הבן שלי
כשבני היה בן 3 כבר הפנתה אותו הגננת לאבחון.. הפסיכולוגית אמרה שהוא מחוננן וזה עודד אותנו.. כיום הוא בכיתה ב', ממש לא קל לו, הוא ילד אינטלגנט ותוצאות לימודיו בין הגבוהים בכיתה, הוא התקבל לתוכנית המחוננים של משרד החינוך. אך, למרות זאת, המורה מתלוננת על קושי , הוא לא יושב, פתאום מתנתק, לא מקשיב. מאד קשה לנו כהורים לקבל את הפער הזה: מצד אחד מצליח בלימודים מצד שני הקושי של לשבת על התוסיק ולהתרכז... החלטנו לנסות לתת לו תרופה, בלב מאד כבד, מפחדים שהאור בעיניים יכבה לו.. היום היתה לי התפרצות, צעקתי עליו ואפילו הכתי אותו על משהו שהוא עשה ושבקשתי כבר כל השבוע שלא יעשה זאת. הוא כל הזמן מקלקל דברים בבית, שבלתי הפיך לתקנם, כל הזמן הוא מתרץ זאת כחוסר יכולתו לשלוט בעצמו, כמשהו שהוא לא שם לב אליו. מאד קשה לנו עם ההתנהגות שלו, עם זה שהוא משמיע קולות וציפצופים ויחד עם זה לראות כמה הוא מבריק, קולט הכל בשניות , ובעל ידע כללי יוצא מן הכלל . אולי אני לא מבינה מה משמעות האבחנה הזאת, הוא אובחן בעיקר על רקע חוסר ויסות סנסורי (תחושתי)... הרבה כואב לי עליו, ועל התקופה הלא קלה שהוא עובר, עליות וירידות שאני לא מבינה ואולי מפספסת אותו בדרך.. אני לא יודעת אם זה נכון לתת לו את התרופה, אנילא רוצה להתערב בבסיס החיוני שבו, אבל אני יודעת שקשה לו ולנו קשה, וכתוצאה מכך אנו לא מכילים אותו כמו שצריך ויש הרבה כעסים סביב נושא ההתנהגות שלו... קצת הרבה עצוב לי קצת הרבה אובדת עצות, מה נכון, מה לא נכון אשמח אם תשתפו אותי בכל צורה שהיא , בנסיונכם עם התרופה ועם סיטואציות כאלה או אחרות תודה לילה טוב חלום
כשבני היה בן 3 כבר הפנתה אותו הגננת לאבחון.. הפסיכולוגית אמרה שהוא מחוננן וזה עודד אותנו.. כיום הוא בכיתה ב', ממש לא קל לו, הוא ילד אינטלגנט ותוצאות לימודיו בין הגבוהים בכיתה, הוא התקבל לתוכנית המחוננים של משרד החינוך. אך, למרות זאת, המורה מתלוננת על קושי , הוא לא יושב, פתאום מתנתק, לא מקשיב. מאד קשה לנו כהורים לקבל את הפער הזה: מצד אחד מצליח בלימודים מצד שני הקושי של לשבת על התוסיק ולהתרכז... החלטנו לנסות לתת לו תרופה, בלב מאד כבד, מפחדים שהאור בעיניים יכבה לו.. היום היתה לי התפרצות, צעקתי עליו ואפילו הכתי אותו על משהו שהוא עשה ושבקשתי כבר כל השבוע שלא יעשה זאת. הוא כל הזמן מקלקל דברים בבית, שבלתי הפיך לתקנם, כל הזמן הוא מתרץ זאת כחוסר יכולתו לשלוט בעצמו, כמשהו שהוא לא שם לב אליו. מאד קשה לנו עם ההתנהגות שלו, עם זה שהוא משמיע קולות וציפצופים ויחד עם זה לראות כמה הוא מבריק, קולט הכל בשניות , ובעל ידע כללי יוצא מן הכלל . אולי אני לא מבינה מה משמעות האבחנה הזאת, הוא אובחן בעיקר על רקע חוסר ויסות סנסורי (תחושתי)... הרבה כואב לי עליו, ועל התקופה הלא קלה שהוא עובר, עליות וירידות שאני לא מבינה ואולי מפספסת אותו בדרך.. אני לא יודעת אם זה נכון לתת לו את התרופה, אנילא רוצה להתערב בבסיס החיוני שבו, אבל אני יודעת שקשה לו ולנו קשה, וכתוצאה מכך אנו לא מכילים אותו כמו שצריך ויש הרבה כעסים סביב נושא ההתנהגות שלו... קצת הרבה עצוב לי קצת הרבה אובדת עצות, מה נכון, מה לא נכון אשמח אם תשתפו אותי בכל צורה שהיא , בנסיונכם עם התרופה ועם סיטואציות כאלה או אחרות תודה לילה טוב חלום