הבכור במשפחה

פלגיה

New member
הבכור במשפחה

כתבה של גדי רוזן ב- ynet: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3377650,00.html "אומרים שילדים בכורים הם יותר שאפתנים, מצליחנים ומוכשרים. מצד שני, אומרים גם שעל הראשון ההורים עושים את כל הטעויות והוא יוצא קצת דפוק. מדוע קשה להיות ילד בכור במשפחה, מהו המקום המיוחד של הבכור ומדוע המקום הזה במשפחה כה מיוחד ומחייב? כיצד ניתן להקל על הבכור ולשחרר אותו מהדרישות והציפיות הגבוהות של הסביבה ושלו מעצמו?" <אז יש או אין היררכיה בתוך המשפחה?>
 

snappish

New member
לא מסכימה עם כל מה שכתוב בכתבה

מסכימה על הנקודות הבאות : * הורים עושים את הטעויות על הילדים הבכורים, כלומר מתגלצ'ים עליהם. כותבת את זה מנסיון עם הבכור שלי וכנסיון שלי בתור בכורה. האמת היא שנראה לי שזה טבעי שזה יקרה. בכל תחום, כשאנו עושים משהו בפעם הראשונה, אנו עושים בפעם זו הכי הרבה טעויות. * בנוגע ל"דפיקות", זה פעול יוצא של הסעיף הראשון. זה מה שקורה שאת
נסיונות של זוג "מדענים" צעיר... * ילדים בכורים סוללים את הדרך לאחים הבאים אחריהם ובכך מקילים על האחים ולמעשה על ההורים שלמדו על מה כדאי להתעקש ועל מה לא. אני יכולה להעיד על עצמי שלא גדלתי עם תחושה של "מגיע לי" או של מיוחסות כלשהיא, אבל אצל הבן שלי זה מאוד בולט. הוא מאוד תובעני ומרגיש את עצמו מיוחס שמגיע לו "כבוד". הוא ממש בא בדרישה מילולית מפורשת לאחים שלו שיתנו לו כבוד. כל פעם זה מצחיק אותי מחדש
, הוא מסרב לקבל את העובדה שאין מיוחסים אצלנו בבית, שכל הילדים שווי זכויות. למה המקום של הבכור בכל זאת מיוחד? כי הוא הראשון. כי הוריו חוו איתו לראשונה את חווית ההריון, הלידה, ההורות וכל מה שקשור לזה. לכל משהו ראשוני יש טעם ומקום מיוחדים. להיות בכור זה מחייב כי מצופה ממנו להתחשב באחים האחרים ולסייע להורים כי הוא גדול. אצלנו בפועל השניים הצעירים יותר מסייעים ומבינים יותר מהגדול שממש מסרב לשתף פעולה ולהתנהג כמו אח גדול לפי ההגדרה הנ"ל. בעיני, הכי כיף להיות הילד הצעיר במשפחה. ההורים כבר בעלי נסיון, הדרך סלולה ונשאר רק להנות מהכל. האם יש היררכיה במשפחה? לדעתי, זה תלוי במשפחה. אם המשפחה מטפחת את הנושא המעמדי בתוך המשפחה אז יש, אם לא, אני מאמינה שזה הרבה פחות מורגש.
 

noa_f

New member
אולי מתגלצ'ים עליו, אבל לפחות עם

הרבה סבלנות ויחס אישי. עם הילדים הבאים, גם מסיבות אוביקטיביות, יש פחות זמן, יש פחות סבלנות, יש פחות קשר של "אחד על אחד".
 

אורזיגל

New member
לא בהכרח, הכל תלוי בנסיבות

בכמה ילדים יש, מה ההפרשים בינהם, כמה עזרה יש. יכולה להעיד על עצמי ששלושתם קיבלו יחס אישי, לא יכולה לומר שמישהו מבם קופח.
 
השיטה האדלריינית מתייחסת אל מקומו

של הילד במשפחה, והשפעתו עליו. נראה שכאן בפורום כבר מבינים היטב את הנושא.
 

פלגיה

New member
כיף להיות צעיר במשפחה?

אולי זה מה שאומרים הבכורים. מה יגיד הצעיר שסובל מכך שיש לו "הרבה הורים"? או שמרגיש שההורים שלו מבוגרים מדי ו/או שחוקים מדי לפעילויות איתו? ואני לא מסכימה שרק על הבכור טועים. טועים הרבה גם עם הילדים הבאים, ולו רק מתוך הניסיון לנהתאים אותם לדגם ההורות ש"עבד" עם הילד הראשון.
 

noa_f

New member
צודקת. הרי כל ילד הוא אדם אחר

וצריך להמציא את ההורות עבורו מחדש...
 

לב אם

New member
../images/Emo45.gif תמיד אמרתי שעם כל ילד אנחנו

ממציאים שגיאות חדשות. אין מה לעשות, לכל אחד מהילדים יש את היחודיות שלו: זה הבכור, זה הקטן, זה הסנדביץ', וזה אחד מתוך ההמון ולא מתייחסים ליחודו, התפקיד שלנו הוא להיות רגישים לכל ילד עם היחודיות שלו, ועם האופי שלו, להשתדל לא לטעות יותר מדי, ושהטעויות שלנו לא יהיו מזיקות מדי
 

פלגיה

New member
ולפעמים

במשפחות מסויימות יש שני "בכורים" שני "קטנים" ושני "סנדוויצ'ים" ועדים כל אחד מהם אופייני בדרכו הייחודית שלו.
 
למעלה