה ולנסות ללמוד ממה שקרה. ובסופו של דבר, אני חושב שהאל הטוב מעוניין שבני-האדם יקחו שליטה על העניינים שלהם. עובדה שהוא שנתן לנו מוח מפותח שמסוגל לתכנן תוכניות ולהוציאן אל הפועל. אז נכון שלא תמיד זה מצליח לנו, אבל זאת לא סיבה להפסיק לנסות. להיפך. דווקא העובדה שההצלחה אינה מובטחת, היא זו שיוצקת תוכן לחיינו. תאר לעצמך איזה שיעמום זה היה, אם היינו מצליחים אוטומטית בכל דבר שהיינו מנסים... איזה טעם יש לחיים כאלה?
אני לא חושב שיש רע בלנסות לכוון את החיים שלנו ולשלוט בהם. הבעיה מתחילה כשאנחנו שואפים לתואר "קיסר היקום" וחושבים, ברוב שחצנותינו, שאנחנו יודעים יותר טוב מבורא-עולם מה צריך לקרות. ואז, אם התוכניות שלנו מתפקששות, אנחנו נכנסים למרה שחורה וכועסים על כל העולם, במקום לקבל את המציאות בהשלמה ולנסות ללמוד ממה שקרה. ובסופו של דבר, אני חושב שהאל הטוב מעוניין שבני-האדם יקחו שליטה על העניינים שלהם. עובדה שהוא שנתן לנו מוח מפותח שמסוגל לתכנן תוכניות ולהוציאן אל הפועל. אז נכון שלא תמיד זה מצליח לנו, אבל זאת לא סיבה להפסיק לנסות. להיפך. דווקא העובדה שההצלחה אינה מובטחת, היא זו שיוצקת תוכן לחיינו. תאר לעצמך איזה שיעמום זה היה, אם היינו מצליחים אוטומטית בכל דבר שהיינו מנסים... איזה טעם יש לחיים כאלה?
כנראה שעוד לא הגעתי לשם
אם בסוד עסקינן, אזי שהמציאות של האדם היא תוצר של מערכת האמונות הפנימיות שלו. היינו, שאם האדם ייקח לידיו את חופש הבחירה, השליטה על מחשבותיו, לצורך העיניין, יוכל לכוון את חייו לכיוונים שיבחר, ובכך, יש לו שליטה במידה ניכרת, הלא כן? כמהה אני לדעת למה התכוון המדען בדבריו? שכן מבינה אני שיש שאינני מבינה פה משהו. לקחת בקלות את הניסוח, או קיי....
אם בסוד עסקינן, אזי שהמציאות של האדם היא תוצר של מערכת האמונות הפנימיות שלו. היינו, שאם האדם ייקח לידיו את חופש הבחירה, השליטה על מחשבותיו, לצורך העיניין, יוכל לכוון את חייו לכיוונים שיבחר, ובכך, יש לו שליטה במידה ניכרת, הלא כן? כמהה אני לדעת למה התכוון המדען בדבריו? שכן מבינה אני שיש שאינני מבינה פה משהו. לקחת בקלות את הניסוח, או קיי....
כן..
את מאמינה שיש לך שליטה על החיים .. אני מזהה את זה לפי מה שכתבת. את מאמינה שאת המקור של הדברים ושהיקום רוקד לפי החליל שלך, את רק חושבת שאת פשוט עדיין לא מיומנת מספיק ולכן לא הגעת לדרגה הזאת. ואני מציע.. שזה לא עובד לך לא כי את לא מיומנות, אלא כי זה פשוט איננו נכון
את לא שולטת.. מעולם לא שלטת.. ולעולם לא תשלטי. אם תתנגדי לרעיון הזה.. ככל הנראה תמשיכי לנסות לשלוט, כדי לא לוותר על החלום שיום אחד.. אכן העולם ירקוד לפי החליל שלך. אך אם תקבלי את זה שאת לא שולטת, ותוותרי על הניסיון לשלוט.. את תוותרי על נגינת החליל שלך, ואז תפגשי את הנגינה של אלוהים. ואז אתם רוקדים יחד, כי פתאום את שומעת מוסיקה הרבה יותר טובה מהמוסיקה שאת ניסית להכתיב מלחתחילה. אבל עד שאת לא פתוחה לזה .. ואת מתעקשת על הנגינה שלך, הנגינה האלוהית לא תתגלה בפנייך. אז עצם הניסיון לשלוט בחיים הוא שורש הסבל, וההתמסרות היא התרופה.
