שתיקה רועמת
את מדברת על מספר פחדים בפוסט אחד...
יכולתי להרגיש את ה"שיתוק" הזה.
הדוגמא של הגבר במכונית,
היא למעשה האב טיפוס לכל מה שאת מדברת.
הייתי קוראת לזה סוג של "עצירות".
האי יכולת שלך להגיב לו.
הפחד שמשתק אותנו, גם אם אנו לא מודעים לפחד באופן ישיר.
ההבנה שתגובה שלך אם במעשה ואם בדיבור,
תגרור אחריה תוצאות, או התחייבויות, או דרישות..
שאת לא יודעת הכיצד להתמודד איתן, חוששת מהן או שאת מפחדת להיכשל בהן.
זה הפחד הזה מכישלון,
ההבנה שהשיגרה מביאה אותך למקום של שתיקה רועמת.
הרעננות היא תמיד חיונית, התחלות חדשות, חזרות לזוגיות.
אך השיגרה מביאה אותה לאוטומאטיות, ששם אנחנו מרגישים לבד.
אז איך אוחזים בזה?
בתחושה של ביחד?
שתיקה רועמת מאופיינת כתוקפנות והיא מאוד נפוצה במרחב הזוגי משפחתי.
אך אפשר להתנהל איתה.
הרעיון הוא להבין שאנחנו לפעמים פועלים כמו מכונות משומנות היטב.
והטמעה מחדש של תגובות והתנהגויות דורשת המון סבלנות.
זו בדיוק ההתבוננות שדיברתי עליה.
מצרפת לך מאמר קטן...
How to cope with the Silent Treatment Emotional Abuse in Relationships.
