הבטחתי ולכן
אקיים...
תרשו לי קודם כל להתנצל בפני כל מי שהתעלמתי מהודעות שלו אלי בפורום בשבוע האחרון, המצב לא היה סימפטי במיוחד (וגם לא נגמר מי יודע מה...
), אבל נגמר... אז כמו שהבטחתי ישבתי וסיכמתי קצת חומר מכמה מקורות לגבי אחד מסוגי התרופות החדשים שמפותחים לטיפול בסוכרת - קבוצת החומרים בעלי פעילות דמויית Incretins. מקווה שתמצאו את זה שימושי. -------------------------------------------------------------------- תרופות המחקות פעילות Incretin - החיפוש אחר מטרות חדשות בטיפול בסוכרת TYPE II תרופות אלו מציגות חזית חדשה בטיפול בסוכרת type II. תרופה אחת כבר עומדת בפני רישום ואישור (על ידי ה-FDA) וכמה תרכובות אחרות נמצאות בשלבי מחקר מתקדמים. דרך שליטה על ספיגת המזון ושיווי משקל הגלוקוז תרופות אלו מראות פוטנציאל לא מבוטל בטיפול באספקטים מסויימים של השמנה וסוכרת אשר אינם מטופלים כיום על ידי תרופות אחרות. כמה מילים על Incretins: המונח הוצע לראשונה על ידי Zunz and La Barre בתחילת המאה ה20 ככינוי להורמונים אשר מאוחר יותר נתגלה כי הם מופרשים על ידי מערכת העיכול לאחר ארוחה ומגרים הפרשת אינסולין מן הלבלב. הרעיון אודות תפקידם בויסות הפרשת האינסולין הועלה לאחר שנתגלה כי רמת האינסולין שהופרשה כתגובה להזרקת גלוקוז לוריד (ללא מעבר דרך מערכת העיכול) היתה פחותה מאשר זו שהופרשה כתגובה למתן כמויות אוראליות זהות של גלוקוז. ניתן לכמת את כמות ההורמונים המופרשים על ידי בדיקת ההפרש בין הפרשת אינסולין (או C-peptide) לאחר מתן גלוקוז אוראלית ומתן גלוקוז לוריד וכך נתגלה כי Incretins אחראים ל50 - 70 אחוז מהפרשת האינסולין כתגובה לגלוקוז אוראלי באדם בריא. בנוסף להורמונים הללו מגוון רחב של תפקידים בויסות מאזן השומנים (בינתיים נמצאו ראיות לכך רק בחיות ניסוי ולא באדם) ובשמירה על חיות ושגשוג תאי בתא בלבלב (הערת שוליים - המחקר בשנים האחרונות הראה כי הבעיה העיקרית בסוכרת מסוג II היא לאו דווקא העמידות לאינסולין אלא חוסר יכולת תאי הבתא לפצות עליה עקב, בין היתר, פגמים גנטיים), הם מאטים את התרוקנות הקיבה וצריכה נוספת של מזון, הם מונעים הפרשה של גלוקגון ועוד. חוסר הפרשת Incretins הוראה גם כבעל חלק בעמידות לאינסולין בקרב בריאים. סוכרת סוג II ו-Incretin - סוכרת מסוג II מאופיינת בפגיעה בהפרשת אינסולין כתגובה לאוכל, חלק ניכר מפגיעה זו הוא עקב פגיעה בהפרשת הורמוני ה-Incretin. קיימים שני סוגים עיקריים של הורמונים מסוג זה - GIP ו-GLP-1. בסוכרתיים TYPE II הוראה כי אינפוזייה של GIP תביא להפרשת אינסולין פחותה מאשר באדם בריא (זאת אומרת שהפגיעה היא במנגנון הפעולה של ההורמון). לעומת זאת נמצא כי ההורמון GLP-1 _מופרש_ בכמויות פחותות מאשר בבריא כתגובה לארוחה, ולכן יתכן ומתן שלו (או של חומרים דומים) כתרופה יוכל לסייע בטיפול במחלה. עקב הפוטנציאל התרפויטי של חומרים אלו שוקדים כיום בחברות התרופות על פיתוח Incretin Mimetics - תרופות המחקות את פעולת הורמוני ה-Incretin. הפיתוח נתקל במספר בעיות: 1. הורמונים אלו הם חלבוניים, ולכן מפורקים במערכת העיכול ויש לתת אותם בזריקות. 