הבן הבכור שלי בן 15

spectra711

New member
הבן הבכור שלי בן 15

עד לפני שנה וחצי היה בן יחיד,אני היתחתנתי בשנית,ונולד לו אח,כהיום בן שנה ותשעה חו,ומה שמאוד עצוב לי,זה שהבן הבכור לא מתייחס כמעט בכלל לאח שלו,הוא נועל את הדלת בחדר,כי הוא טוען שהוא מפריע לו,הולך בפנים רציניות בבית,לא משחק איתו,לא מדבר איתו,רק אם הוא צריך שהוא יצא לו מהחדר,הוא אומר לו, לצאת,אותי זה מאוד מאוד מעציב,ואני נפגעת בשביל הקטן,האח הקטן שלו מקסים,חייכן,וסימפטי והוא נשאר אדיש כלפיו,ועל זה אני לעיתים שומרת טינה לבכור,ולעיתים מבליגה על זה,דברתי איתו על זה,והוא אמר,אמא אני עסוק,וגם אין לי חשק לשחק איתו,ואין לי מצב רוח לזה,העניין הוא שהוא יכול להיכנס ולצאת מהבית מבלי לומר לו אפילו שלום,ולפעמים הילד בא אליו מסתובב סביבו ומביט בו והוא עושה טובה לחיוך קטן למענו,או שסתם בשבילי שאני יהיה מרוצה,הבכור תמיד קיבל הכל מהכל,ועדיין מקבל,אבל כלל לא מעריך,בלימודים לא משקיע,וכמעט ואין לו הגבלות,מידי פעם מתחצף,אבל זה כבר מתאים לנושא אחר,והנושא העיקרי שמציק לי כרגע זה חוסר היחס לאחיו הקטן,מה יהיה? תודה על כל תגובה,
 

פלגיה

New member
13 שנים

זה הפרש ע-נ-ק בין אחים. אין להם תחומי עניין משותפים, ואני לא יודעת אם אפשר לכפות תחומים כאלה. אי אפשר להכריח את הילד שלך לאהוב תינוק רק בגלל ששניהם היו, בזמנים שונים, באותה רחם, ושכיום שניהם מתגוררים באותו בית. אני לא חושבת שאפשר לעשות משהו בקשר לזה. תחשבי גם שילד קטן הוא מטרד לא קטן - מרעיש, נוגע במה שבא לו, ועושה בלגנים. אני מאוד יכולה להבין את ההסתיגויות של בנך הגדול, וזאת עוד לפני שנכנסנו לעובדה שמדובר בילד מאב אחר, ושיכול להיות שההסתייגויות כלפי בן זוגך החדש מבוטאות ע"י הסתייגויות מהבן שלו. לכן אני הייתי עוזבת את החזית הזאת לחלוטין. יכול להיות שהקטן יגדל והיחס ישתנה. יכול להיות שלא.
 

ליאת +

New member
אני חולקת עליך

אומנם ההפרש גדול אבל נשמע כאילו הבן מתאמץ בכח שלא ליפול בקסמיו של הפעוט הקטן. זה לא שהוא צריך לערסל אותו לשחק איתו שעות במשך כל היום. אבל בדרך כלל פעוטות כן מעלים חיוך אצל מרבית האנשים, או חיבה כלשהי (אנחנו מתוכנתים לכך ביולוגית). איך שהאמא מתארת את הדברים זה נשמע כאילו שהבן הגדול מאוד מתנגד לנוכחותו ולקיומו של הקטן. יתכן שהגדול כועס על מערכת היחסים השניה שלך. יתכן שהוא מובך מעצם עניין ההריון והלידה. יתכן שיש בלבו טינות אחרות שקשורות למערכת היחסים עם אמו ואולי גם עם אביו (האם יש לו קשר איתו?). אני לא יודעת איך פותרים את הדברים האלה, ובטח שלא בגיל כזה מסובך, אבל יתכן ועדיין אפשר לשנות במהשו את האווירה בבית. אני הייתי פונה לייעוץ משפחתי.
 

irisgh

New member
מסכימה עם ליאת

ובנוסף, קנאה קיימת גם בהפרשי גילאים כאלה. הוא היה רגיל להיות בן יחיד, ולקבל את מלוא תשומת הלב. באמת יתכן שהוא 'לא יודע' מה לעשות עם הקטן הזה. אבל שבנוסף, קשה לו התווספותו למשפחה, ובפרט, הצורה השונה בה את התחלת לראות אותו מאז נוסף הקטן. האם את נותנת לגדול אחריות לגבי הקטן? למשל, לפעמים מבקשת ממנו להוריד את הקטן למטה לכמה דקות, לשמור עליו פה ושם, להאכיל אותו? ומפרגנת לו על כך בעדינות? אני לא מתכוונת שהוא יהפוך להיות 'מטפלת', אבל כן ליצור מצבים שבהם הוא הגדול והמטפל בקטן. כשמטפלים במישהו מתחילים לפתח כלפיו רגשות, וזה נכון אם המטפל הוא בן שלוש או בן 50. הייתי פונה קודם כל לייעוץ הורי. להתייעץ לגבי הגדול. ואז לחשוב בייעוץ מה הדרך הטובה לטפל בעניין - אולי ייעוץ משפחתי, אולי טיפול אחר.
 

spectra711

New member
זה נכון,הוא היה רגיל שאמא היא רק בשבילו במשך

13 השנים, האמת שכמעט ולא נתתי לו אחריות לגבי הקטן,מהסיבה שלא רציתי להכביד עליו,או להפריע לו בעיסוקיו האישיים,אבל יש הרבה נכון ממה שאת כאן אומרת,שאם מטפלים במישהו מתחילים לפתח כלפיו רגשות,ואני יכולה לנסות לבקש ממנו מעט עזרה בטיפול בו,ולגבי יעוץ זה גם רעיון , תודה רבה,
 

spectra711

New member
שלום לך ליאת ,

אכן כן,יש לו קשר עם אביו,קשר טוב,מה שקורה זה,שהבכור היה רגיל תמיד שאני פנוייה רק בשבילו,וכינראה שהוא מרגיש עכשיו שאני לא ממש כולי שלו,ורק בשבילו,ולכן מתנהג באדישות כלפיי אחיו, תודה על היתיחסותך,
 

spectra711

New member
שלום לך ותודה על תגובתך

כשאת אומרת שאי אפשר להכריח ,זה נכון,ואני לא מכריחה,אני רק מסתכלת מהצד וזה עושה לי רע על הלב,וזה נכון שהוא מתרד לא קטן,הוא רוצה להכנס לו לחדר ולעשות שם בלגן,ולכן הוא סוגר מיד את הדלת אחריו,ראוי לציין גם שהפעוט מאוד פעיל ומשתולל, שמתי לב שאם אני מבקשת ממנו שמעט יתייחס אליו,כי זה פוגע בי,אז הוא משתדל לפחות לנופף לו ביד לשלום כשהוא בדרך החוצה,והוא עושה את זה,או שהפעוט מתקרב אליו לרגלים ומחבק אותו,אז אמרתי לו,שהוא מבקש שתרים אותו ,אז כל הזמן שהוא בא אליו לרגלים אז הוא מרים אותו אליו,וכל הזמן שהפעוט מחייך אליו,הוא מתחיל לחייך לו חזרה,וזה משמח אותי מעט,שיש שינויי,ולגבי זה שאמרת שיכול להיות שהקטן יגדל והיחס ישתנה? ניראה לי שיכול להיות מצב כזה,אני מקווה מאוד ,
 
למעלה