הבו לי עצה ותבונה

[רמץ]

הבו לי עצה ותבונה

ראשית ברצוני לתפוח לעצמי על השכם - חרף כל הקשיים, האדישות והבוז, הצלחתי להקים במחנה שלי 4 חבורות D&D!!! |מסכות רעשנים שירים וריקודים| זוהי רק ההתחלה ועוד היד נטוייה ובקרוב גם מגיע הסוף (עוד שבועיים וטיפ-טיפה) - וזה בעצם חלק מהבעיה: אז הקמתי 4 חבורות. במקרה הטוב אני אצליח לדחוף שלוש או ארבע פגישות של שעה לכל חבורה לפני שהמחנה מסתיים. כבר גמרתי בליבי שאת הדמויות אני כבר אבנה להם ברגע שהם רק יגלגלו לתכונות (הם כבר בחרו גזע וסוג) - אבל השאלה היא האם כדאי להתחיל מדרגה גבוהה יותר מאחד כיוון שדרגות הם בטח לא יעלו בשלוש שעות. מה דעתכם? ואם כבר פתחתי שרשור חדש אז מה דעתכם על התחלת מערכה בדרגות גבוהות? (אני בטוח שלחברה' מממלכת ניפון יהיה הרבה מה להגיד בנידון)

 

[סנדרין]

אני בעד להתחיל מרמה 3. ../images/Emo142.gif

משחק ברמה 1-2 הוא עלוב למדי, וגם למנחה קשה לבנות הרפתקאות מעניינות. מרמה 3 המשחק מתחיל לרוץ. אפשר גם מרמה 5, אבל לא יותר מזה, אם מתכננים על משחק ארוך-טווח, אופקורס. תמיד אפשר לנסות משחק קצר יותר עם דמויות ברמה אחרת (תרתי משמע

), כמו שאפשר לנסות סופר-גיבורים או שאר משחקים יוצאי דופן.

 

[Gilgam69]

שאלה קשה

אני נורא אוהב להתחיל דמויות חדשות בדרגה ראשונה. זה פשוט כיף. התחלה חדשה, דברים חדשים... ודרגות גבוהות?! לא מעניין במיוחד, לא אתגרי במיוחד, לא כייפי במיוחד... לפחות כך חשבתי עד שנחתתי בממלכת ניפון המופלאה. להתחיל מערכה אפית עם דמות ברמה 20 זה חוויה מדהימה. מומלץ לכל אחד. כמובן שאני נפלתי על שה"ם מצוין וזה הנקודה החשובה ביותר. הרבה חושבים שדמות רמה 20 זה פשוט להרוג צבאות גובלינים ולשחוט לגיונות אורקים בהינף יד. זה ממש לא. חוץ מפגישה אחת שבה התעמתנו מול צבא אויב, שגם לו היו לוחמי עילית ולא רק חפ"שים, כל שאר הפעמים היו התקלויות מול מספר זהה ואפילו מספר קטן יותר של יריבים מאיתנו. למען האמת ההתקלות הכי קשה שהייתה לנו היה עם עכביש ההרים בן אלפי השנים שכמעט קרע לנו את הצורה. ללא ספק זה פשוט כיף להתחיל לשחק דמויות בדרגות גבוהות. זה נראה לי הרבה יותר כיף להתחיל לשחק דמויות דרגה 20 מאשר להגיע לדרגה 20 ומשם להמשיך מהנקודה שהיית אמור להתחיל בה אם היית מתחיל עם דרגה 20. ככה אתה יכול לבנות לך דמות שבאמת תהיה אפית. מומלץ בחום ! ! !

 

[מירטל]

החיים מתחילים בגיל ארבעים.

תיראה- דמויות בדרגות גבוהות הן (בדרך כלל, אני לא מתייחסת למערכות של סופר גיבורים) הן דמויות שכבר עברו משהו בחיים - הרפתקאה או שתיים, קרב-רב אחד או שניים, רכשו לעצמם אוייבים, ידידים מעריצים וכל מיני דברים מעניינים אחרים. לדמות בדרגה אחת אתה יכול לסכם את ההיסטוריה ב: " נולד ברמת גן, למד להיות איכר, האתונות שלו ברחו לכן הוא הלך לחפש אחריהן ונקלע להרפתקאות". דמות בדרגה חמישית ( לא עשרים או משהו) זו דמות שיש מאחוריה היסטוריה של חמש שנים ( לפחות), אתה יכול למלא חמישה ספרים בסיפורים אודותיה, מה היא עשתה, את מי מה מו היא שונאת אוהבת, מי שונא/ אוהב אותה. שלוש דמויות שמתחילות מדרגה חמש זה חמש עשרה שנים של סיפורים ודברים כאלה שצריך להשלים- בשביל מה צריך את כאב הראש הזה?

 

[backdoorslam]

לא מסכים כלל

כל עוד לא מדובר כאן במשחק דמות עמוק לא צריכה להיות לרמץ שום בעיה לשלוף כמה דמויות בדרגות גבוהות. בואי נקח את רמבו, קונאן הברברי, יודה (מסטאר וורז) ומל גיבסון ב'נשק קטלני' - כולם כאן עברו דרך די ארוכה, אך אני יכול להנפיש כל אחד מהם ללא כל בעיה. לכולם כאן יש אופי פשוט למדי על אף כל מה שעברו. הרי האנטומיה של D&D היא כזאת שמסיחה את דעתנו מחוויותיה האישיות של הדמות והשפעותיהם עליה, וגורמת לנו להתרכז באקשן הטהור בעצמו. אני הייתי מתחיל מדרגה ראשונה. כך יוכלו השחקנים להזדהות ביתר קלות עם דמויותיהם. מה גם שתמיד ניתן להתאים את הסביבה לדמויות בכל דרגה, כך שזה לא ממש משנה.

 

[רמץ]

../images/Emo124.gif סנדרין לוקחת!

בעיקר בגלל שעד שכל השאר הגיבו כבר היה המפגש הראשון, אבל גם בגלל שאני יודע למה היא מתכוונת ואני מסכים: הלחשים... מטילי לחשים שמגיעים בשעה טובה לדרגה שלישית חשים התעלות רוח שאין שניה לה בקרב שאר הדמויות - הם נוגעים במשאת נפשם - העוצמה השניה. עוד דבר טוב שקורה בדרגה שלישית הוא שקוסמים מפסיקים למות מכל אבן שנכנסת להם לנעל ואפשר לנהל קרבות קצת יותר מלהיבים מ-3 קובולדים שהשלישי בהם בורח כששני חבריו נופלים. אמנם יותר כיף לפתח דמות מהתחלה, אבל אם היא לא מתפתחת (כאמור, הם לא יעלו דרגה בשלוש שעות משחק), אז כבר עדיף דמויות טיפה יותר מרשימות. יש לי עוד 3 קבוצות בדרך, אז אם מישהו ממש לא מסכים - עוד לא מאוחר למחות.

 

[סנדרין]

../images/Emo6.gif../images/Emo142.gif

הדיכאון לפני רמה 3, זה שספלקסטרס לא שווים כלום. ממש כלום. סנדרין, הקוסמת שלי, נהגה לשבת בצד בזמן שהשאר נלחמו. יצא לה מוניטין ממש רע מזה

... כשהיא הגיעה לרמה שלוש, הוכחתי לשחקנים של שאר הדמויות, באמצעות דו-קרבים מחוץ למשחק, שאני מכסחת את כולם ^^. חוץ מהכוהן.