2. יש אפשרות לבעיה של יצירת תגובה אוטואימונית (תגובה חיסונית של הגוף כנגד עצמו) עקב הזרקת התרופות, מה שבסופו של דבר עשוי לפגוע גם בהורמונים שעוד מופרשים על ידי הגוף. יהיה צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע כיצד להתמודד עם תופעה זו. 3. לחלק מחומרים אלו אורך חיים קצר בגוף כיוון שהם מפורקים על ידי אנזימים מיוחדים ויהיה צורך בפיתוח תרופות שיהיו עמידות לאנזימים אלה. מספר תרופות שנמצאות כיום בפיתוח: Pramlintide - תרופה העומדת בפני רישום לטיפול בסוכרת מסוג I ו-II, ונמצאת בשלב הניסויים הקליניים (שלב II) בנוגע לטיפול ב"שמנות" (obesity). מחקר שהוצג במהלך הכנס האחרון של ההתאחדות האמריקאית לסוכרת (ADA) על ידי Antonio Ceriello הראה הפחתה משמעותית ברמת הגלוקוז לאחר ארוחה, LDL מחומצן (LDL הוא הכולסטרול ה"רע". הוא גורם נזק לכלי דם כאשר הוא במצב מחומצן), nitrotyrosine ומדדים ביוכימיים נוספים ב18 חולים עם סוכרת Type I. מחקר נוסף הראה כי התרופה הפחיתה את צריכת המזון על ידי 11 חולים סוכרתיים (Type II) ו-15 "פרטים שמנים" (obese individuals...
) שאינם סוכרתיים. Exenatide (אנלוג GLP-1, מופק מרוק ה-Gila monster lizard (Heloderma suspectum) ובעל הומולגיה של 53% עם ה-GLP-1 שלנו). מחקרים קליניים הראו הפחתת A1C בשיעורים ניכרים לעומת פלסבו. תופעת הלוואי העיקרית שדווחה - בחילה חולפת. liraglutide (אנלוג GLP-1, כרגע בשלב II של המחקרים הקליניים לטיפול בסוכרת Type II) - מחקר שהוצג על ידי Michael A. Nauck הראה שיפור באיזון רמות הגלוקוז ועלייה במשקל בקרב 144 חולים בטיפול משולב של liraglutide ומטפורמין בהשוואה לטיפול במטפורמין לבדה או במטפורמין בשילוב עם גלימפיריד. vildagliptin ו- MK-0431 (תרופות המעכבות את dipeptidyl-peptidase IV, האנזים שמפרק את הIncretins, ועל ידי כך מאריכות את משך פעולתם) - הוצג מחקר שכלל 100 חולים והראה כי טיפול תוך שימוש בתרופה כתרופה בודדת הביא להפחתה משמעותית ברמות המוגלובין A1C כאשר 47% מהחולים הגיעו למטרה הרצוייה - פחות מ7%. כמו כן נצפו רמות נמוכות יותר של גלוקוז בצום ולאחר האוכל במשך 12 שבועות המחקר ללא השפעה על תפקוד תאי הבתא למעט עלייה בהפרשת אינסולין לאחר ארוחה. לסיכום - אין ספק שמדובר בתחום חדש ומרתק של טיפול בסוכרת שיש לו פוטנצייאל רב. בעוד זמן מה אנחנו צפויים להתחיל לראות תרופות מהמשפחה בשימוש קליני ומעניין איזה מקום הן תתפוסנה בין התרופות הקיימות. עם זאת הדרך עוד ארוכה ולמרות שהפוטנצייאל הוא רב יתכן וידרשו שנים רבות של עבודה על מנת להגיע למיצוי מלא שלו. רק בריאות
עמית. רפרנסים: Incretin mimetics: The search for new targets in the treatment of type 2 diabetes 64th Annual Scientific Sessions - American Diabetes Association http://www.prous.com/ada2004/article.asp?aid=240 Therapeutic potential of dipeptidyl peptidase IV inhibitors for the treatment of type 2 diabetes Expert Opin Investig Drugs. 2003 Jan;12(1):87-100 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=12517256&dopt=Abstract Incretin Hormones in Diabetes and Metabolism Vanita R. Aroda, MD; Robert R. Henry, MD, MedScape http://www.medscape.com/viewprogram/3075 Impaired Incretin Response After a Mixed Meal Is Associated With Insulin Resistance in Nondiabetic Men EVA RASK, TOMMY OLSSON, STEFAN SODERBERG, OWE JOHNSON, JONATHAN SECKL, JENS JUUL HOLST, BO AHREN http://articles.findarticles.com/p/articles/mi_m0CUH/is_9_24/ai_78541789
אקיים...
