שיטת הבחירות הפנימיות
שיטת הבחירות הפנימיות (שאישית התנגדתי לה בשל סיבות שונות והצעתי שיטה חלופית שכללה פריימריס פתוחים בין חברי המפלגה) קובעת מספר דברים שמטרתם לאפשר מצד אחד התחדשות של הרשימה והאפשרות של אנשים חדשים להשתלב בה ומצד שני התמודדות הוגנת ושוויונית אף לח"כים. השיטה קובעת שיבחר פאנל של 20 חברים. חברי כנסת שכיהנו יותר מ 8 שנים בכנסת צריכים לקבל בשלב זה מעל ל 60% מקולות המצביעים (דבר דומה היה בשיטה שהיתה נהוגה בבחירות הפנימיות במרצ בשנת 1999). בשלב השני הפאנל מדורג לפי חמישיות. כל מצביע מדרג בשתי חמישיות 4 מקומות (זאת אומרת, מצביע ל 4 אנשים בחמישיה הראשונה ו 4 נוספים בשניה). המקום הראשון בחמישיה שווה ל 6 נקודות, השני שווה ל 5 נקודות, השלישי שווה ל 4 נקודות והשלישי ל 3. לכל המועמדים נערך סיכום של מספר הנקודות לחמישיה הראשונה והם מדורגים לפי הסדר. כל המועמדים שלא נכנסו לחמישיה הראשונה מקבלים כל סימון בהצבעה הראשונה כסימון במקום הראשון לחמישיה השניה שבה הנקודות כאמור לעיל גם כן. מכאן, כל המועמדים מדורגים לפי מספר הנקודות. בנוסף, במקום ה 7 ברשימה לכנסת ממוקם מועמד ערבי (אלא אם כן הוא מגיע למקום גבוה יותר). כמו כן, בכל חמישיה יהיו לפחות 40% מכל מין (במקרה הגרוע, מקומות 3 ו 5 בכל חמישיה, אם כי אם נבחרו 4 גברים לחמישיה אך האישה שנבחרה הגיעה למקום הראשון, הרי שהגבר שהגיע אחרון יוחלף באישה הבאה בתור והאישה שהגיעה למקום הראשון תשאר בו. זה הכל...
