הבלנס הופר...

[Q ביט]

הבלנס הופר...

בתאוריה,כל התקדמות מאלצת זאת.הסבירות שדברים ישתפרו מעצמם ללא מחירים סביבתים קלושה למדי.זה די ברור,לאכול העוגה ולהשאירה שלמה הינו בלתי אפשרי לכל מצב צבירה.כולל גם הלב.האושר מונח שם בבלנס,כל בלנס,איננו מחויב לסיתואציה מסוימת.זוגיות או לבד,בית מלא ילדים או משפחה מצומצמת,אלו נסיבות,תוצאה של החלטות מזמנים אחרים.מניפולציה של רגשות כברירת מחדל דפנסיבית.לשפוט את ערכן,או לחילופין חוכמתם. זה לחזור אחורה בעקומת הזמן,לזכור בפנים את ההרגשה שהסבו הדברים.כמעט בלתי אפשרי לשחזר זאת באופן אמיתי,למשוואה פתאום נכנס מימד חדש והוא העכשיו,מול אותו הפעם.מה שלא עמד אל מול העינים אז...הבלנס הופר,בפשטות מדהימה.כאילו אמר,,,מיותר.שיווי משקל זה ללולינים,חים בלי מחיר זה לא חים.

 

[רות 2]

כי מול המחיר תמיד יהיה..........

עינין של רווח והפסד........... מול החלטות ומניפולציות .....תמיד תעמוד תוצאה. והאמת.. ביננו .........אנכנכנו לולינים מוצלחים, מוצלחים ביותר! עובדה למרות ואף על פי... יש לנו הכושר לשמור על שיוי משקל מול העבר וההוה..... ------------------------------

 

[מצוטטת]

צודק ../images/Emo70.gif

תוך כדי תנועה/דנה ברגר אתה שוכח לנשום בוגד בחלום עומד במקום נותן למוח להתפזר לא מתחבר אתה מוכר את עצמך אתה לוחץ על כפתור סותם את החור מכונית, בית, אישה יפה מתי בפעם האחרונה דיברת עם הלב שלך להתקדם תוך כדי תנועה תוך כדי חולשה תוך כדי בושה תוך כדי תנועה, תוך כדי תנועה להתקדם תוך כדי תנועה, תוך כדי תנועה אתה מושך בחוטים אתה דוחף מרפקים דוחק אנשים נותן לרעל להשתחרר לא מתייסר אתה מוכר את עצמך אתה חופר את הבור סוגר את האור מכונית, בית, ילדה קטנה מתי בפעם האחרונה אמרת לה מילה טובה |מצוטטת שבעצמה איבדה ת'בלנס שלה בזמן האחרון|

מישהו מתנדב לעזור לי למצוא אותו

 

[רות 2]

מצו קירתי..............תגידי לי

תגידי לי, רק תגידי לי מי ומה גרם לאבד ת'באלנס.......... ואני אראה לו מאיפא משתין הדג...!!!! אבל אם זו המציאות........אז רק בידנו לשנותה ואו לחילופין להתמודד מולה..... בעצם אנכנו טובות ב -להתמודד..........כי אין אין עלינו!!!!!!!! שולחת חיבוק היית חסרה לי..... (אם רות מתחילה לשלוח חיבוקים ......משהו בבלנס שלה השתבש... מענין מה ולמה ...........????????????????????!!!!!!!!!!!!!

 

[מצוטטת]

רותק'ה

תראי מה זה מהצהריים אני מתברברת עם התשובה...... והשרשור ראי איזה קטע שהוא עצמו איבד מהבאלאנס שלו... שמת

אבל לעניינינו/לשאלתך אצלי הבאלאנס לא כמו אצל מייקי זה לא עד כדי מתמטיקה לינארית אפילו לא משוואה עם שני נעלמים..... (וללא טיפת ציניות) זה מצד אחד.... מאידך , באלאנס לא חייב להיות מופר בזבנג..... את יודעת כמו המאזניים היישנים של פם....(זוכרת) הצטברויות של "גרמים" בודדים טיפין טיפין בלי שנרגיש לעיתים..... ואז בום המאזניים נוטים לצד אחד שמרגישים שאין עוד כוח להכיל עוד "גרם" נוסף...... אז נכון לא תיארתי את הכאב, גם לא הקזתי דם לא הפשטתי את הנשמה...... כפי שאולי מייקי היתה חפצה גם בעצם כתבתי לך המון ים של מילים ליד... כי כאב ותחושות קשה לתאר לפעמים במילים, אבל להם יש יכולת קוסמית בלתי מובנת לעיתים להפר את אותו הבאלאנס שאתו ניסיתי לתאר בשיר...... |מצוטטת שלא מהססת להצמד למילים של אחרים לתאר את שלה מרגיש|

 

[רות 2]

../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif

 

[חיפוש ית]

התקדמות

התקדמות מהסוג שנעשה ממצב מאוזן, היא הכי מפחידה. נראה כי המחיר הוא איבוד האיזון שהושג בעמל רב. אבל זו ראיה פסימית משהוא (חחחח מי שמדברת)... לשמחתי למדתי שהתקדמות, מהסוג שמאיימת על שיוי המישקל, יכולה לחזק את אותו שיווי משקל לוליני ולא בהכרח להפר אותו. אז... אז זה מרגיש נפלא.

 

[ניצת שושן]

הבלנס הזה?

