תודה על המחמאות ולהלן תשובותי.
ליון, בנוסף לספרי הטיולים שהיו לי, רכשתי לקראת הטיול "סיור קולי" בפריז, זהו קובץ MP3 ובו 28 רצועות קול, בכל רצועה הסבר על מקום אחר, לקובץ מתלווה מפה הניתנת להדפסה במדפסת רגילה ובה מסומנים האתרים במקביל לרצועות הקול. כך שמגיעים אתר מביאים את הקובץ בmp3 לרצועה המתאימה ושומעים את ההסבר. כך יש "מורה דרך" צמוד הפועל על פי הקצב שלך. משום שכתבת שנהנת במיוחד מתמונות נוטר-דם, אני מצרף קישור לקובץ הקול של רצועת ההסבר על נוטר-דם.
שפרד – המעדנייה מוגדרת בכל ספרי הטיולים כמעדנייה הכי יוקרתית בעולם. ברשותך, אצטט קטע קטן מתוך מדריך "שיחור" לפריז המסביר על המעדניה הזו: "לצד הכנסייה, על כל הפינה הצפון- מזרחית של כיכר מדלן, נמצאת חנות מעדנים שהיתה לשם דבר בעולם הטעם והיוקרה, פושון (Fauchon), היהלום שבכתר חנויות המעדנים בפריז (נוסדה בשנת 1886). יש בה יותר מ-20 אלף מיני מזונות, פירות, ירקות, יינות, מיני מאפשה ועוד. כדאי לראות, להריח ואם הכיס מאפשר – גם לטעום. פושון פועלת גם כמסעדת שירות עצמי . בדרך כלל, בגלל הצפיפות רבה והרעש אינו קטן, אבל המטעמים מהווים פיצוי על הכל..." עד כאן התיאור מהספר, המעדניה הזאת תופסת ארבע קומות בבנין. בקצה אחר של כיכר דלן ישנה מעדנייה אחרת, שמה לא מוזכר והיא אינה מפורסמת כמו פושון. בזמן שבפושון מלא וההמולה רבה, במעדנייה השנייה יש בקושי לקוחות. רק שיהיה מושג לגבי גודלה, הביטי בתמונה של שדרת חנויות הפרחים, המעדנייה נמצאת ממול, מעבר לרחוב באותו אורך של שדרת הפרחים. מה שמצולם כ"מעדנייה" זו הכניסה ומספר שולחנות וכיסאות סמוך לכניסה. פריז לא זולה. אין לי מושג לגבי מחיר בתי המלון. אשתי ואני רכשנו בעבר יחידת נופש בקלאב-אין אילת ואנו כמעט ולא מנצלים אותה. נרשמנו לחברת תחלופה בינלאומית ואנו מפקידים את היחידה שלנו באילת, תמורתה מקבלים יחידה אחרת, על פי בחירתנו, בכל מקום בעולם. כמו באילת גם בחו"ל היחידה אינה כוללת אוכל אך בכל המקומות היחידה כוללת מטבח מאובזר לחלוטין וניתן להסתדר לבד. לפני כחצי שנה היינו בהונגריה בכפר נופש באותה מסגרת. מאחר והיה איזור כפרי, שכרנו שם רכב ו"חרשנו" את דרום הונגריה.
אורות העולם – תודה על ההסבר. גם ביהדות ישנה מסורת על אנשים שהתברכו בחיי עולם ולא מתו (במסורת מסופר על עשרה שזכו לחיי נצח) אחד מהם הוא אליהו הנביא שע"פ המסורת הוא גילגול מאוחר של פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן שסיפורו מסופר בספר במדבר (פרק כה') שהייתה מגפה בזמן שבני ישראל שהו במדבר, זימרי בן סילא (קרי: סילו) נאף עם כיזבי, מדיינית מצור, מסופר שפנחס נכנס לאוהל ודקר את שניהם ברומח ונעצרה המגפה. בפסוקים יב' יג' נאמר: "יב לָכֵן, אֱמֹר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם. יג וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם--תַּחַת, אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו, וַיְכַפֵּר, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. " אגב, ליל מוצאי שבת נחשב אצל היהודים כלילו של המוקדש לאליהו הנביא. בילדותי, לפני עידן הטלויזיה, נהגנו לשבת עם אבא ז"ל ולשיר פזמונים למוצאי שבת, זכור לי בית מפזמון בערבית (עיראקית/יהודית) על אליהו הנביא האומר: "הווא ואחד מין אל עשרה/ לם דאקו אל חסרה/ ולם שרבו כס אל-מרה/ ומלאכּ אל מות לם ר2אהו" קראתי בעבר על ג'אן דארק ועכשיו כשאת מזכירה זה מאד מוזר שלא הקדישו אתר על שמה. ברחבי פריז יש המון פסלים של גדולי האומה הצרפתית לדורותיה, אך לא נתקלנו במקום המוקדש לג'אן דארק. בעקבות שאלתך בדקתי שוב באינדקסים של הספרים שהיו לנו ולא מצאתי איזכור כלשהו – מוזר. סיור קולי בפריז – כנסיית הנוטר-דם
http://www.zshare.net/audio/13941929912d8f9a/
