הבוקר שלנו..
הוא קם מיד עם בכי כזה ללא דמעות ורעד בידיים כאילו כעס ומכה בירכיו עד שנרגע , זה כמה שניות ועובר. אחר כך המלל" נמאס, נמאס" "למה ככהז ה????" "מה......?" וכו' וממש כואב לראות כמה לא טוב לו. אם לפחות כשפסנג תחזור הוא יירגע, אני מבטיחה לא לקנא (בצחוק..) העיקר שהוא יחזור לעצמו. כי גם לפני שנסעה היו כל התופעות , אך אולי התעצמו עכשיו. בפארק במיוחד הוא נזכר בה ושואל "איפה איפה???" או אומר "אי אפשר..." והיום רצה משהו אך לא ידעתי למה התכוון והיה מתוסכל עד שנרגע. בפארק יש בריכת דגים קטנה ולידה 3 ספספלים והוא היה רגיל לשבת על אחד מהם. היום ישבו שם זוג צעיר ואנו התיישבנו על ספסל אחר למרות שהוא הביע מורת רוח. קמנו ללכת והוא הולך לעבר הזוג ונעמד מולם ומסתכל עליהם כאילו גנבו לו משהו והייתי חייבת לגרור אותו משם ולהסביר לו שהפארק של כולם. כמה איפוק אני צריכה לעבור את זה ולא להתרגש ממבטי כל הצועדים. לפני כמה ימים ישב שם אדם מבוגר שמכיר אותו, אז הוא פינה לו מקום לשבת לצידו. הוי ממש כמו ילד קטן. בבית עשיתי לו טיפול ברגליים ועכשיו הוא מנמנם כדי שיהיה לו כח להמשיך את היום בבתי קפה....
הוא קם מיד עם בכי כזה ללא דמעות ורעד בידיים כאילו כעס ומכה בירכיו עד שנרגע , זה כמה שניות ועובר. אחר כך המלל" נמאס, נמאס" "למה ככהז ה????" "מה......?" וכו' וממש כואב לראות כמה לא טוב לו. אם לפחות כשפסנג תחזור הוא יירגע, אני מבטיחה לא לקנא (בצחוק..) העיקר שהוא יחזור לעצמו. כי גם לפני שנסעה היו כל התופעות , אך אולי התעצמו עכשיו. בפארק במיוחד הוא נזכר בה ושואל "איפה איפה???" או אומר "אי אפשר..." והיום רצה משהו אך לא ידעתי למה התכוון והיה מתוסכל עד שנרגע. בפארק יש בריכת דגים קטנה ולידה 3 ספספלים והוא היה רגיל לשבת על אחד מהם. היום ישבו שם זוג צעיר ואנו התיישבנו על ספסל אחר למרות שהוא הביע מורת רוח. קמנו ללכת והוא הולך לעבר הזוג ונעמד מולם ומסתכל עליהם כאילו גנבו לו משהו והייתי חייבת לגרור אותו משם ולהסביר לו שהפארק של כולם. כמה איפוק אני צריכה לעבור את זה ולא להתרגש ממבטי כל הצועדים. לפני כמה ימים ישב שם אדם מבוגר שמכיר אותו, אז הוא פינה לו מקום לשבת לצידו. הוי ממש כמו ילד קטן. בבית עשיתי לו טיפול ברגליים ועכשיו הוא מנמנם כדי שיהיה לו כח להמשיך את היום בבתי קפה....
