הביקור אצל אבי

לדעתי לא היתה כוונה להשפיל,לדוגמא

יחסו לכסף בדוגמא שהבאת לא ממש הגיוני. אין מה לעשות ,הגיל משפיע. אם תפנים זאת תהיה לך התמודדות יותר קלה ,למרות המשקעים.
 

גלבועא

New member
יחסו לכסף

הגיוני בהחלט מבחינתו. כיוון שאני מכיר היטב את ההיסטוריה שלו [הוא אבא שלי] אינני מופתע כלל מיחסו לכסף, נהפוך הוא.ועדיין זה לא הופך אותו ל"ילד קטן". התיחסות להורה שאיננו חולה בשטיון, או במחלות המשפיעות של הקוגניציה שלו כאל ילד הוא סוג של בריחה מהתמודדות עם ההורה. את יודעת, כשאמי בשלושת השבועות האחרונים לחייה, כשגידולי ענק אכלו לה את המוח, אפילו אז לא התיחסתי אליה כאל ילדה. ויתרה מכך, גם אל ילדיי לא התיחסתי כאל "ילדים", אם משמעות המושג ילד הוא להיות "וותרן" ו/או "להפנים" חולשות ופגמים כדי להקל על עצמי.
 

גלבועא

New member
אני עושה מה שאני רוצה לבסוף

חשוב לי מאוד לנצל את הדברים שאמרת לי, על מנת להציג עמדות אחרות ביחס לענין הזקנה ויחס לזקנים/להורים זקנים. אינני משפיל את אבי, אינני מכה אותו, כל פגישה מתחילה בחיבוק חם ובנשיקה ומסתיימת באותה הדרך. אני נמצא לרשותו ברגע שהוא רוצה, והוא יודע שלו יתקשר אליי באמצע הלילה תוך שעה אני אצלו. חשוב לי מאוד להדגיש שעל אף הקשיים הרבים, והתסכולים הרבים אינני מדבר על מצב של התכחשות, פרידה ו/או דברים קשים ונוראים שאני שומע על יחסי בנים/בנות להוריהם, כולל אלימות, סחיטה וכו' אני רוצה להדגיש, שאדם בן 80 השולט בשכלו ובגופו הוא אדם הראוי ליחס של בוגר ולא ליחס כאל ילד. צאי וראי: ראש הממשלה, שמעון פרס הם הרי בגיל אבי- אז צריך להתיחס אליהם כמו לילדים? אני גם רוצה לומר, שהורה הסובל ממחלות דמנציה שונות צריך להיות מטופל כחולה ולא כ"ילד".
 

alona 9

New member
../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מה שכתבת

ומוסיפה,כי ברגע שנתייחס אליהם כאל ילדים בו בזמן שהם שולטים בשכלם, חרב עולמם,ההשפלה תהיה עבורם גדולה,גם כשאינם שולטים בגופם היחס אליהם צריך להיות כאל בוגרים,ואחת הבעיות בחולה זקן היא שברגע שהוא אינו שולט בגופו היחס אליו הופך להיות כאל תינוק,וזו טעות גדולה כי בנפשו ובשכלו הוא איש בוגר.
 

גלבועא

New member
הלוואי והייתי מנהל את התקציב שלי

כמוהו. יחסו לכסף הגיוני ביותר. הוא משתמש בכסף כאמצעי מניפולטיבי לסחיטת אהדה ו/או הזדהות. זה מעצבן אותי. הוא מפעיל מערכת "מתוחכמת" של סחיטות רגשיות. נדמה לי שהדגמתי את המעברים המהירים שהוא עורך בין ה"סיבות" שונות לכך שאינו לוקח מונית.
 
