הבוקר שלי
מתחיל עוד לפני 8.00. אני עוד מנמנמת וכיף לי עם הפוך. בחוץ קר והאנשים מצונפים במעילים, ולי חם ואני מתמתחת לי במיטה (יש כמה יתרונות לשינה לבד, מסתבר). לפתע פתאום מפריע את הפסטורליה מטח סטירות עז. בנצ`וק, כמובן. היחיד שאני מרשה לו לסטור לי. הוא קופץ על המיטה ועליי, תוך שהוא צוחק בקול גדול (לי כואב והוא צוחק - גבר או לא). כך מתחיל עוד בוקר עם האוצר... אחרי כל העניינים השוליים של שגרת הבוקר אני הולכת למטבח. כל בוקר אני אוכלת טוסט וכמובן שגם בנצ`וק רוצה. לא מעניין אותו אם זה חריף או חם או מתובל מדי - זה מה שאמא אוכלת אז זה מה שהוא יאכל. וכך לא ניתן לאכול דבר בלי שהוא יפרוץ בסימפוניה של צרחות כי הוא רוצה ב ד י ו ק את זה. אחרי הארוחה ועד שהוא נרדם אנחנו משחקים, ואז אני נכנסת לצ`אט והבוקר כבר לא כזה נפלא...
מתחיל עוד לפני 8.00. אני עוד מנמנמת וכיף לי עם הפוך. בחוץ קר והאנשים מצונפים במעילים, ולי חם ואני מתמתחת לי במיטה (יש כמה יתרונות לשינה לבד, מסתבר). לפתע פתאום מפריע את הפסטורליה מטח סטירות עז. בנצ`וק, כמובן. היחיד שאני מרשה לו לסטור לי. הוא קופץ על המיטה ועליי, תוך שהוא צוחק בקול גדול (לי כואב והוא צוחק - גבר או לא). כך מתחיל עוד בוקר עם האוצר... אחרי כל העניינים השוליים של שגרת הבוקר אני הולכת למטבח. כל בוקר אני אוכלת טוסט וכמובן שגם בנצ`וק רוצה. לא מעניין אותו אם זה חריף או חם או מתובל מדי - זה מה שאמא אוכלת אז זה מה שהוא יאכל. וכך לא ניתן לאכול דבר בלי שהוא יפרוץ בסימפוניה של צרחות כי הוא רוצה ב ד י ו ק את זה. אחרי הארוחה ועד שהוא נרדם אנחנו משחקים, ואז אני נכנסת לצ`אט והבוקר כבר לא כזה נפלא...