את מאמינה שיש לך שליטה על החיים .. אני מזהה את זה לפי מה שכתבת. את מאמינה שאת המקור של הדברים ושהיקום רוקד לפי החליל שלך, את רק חושבת שאת פשוט עדיין לא מיומנת מספיק ולכן לא הגעת לדרגה הזאת. ואני מציע.. שזה לא עובד לך לא כי את לא מיומנות, אלא כי זה פשוט איננו נכון
את צודקת לגמרי, ובכ"ז פספסת נקודה חשובה אחת
את מדברת על "חופש בחירה" ו"שליטה במחשבות שלנו" כאילו הם דברים מובנים מאליהם. אבל כדי להשיג את הדברים האלה צריך לפתח משמעת עצמית ובגרות רוחנית. או במילים של המדען: "להתחבר לנגינה של האלוהים". וממש לא צריך לוותר על נגינת החליל האישית שלך בשביל זה. רק צריך לזכור שאף חלילן לא הצליח להרשים את הקהל על-ידי זה שהוא ניסה לשלוט עליהם בכוח. בכלל, אומן אמיתי לא מחפש להרשים אחרים אלא לשפר את יכולת היצירה שלו. והנמשל, אני מקווה, ברור.
את מדברת על "חופש בחירה" ו"שליטה במחשבות שלנו" כאילו הם דברים מובנים מאליהם. אבל כדי להשיג את הדברים האלה צריך לפתח משמעת עצמית ובגרות רוחנית. או במילים של המדען: "להתחבר לנגינה של האלוהים". וממש לא צריך לוותר על נגינת החליל האישית שלך בשביל זה. רק צריך לזכור שאף חלילן לא הצליח להרשים את הקהל על-ידי זה שהוא ניסה לשלוט עליהם בכוח. בכלל, אומן אמיתי לא מחפש להרשים אחרים אלא לשפר את יכולת היצירה שלו. והנמשל, אני מקווה, ברור.
עושה רושם שלא הבנת אותי כהלכה...
אני לא מחפש לשלוט בחיים שלי. אני מסכים לגמרי שזה בכלל לא הפואנטה, ואני מקבל בהכנעה את כל מה שהאל הטוב מכניס לחיים שלי. אבל באופן פרדוקסלי, ככל שאני מתקדם בסולם הכניעה הזה, דברים נוטים להסתדר יותר ויותר כמו שאני רוצה. דווקא אחרי שהפסקתי להיות "מניאק שליטה", פתאום היקום מגיש לי יותר ויותר שליטה על מגש של כסף. והאמת? אני לא מתלונן
כמובן שהשליטה האמיתית איננה בידיים שלי. וזה גם לא מזיז לי, כי אני סומך על שיקול הדעת של ה"בוס הגדול" הרבה יותר ממה שאני סומך על שיקול הדעת שלי...
אני לא מחפש לשלוט בחיים שלי. אני מסכים לגמרי שזה בכלל לא הפואנטה, ואני מקבל בהכנעה את כל מה שהאל הטוב מכניס לחיים שלי. אבל באופן פרדוקסלי, ככל שאני מתקדם בסולם הכניעה הזה, דברים נוטים להסתדר יותר ויותר כמו שאני רוצה. דווקא אחרי שהפסקתי להיות "מניאק שליטה", פתאום היקום מגיש לי יותר ויותר שליטה על מגש של כסף. והאמת? אני לא מתלונן
מדען, אתה רוצה לשתף אותנו?
