הבן שלי בבית חולים

[brigal]

הבן שלי בבית חולים

שלום רב, אני כל הזמן מתפלא על הנורמות התרבותיות של האנשים. הבן שלי בבית חולים בגלל התקף אסטמה וחוץ מלסבתות ולהורים לאף אחד לא אכפת. הסבא בכלל לא בא לבקר (יש לו תירוץ - כואבת לו הבטן). בני הדודים (גלאים 10,6) ולגיסתי ולבעלה לא אכפת הם גם לא באים. לגיסי הייתי צריכה לומר שזה לא בסדר שהוא לא בא אז הוא באמת בא ויש כ-3 שעות. איך יתכן שהגיסה שגרה מטר מבית החולים לא נראה לה שהיא צריכה לבוא לבקר ? אני לא בסדר? אני לא מבינה נכון את התמונה ? חזרתי לעבודה אחרי שלא הייתי ביום חמישי ואף אחד לא שואל : מה שלום הבן שלך. אין יתכן?

 

[jessשל מיקה]

אוייי אני כל כך מבינה אותך

רוב האנשים ככה (ולפעמים גם אני) מעדיפים לדבר עם אנשים כשטוב להם ולא רוצים לשמוע צרות של אחרים. הכי כואב כשמדובר במשפחה שמהם מצפים להיות לך גב בכל פעם שתצטרכי אותם מה אני אגיד לך? לבכות על זה זה לא ישנה את דרך הפעולה או המחשבה שלהם תהיי חזקה בשביל הבן שלך ומתוך אמונה שהכדור הוא עגול והכל חוזר יום יבוא והם ירגישו אותו דבר. בריאות ואושר

 

[brigal]

הבן שלי בבית חולים

תודה על תגובתך, אני לא בטוחה שאם אני "אחזיר" לה אז ארגיש יותר טוב. פשוט נראה שאנשים חיים ללא חינוך. הם "זורמים" על חשבונם של אחרים. הכל כדי שהם ירגישו טוב, שאף אחד ושום דבר לא יפריע לנוחות שלהם. מדהים אפילו לא התקשרו כדי לומר שהיום לא יוצא להם והם ינסו לבוא ביום אחר. נורא מרגיז.

 

[jessשל מיקה]

לא אמרתי שתחזירי לה

חלילה את תמשיכי להיות מדהימה וטובה ונהדרת כמו שרק את יודעת להיות (כי ברור שהיא לא כזו) ויום אחד היא תעמוד במקומך ולא בגלל שאת תעמידי אותה שם כי החיים מסתובבים ומי שיורק לבאר שהוא שותה ממנה (מפשחה וכאלה) סופו למות בצמא יום אחד גם בלי שתתאמצי

 

[ניקולי]

חוצ'מזה

לא כל האצבעות שוות.. לא כל אחד מרגיש את מה שאת מרגישה..אילו זה היה הילד של השכנה לדוגמא: אולי את מהטיפוסים שהיית הולכת לבקר לראות מה שלומו וכו'.. נכון כאן מדובר על משפחה, אבל גם בתוך המשפחה יש אנשים כאלו וכאלו... על כן עם כל הכעס והאכזבה שלך מהם .. את אל תתנהגי כמותם. תביני שזה באופי שלהם.. עם כל זאת אני בטוחה שיש להם רגש ואיכפתיות.. אם לא דרכך אז דרך מישהו אחר

 

[a s t r o]

איזה מעפנות

ראסמי זה לא בסדר אסבל שחושבים על זה אסטמה זה לא תמיד אותו דבר יאנו יש כאלו אם התקפים רציניים אולי הם לא מבינים מה זה אומר? לא יפה בכל מיקרה עזוב תמשיך הלאה

 

[R o n n n a]

שלום לך

האכזבות האלה כשבני משפחה קרובים לא טורחים לבוא לבקר, להקל מעט. מרגיז נורא. אני חושבת שיש כמה פרמטרים שגורמים לאכזבה (במקרה שלך): למה גיסתך שגרה כמה מטרים מביה"ח לא באה לבקר? - מה טיב היחסים ביניכן? האם את תמכת בה כשהיתה זקוקה לעזרה? לא, אני לא שופטת, חלילה, אני רק חושבת ששווה לבדוק את המכלול.......... למה אף אחד בעבודה לא שואל אותך מה שלום בנך? זה יותר ממוזר. עוד לא שמעתי דבר כזה. אז שוב: איך את בין האנשים בעבודה, כמה התעניינת את במה שהם עברו, כשעברו? מה קורה ביניכם ביום-יום? איך יתכן שאף אחד לא מתעניין? איזה מין אנשים אלה? אני מאד מאמינה שמלבד האכזבות שקיימות, מלבד האנשים שמאכזבים כי הם כאלה, יש גם מערכות יחסים שמתוכן צומחות ציפיות מסויימות, ועימן גם האכזבות. אבל תמיד יש לבדוק איפה אנחנו היינו באותה סיטואציה. האם תמכנו? היינו שם? כי אם כן, האכזבה גדולה באמת. אני מאחלת הרבה בריאות לבן שלך

.

 

[brigal]

תשובה לרונה

שלום רונה, היחסים עם גיסתי מצויינים. היא כמעט אף פעם לא מתקשרת כי יש לה חמישה ילדים. שלושה גדולים 17 ומעלה ושניים בני 10 ו-6 אבל ככה היא. אבל כאשר נפגשים ובכלל הכל בסדר. אני תמיד מרגישה כמו בבית. אף פעם לא נתנו לי להרגיש שאני רק האישה של אחיה. ואני מרגישה ממש קרובה לכולם לכןזה גם כל-כך מאכב. בסופו של דבר שאלתי אותה למה הם לא באו והיא אמרה שיש לה כאבים ברגליים. וסיכמה ואמרה ככה כאילו טוב אז לא באנו. אז רק אמרתי לה שהרגשנו בחסרונם ובה נגמרה הפרשה. בעבודה אני תמיד מתעניינת באחרים. מי שלא ידע לא יכול היה להתעניין וזה בסדר אבל היו כאלה שידעו. הבוס שלי פשוט שכח ואח"כ נזכר אז הוא שאל. והשני חמור גרם. בכלל לא שאל אפילו שידע שאחרי שבני התשחרר למחרת כבר הייתי גם עם ביתי בבית החולים לא שאל על אף אחד. אבל הוא משהו מיוחד. יש גברים שיש להם אינטלגנציה של