הבהרה- משווים זקן לילד כי שניהם

חלשים וזקוקים לטיפול עם הרבה חמלה לא חס וחלילה זילזול. הטיפול בזקן דורש ה ת ע ל ו ת כי לא תמיד הם חמודים ... כפי ששמענו בפורום..
 

pf26

New member
הורים מבוגרים

לא קראתי את שאר התגובות אז סליחה אם יש כפילות. הידעת שיש ענף מיוחד בפסיכיאטיה שמתמחה בגריאטריה/פסיכולוגיה של זקנים? לא יודעת איך הוא היה כצעיר, ובלי שום קשר למערכת היחסים בינכם, קשישים רבים לוקים בדיכאון (ועוד יותר לאחר אובדן בן-זוג) ונזקקים לסיוע פסיכיאטרי (קרי תרופתי). סבתו של אישי נוטלת תרופות שכאלה שעוזרות לה מאד (כאשר מחליטה להפסיק לקחת אותן, היא נוהגת "לפצוח" בשביתות רעב, כדי להטריד את ילדיה). כל הכבוד לבנך, שהוא בוגר מספיק כדי להבין שאין טובים ורעים או שחור ולבן במערכות יחסים שלך עם אביך. ולך על שהשכלת לבנות איתו מערכת יחסים פתוחה וכנה. ברגעים כאלה אני שמחה למדי על ניתוק הקשר מאימי המניפולטיבית.
 
כדי להבין טוב יותר

את הענין , יש לי שאלה : האם גלבועא , הוא נץ666 . האם מדובר באותו אדם ? ובקשר לכל הענין המועלה כאן : אנשים מבוגרים בגילאי ההורים / ההורה שלך , רובם ככולם משנים את אישיותם לצערי לקראת הגיל השלישי . או שמתגלות בהם תכונות חדשות הקשורות לגילם , או , שתכונות מסויימות מתחזקות ומקצינות עד כדי תמהון . אני בכל אופן למדתי זאת , ותמיד חושבת בפחד ודי ביראה כשאני מהרהרת מה יקרה כשאגיע לגילם .
 

גלבועא

New member
כן אני הוא

נץ. זו הגישה המקובלת בתפיסת הזקנה, שהיא מעצימה תכונות שבעבר הקפדנו לשמור עליהן מוסתרות, לשלוט בהן וכו' אני לא מגלה "תכונות" חדשות אצל אבי, אני פשוט מגלה את אבי ב"מהותו" האמיתית, לאחר שההגנות שקיבל במשך עשרות שנים מאמי נעלמות להן. והמראה לא מוצא חן בעיניי.
 
חידוד תכונות קיימות../images/Emo55.gif

לפחות במקרה של אמא שלי, ככל שאני חושבת על כך יותר, אני מגיעה למסקנה שכל אותן תכונות והתנהגויות הנובעות מהן היו קיימות שם מאז ומתמיד. אבל, א. בהיותה נשואה לאבי, ואשה עובדת ועסוקה, הוסוו התכונות האלו או לא באו לידי ביטוי באופן כל כך בולט. ב. גם אני הייתי יותר עסוקה בגידול הילדים שלי ובניהול חיי היומיום מלהתייחס ולחשוב על כל הדקויות. היום, כשאני קצת יותר פנויה, ואמי כבר מזמן לבד ולא אשה עובדת, הדברים בולטים יותר, ולי יש גם יותר פנאי להתייחס לדברים (ולהתעצבן מהם). אגב, למרות שאני מסכימה שהתכונות תמיד היו שם, אין להתעלם מעובדת הגיל. אמי כבר הגיעה לגיל שניתן להגדיר אותו כזיקנה (אם כי לעתים המניפולציות שלה לא יותר מתוחכמות משל ילדים קטנים), היא שוכחת הרבה יותר (ומדובר באדם בעל זכרון מופלא), מתקשה מאוד מבחינה מוטורית ובעיקר, מתקשה להשלים (ועם זה אני בודאי יכולה להזדהות) עם בגידת הגוף.
 
תודה מיטלי , חן חן על קבלת הפנים

תודה על קבלת הפנים . הפורום הזה מעניין אותי מזה זמן מה ואני נוהגת לקרוא אותו . מעניין לקרוא , ואני מקווה שיהיה לי גם מה לתרום .
 

דיא

New member
זה לא רק הם מזדקנים

זה גם אנחנו מתבגרים. בין אם התפקידים שלנו במשפחה משתנים ובין אם פתאום אנחנו רואים אותם בעיניים שונות. והם אולי יודעים קצת ממה שעובר עלינו, אנחנו עוד לא יודעים מה עובר עליהם. בגלל זה קשה לי עם הדורות הקודמים יותר ויותר.
 
למעלה