אתה אומר משפט מאוד נכון, אבל גם מאוד חזק. אם אתה מרגיש לנכון, אני אשמח לשמוע את התובנות שלך. איננו יכולים לשלוט בחיים, שליטה משמעה שליטה בסביבה ובכל צעד וצעד שלנו. אבל אנחנו יותר מידי מחושבים וכל הזמן מנסים לתקן ולסדר ולהשליט את הסדר שלנו, לאן נגיע? מה נלמד? נגיע בעצם למצב של עומס... הרבה עומס - עומס מחשבתי, עשייתי, עומס שיגיע מבחוץ - מהסביבה, ועומס שאנחנו יוצרים לעצמנו.
אתה אומר משפט מאוד נכון, אבל גם מאוד חזק. אם אתה מרגיש לנכון, אני אשמח לשמוע את התובנות שלך. איננו יכולים לשלוט בחיים, שליטה משמעה שליטה בסביבה ובכל צעד וצעד שלנו. אבל אנחנו יותר מידי מחושבים וכל הזמן מנסים לתקן ולסדר ולהשליט את הסדר שלנו, לאן נגיע? מה נלמד? נגיע בעצם למצב של עומס... הרבה עומס - עומס מחשבתי, עשייתי, עומס שיגיע מבחוץ - מהסביבה, ועומס שאנחנו יוצרים לעצמנו.
אני רואה שאת כבר מבינה בעצמך
כל מה שאני יכול לספר לך בקשר לזה זה איך זה הופיע בסיטואציה שכתבתי את המשפט הזה. הייתי בבית בסופ"ש והרגשתי טוב עם עצמי והיה לי כיף והרגשתי אנרגטי והסתכלתי במראה ואהבתי מה שראיתי ואז עלתה לי המחשבה - אני צריך לצאת היום! ואז אחרי המחשבה הזאת התחילו מחשבות אחרות, לצאת לאן? עם מי? והתחלתי לחשב ולעשות מטמטיקה הסתברויות וחישובים אחרים בראש. עברתי על הרשימה בפלאפון.. לא מצאתי מי, ומי שמצאתי היה לו סדרי עדיפויות אחרים. ובסוף עמדה בפני האופציה האחרונה - לצאת לבד, שזה לא משהו שזר לי, אבל לשם שינוי פשוט לא התחשק לי לצאת בכל מחיר. ואחרי כל החישובים הרעיונות והמחשבות מצאתי את עצמי נשאר בבית, אבל לא באותו מצב רוח מרומם של קודם.. אלא במצברוח מזופת משהו. ואני מאז שגיליתי את השיטה של ביירון קייטי מברך מצבי רוח מזופתים שהרי הם הזדמנות נפלאה לעשות את השיטה עליהם. ואכן זה מה שעשיתי.. לקחתי דף.. ו5 ד' .. לא יותר.. על המחשבה "אני צריך לצאת" אני לא אתחיל לפרט על התהליך ובדיוק את סדר הדברים, אבל בסופו של דבר הבנתי ש"אני צריך לצאת" זאת רק מחשבה, זאת לא המציאות, המציאות היא שאני לא צריך לצאת.. כי עובדה שזה לא קורה. והמחשבה "אני צריך לצאת" זאת מחשבה שמתווכחת עם המציאות ומתנגדת לה.. זאת מחשבה שאומרת שמה שיש זה לא מספיק טוב וצריך להיות משהו אחר. ושבסוף התהליך הרגשתי איך המחשבה הזאת עוזבת אותי כמו שהיא באה, פתאום היה נפלא לי להישאר בבית.. נגלו לפני כל הסיבות ללמה עדיף לי להישאר בבית, וכמה נפלא זה להיות בבית כשאתה ער, שמח, ורגוע.. פתאום אין בעיה וזה כמו להתעורר מחלום רע ולגלות שהכל בסדר. וזה היה מדהים לראות איך כל המציאות השתנתה ברגע אחד, בלי שמשהו חיצוני בכלל היה צריך להשתנות. ההבדל בין גן עדן לגהנום הוא השקפה. והבנתי שכל עת שניסיתי לשלוט, בכוח לצאת! בכוח למצוא עם מי, בכוח בכוח בכוח .. סבלתי סבל נוראי. וכשלא עשיתי את זה... הרגשתי נפלא.