מה כל כך מיוחד בו? לי הוא נדמה כנסיעה בכביש הסרגל לעומת למשל הכביש שיורד ממצפה רמון דרך המכתש לכביש הערבה

 

[ophra]

כל בלאנס שמופר

מוביל את הסיטואציה לבלאנס חדש. זה חוק של הטבע - להימצא בשיווי משקל. ואם במצב מאוזן כלשהוא מתרחשת "הפרעה" שמפרה את שיווי המשקל יהיה בילבול ובירבור ובילגון לזמן מה עד שיחזרו האיזון והשלווה יחזור שיווי המשקל הוא רק יהיה במקום ובצורה קצת שונים מאלו שהיו. מי הפר את הבלאנס? למה התרחשה ההפרה? האם שיווי המשקל שהיה התאים (או לא התאים) למי מהמשתתפים בו? האם שיווי המשקל החדש? לכל השאלות האלה רק אתה יכול לענות... עפ

(

- כדי שלא תגיד שלא זכית לסוגריים

)

 

[מייקי69]

חאלאס!!!!!!

זה לא שאתם לא בסדר. זאת אני. אני קוראת כבר יומיים לא מבינה מילה. הכל נשמע לי כמו השיעור למתמטיקה ואלגברה ליניארית מרחבית

... יש ימים שאתם נשמעים כמו שיעורי כימיה. אללה יסתור.... זה לא שאתם לא בסדר.. זאת אני. אני. אני. לא מבינה במשוואות. מזל שבאה ניצת ושמה פה קצת משל ונמשל.... בעצם... זה עוד יותר קשה לי. כי לך תבין משל שהנושא שלו הוא אינטגרל משתנה ובלתי יציב....

אוף.............. <מייקי מחפשת מתרגם לפורום פרק ב'>

 

[ophra]

מה לא הבנת יקירה?

תשאלי! מבטיחה לנסות להסביר...

עפ

(מרכיבה משקפיים ונעמדת ליד הלוח עם גיר)

 

[מייקי69]

קחי כסא ושבי. אני תלמידה גרועה

תגידי, את חושבת שאת מבינה את הפסקה שלהלן? זוהי פיסקה אוטנטית. אם את לא מבינה אותה, בודאי תביני אותי...

"נועה מנהיים מספרת לכם ש"המטריקס Reloaded" לא טוב מספיק? אל תאמינו. מנהיים בעצם חושבת שהסרט טוב. באמת. טוב מאוד, אפילו. היא פשוט בוחרת שלא ללכת עם המחשבה הזו. היא עוד לא יודעת שהיא בוחרת. האם יש למנהיים בחירה אמיתית? ודאי שלא. מנהיים נועדה לחשוב שהסרט רע. זו תכליתה של מנהיים. כך תוכנתה. אם תחשוב שהסרט טוב, תכתוב שהוא טוב. זו אינה תכליתה. " ועכשיו תסבירי לי, בבקשה, 1. בתאוריה,כל התקדמות מאלצת זאת.הסבירות שדברים ישתפרו מעצמם ללא מחירים סביבתים קלושה 2. האושר מונח שם בבלנס,כל בלנס,איננו מחויב לסיתואציה מסוימת 3. כמעט בלתי אפשרי לשחזר זאת באופן אמיתי,למשוואה פתאום נכנס מימד חדש והוא העכשיו,מול אותו הפעם.מה שלא עמד אל מול העינים אז...הבלנס הופר,בפשטות מדהימה ואחורי שתגמרי עם זה, אני יתן לך עוד. יש מאלאן. ואחורי זה את מוזמנת לעשות לי פאנלים ותריסים. סגרנו?

 

[r e d head]

אני הבנתי אבל לא שאלו אותי.....

 

[מייקי69]

בטח שאלו אותך

'סתכלי בהודעה הראשונה שלי. לא אמרתי שאני מחפשת מתורגמן/ית?

 

[r e d head]

תראי יש אנשים שנהנים לסבך לעצמם

את החיים במילים. ופה זה מאוד פשוט אין סיכוי בלי סיכון. הסיכון מערער את האיזון. אבל חייב להיות כדי להתקדם. ולפשט לך את החיים עוד יותר, זה ממש לא חשוב מה ההוא כתב שם. מה שקובע זה מה שאת לוקחת מיזה ולאן זה מביא אותך, בדיוק למה שעובר לך בראש כרגע. חשיבה אסוציאטיבית אנחנו נהנים מיזה (זיון שכל, כי יש כאן אנשים בלי מספיק זיונים אחרים). ונדמה לי שאולי הבנת בלי תרגום.

 

[גחלילית בלילה]

../images/Emo6.gif רדי... הרגת אותי מצחוק

 

[מייקי69]

רגעעעעעעעעעעע

למה הסיכון מערער את האיזון..? (לא יעזור, לא מבינה אלגברה!!!!!!)

 

[גחלילית בלילה]

מייקי...? את מרשה לי לנסות?

 

[מייקי69]

Be my guest

 

[גחלילית בלילה]

את כיפה אדומה מכירה?

אז.. הדרך לבית של סבתא היתה מוכרת לה.. גם אם היתה הולכת בעיניים עצומות היא היתה מגיעה.. היא הרי מכירה שם כל פרח, וכל אבן, אין סיכוי שהיא תמעד אפילו.. (מקצינה בכוונה) ואז יום אחד היא התלבטה אם לקצר...פשוט לבחור בדרך קצרה יותר שהיא לא כל כך מכירה..

אם היא תלך בקצרה.. תגיע יותר מהר... אבל... היא לא מכירה את הדרך? אולי היא מסוכנת? אולי תטעה? אולי יפיפיה? בקיצור.. כבר שום דבר לא מוכר.. שום דבר לא ברור.. ולך תדע איך זה ייגמר.. (את הסוף כולנו מכירים..) טוב עושה שלח לפני שיפריעו לי בפעם המיליון ואחד..