הבלוג כעול

[נוסעת סמוייה]

הבלוג כעול

גל מור כותב על "עייפת בלוגים: בין שבר למשבר" על הכתיבה כעיסוק תובעני, על הצורך לעדכן כל הזמן אחרת הבלוגר מאבד את קהל קוראיו, ועל חוסר התמורה הכלכלית למאמץ המושקע. "קשה לכתוב בלוג מעניין ולכן רוב האנשים כנראה לא יכתבו בלוגים. ומי שכן יצליח בכך לא יוכל להתמיד לבד בלי להישחק בסוף. אין שכלול טכנולוגי או קיצור דרך שיכול לבטל את הקושי הזה". מה דעתכם? כתיבת בלוג לאורך זמן היא עול כבד ומעייף?

 

[uzi2]

אני מניח

אני מניח שאם מישהו מגיע למצב שבו הוא מרגיש מחוייבות לכתוב ו- "להיות קיים" אז קיים חשש שהוא יישחק. בטוח שיש הרבה מקרים כאלו. אני מניח שתמיד יהיו רבים שבהתחלה יתלהבו ואח"כ יימאס. מצד שני, דווקא בעידן ה- RSS Readers, קצב הודעות נמוך לא ייגרום לכך שפחות תקרא ע"י אלו שמשתמשים בכלים כאלו. אולי אלו שקוראים אותך דרך גלישה בדפדפן רגיל, יתעצלו לבדוק כאשר אין חדש לעיתים קרובות. יש ב- RSS reader שלי כאלו שמופיעה אצלם הודעה פעם בכמה חודשים וכאשר זה קורה אני לא אפספס לקרוא אותה. בקיצור, אני קורא קריאה גדולה לכל אותם שנשחקים מלכתוב בקצב גבוה. תורידו קצב, ותשמרו על איכות. לא תאבדו קהל. להיפך.

 

[e-magine]

הורדתי קצב

והגעתי הרבה פעמים לסף הסגירה, ובטוח שאיבדתי הרבה מאד קוראים, אבל מה זה "איבדתי"? מה הם היו בכיס שלי? אני חושב שהשאלה הגדולה היא לשם מה כותבים. או כמו שאוהבים להגיד היום: "מאיזה מקום באה הכתיבה"? לדעתי בכל בלוג, גם במעניין ביותר, יש "מילוי" ויש קטעים פחות טובים. כמו בשיווק, יש חשיבות לנראות ולפעמים אין לבלוגר צורך לכתוב אך יש לו צורך להזכיר לקוראים שלו שהוא עדיין קיים. אפשר להתייחס לכתיבת בלוגים כאל משחק ואני זוכר כאלה שעשון כל מיני תרגילים כדי שהעורכים יראו אותם. חלק משם המשחק הוא הניראות (visibility) לא יראו אותך, לא יזכרו אותך. אם הכתיבה לא באה מתוך צורך, היא יכולה להיות עול. אם היא באה מתוך צורך או מתוך כיף, לא יהיה שום עול.

 

[נוסעת סמוייה]

מי שכותב בלוג, שנקרא לו "מקצועי",

כלומר כחלק מיצירת המוניטין המקצועי שלו, חייב כל הזמן לכתוב. כמו שאמרת: בשביל להזכיר שהוא קיים. וגם כדי להראות שהוא בעניינים, שהוא מעודכן, שיש לו דיעה בנושאים המקצועיים שלו וכו'. וכן, זה בהחלט עלול להיות עול, כי זו לא רק הכתיבה, אלא זה גם הצורך להיות כל הזמן מעודכן בחידושים. אבל גם מי שכותב בלוג אישי, מהסוג היומני (וזה לא משנה אם מדובר בביוגרפיה אמיתית או בסיפור פיקטיבי) - צריך לשמור על מתח וסקרנות של הקוראים שלו, כי אם יוריד את הקצב - הקוראים שלו ייתנתקו בהדרגה מהסיפור ומהעניין בדמויות.

 

[uzi2]

המערכת תזכיר שהוא קיים

זה מה שטוב בקוראי RSS.

 

[נוסעת סמוייה]

התכוונתי,

שקוראת - אני מתנתקת מהסיפור ומהדמויות, אם כותב/ת הבלוג היומני מתחיל/ה לדלל את העדכונים. ואז, גם כאשר יש עדכון - כבר לא ממש מסקרן אותי לקרוא.

 

[uzi2]

בבלוגים מקצועיים

בדרך כלל העניין שלך בתחום אינו קשור לבלוג כזה או אחר, ולכן הודעה בתחום מאדם מעניין תמיד תעניין, גם אם כותב בקצב נמוך. בבלוג לא מקצועי, יתכן שיש רצף שנשבר.

 

[מיכל הררי]

כן.

בגלל זה הסרתי ממזמן את הבלוג שפתחתי בתפוז

 

[נוסעת סמוייה]

../images/Emo13.gif

 

[רונית אינטרנט]

לבלוג יש חשיבות רבה בשיווק העסק

על כן לאלה שהכתיבה זורמת עבורם ללא מאמץ הייתי מייעצת להשקיע בכתיבת בלוג איכותי.. ולאחרים יש בעלי מקצוע שיכתבו עבורכם את הבלוג - ושוב כזרוע שיווקית -הבלוג עושה את העבודה!!