כל מה שאני יכול לספר לך בקשר לזה זה איך זה הופיע בסיטואציה שכתבתי את המשפט הזה. הייתי בבית בסופ"ש והרגשתי טוב עם עצמי והיה לי כיף והרגשתי אנרגטי והסתכלתי במראה ואהבתי מה שראיתי ואז עלתה לי המחשבה - אני צריך לצאת היום! ואז אחרי המחשבה הזאת התחילו מחשבות אחרות, לצאת לאן? עם מי? והתחלתי לחשב ולעשות מטמטיקה הסתברויות וחישובים אחרים בראש. עברתי על הרשימה בפלאפון.. לא מצאתי מי, ומי שמצאתי היה לו סדרי עדיפויות אחרים. ובסוף עמדה בפני האופציה האחרונה - לצאת לבד, שזה לא משהו שזר לי, אבל לשם שינוי פשוט לא התחשק לי לצאת בכל מחיר. ואחרי כל החישובים הרעיונות והמחשבות מצאתי את עצמי נשאר בבית, אבל לא באותו מצב רוח מרומם של קודם.. אלא במצברוח מזופת משהו. ואני מאז שגיליתי את השיטה של ביירון קייטי מברך מצבי רוח מזופתים שהרי הם הזדמנות נפלאה לעשות את השיטה עליהם. ואכן זה מה שעשיתי.. לקחתי דף.. ו5 ד' .. לא יותר.. על המחשבה "אני צריך לצאת" אני לא אתחיל לפרט על התהליך ובדיוק את סדר הדברים, אבל בסופו של דבר הבנתי ש"אני צריך לצאת" זאת רק מחשבה, זאת לא המציאות, המציאות היא שאני לא צריך לצאת.. כי עובדה שזה לא קורה. והמחשבה "אני צריך לצאת" זאת מחשבה שמתווכחת עם המציאות ומתנגדת לה.. זאת מחשבה שאומרת שמה שיש זה לא מספיק טוב וצריך להיות משהו אחר. ושבסוף התהליך הרגשתי איך המחשבה הזאת עוזבת אותי כמו שהיא באה, פתאום היה נפלא לי להישאר בבית.. נגלו לפני כל הסיבות ללמה עדיף לי להישאר בבית, וכמה נפלא זה להיות בבית כשאתה ער, שמח, ורגוע.. פתאום אין בעיה וזה כמו להתעורר מחלום רע ולגלות שהכל בסדר. וזה היה מדהים לראות איך כל המציאות השתנתה ברגע אחד, בלי שמשהו חיצוני בכלל היה צריך להשתנות. ההבדל בין גן עדן לגהנום הוא השקפה. והבנתי שכל עת שניסיתי לשלוט, בכוח לצאת! בכוח למצוא עם מי, בכוח בכוח בכוח .. סבלתי סבל נוראי. וכשלא עשיתי את זה... הרגשתי נפלא.
מדען תודה על השיתוף ../images/Emo24.gif
אני חושבת שזה אחד המשפטים היותר יפים שקראתי: ההבדל בין גן עדן לגהנום הוא השקפה. כרגע שאתה עשית את הצעד הראשון, בפעם הבאה הוא כבר יבוא בצורה "אוטמטית חדשה" כלומר ממחשבה, מלמידה. זה כמו שאני עובדת על תיחומים וצפייה - זה בא כרגע בטיבעיות, וכל פעם אני לומדת עוד, שיניתי את האוטומט
אני חושבת שזה אחד המשפטים היותר יפים שקראתי: ההבדל בין גן עדן לגהנום הוא השקפה. כרגע שאתה עשית את הצעד הראשון, בפעם הבאה הוא כבר יבוא בצורה "אוטמטית חדשה" כלומר ממחשבה, מלמידה. זה כמו שאני עובדת על תיחומים וצפייה - זה בא כרגע בטיבעיות, וכל פעם אני לומדת עוד, שיניתי את האוטומט
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.