AdiGoldman
New member
הבוסית שלי
אם יום אחד תקראו בחדשות על מנהלת סניף מקדונלדס בחיפה שנרצחה באכזריות, תידעו שזאת אני שעשיתי.. הייתי שקטה, סבלתי בשקט, ניסיתי לא לקחת ללב.אבל בשבוע ה אחרון היא עברה את הגבול, ובייחוד היום. לפני כמה ימים, באתי כמה דקות מוקדם יותר למשמרת, היתה רק עובדת אחת בקופות ולא היו בכלל לקוחות. העובדת ניקתה שם משהו ואני פשוט נשענתי על הדלפק, והמנהלת שלי לא הדכימה, והתחילה להתווכח איתי. אבל אני אפילו לא ידבר על זה עכשיו. באתי היום חצי חולה, הייתי אצל הרופא בבוקר עקב ב עיה מסוימת שיש לי, שלא לדבר על זה שגודלות לי שיני בינה עכשיו אז השיניים שלי כואבות 24 שעות ביממה, וכאב לי הראש והיתה לי גם בחילה, אין לי מושג למה. באתי ל3 שעות עבודה שבמושגים נורמלים אפילו לא נחשבים למשמרת מכיוון שמשרת זה מ4 עד 8 שעות. אבל זה המשמרות שאנחנו מקבלים תמיד. בשלב מסוים, הוציאו אותי להפסקה (אז זה כבר 2 וחצי שעות) עכשיו גם בסניף הכי ריק שעבדתי בו, חצי שעה זה חצי שעה, לא אומרים לך, "לך תשרוף את הזמן ותחזור אחר כך" והיה קצת לחץ אבל ראיתי שמסתדרים איתו. אחרי 45 דקות של הפסקה אני חוזרת והבוסית שלי אומרת לי לא להיכנס (!!!!!!!!!). למרות העצבים, לא נכנסתי למשמרת אבל נכנסתי לחדר צוות בשביל להחליף בגדים למדים שלי, שכשהיא תירצה שאני אכנס, אני יהיה מוכנה, וגם הייתי צריכה לרשום משמרות לשבוע הבא. אז אני מתלבשת ובאותו זמן דיברתי בפלאפון כי היתיי צריכה לעדכן מישהו על הפגישה שלי עם הרופא בבוקר. מישהי יצאה להפסקה והיתה צריכה להיכנס, הייתי עדיין בלי חולצה אז אמרתי לה לחכות והיא התחילה להתלונן שזה הזמן שלה של ההפסקה (כמובן לאף אחד לא איכפת שאני כבר כמעט שעה בחוץ) בקיצור למרות שהחדר הוא מטר על מטר, הכנסתי אותה והייתי עוד צריכה לסדר את הכובע שלי אז עצמתי עיניים כשהיא התלבשה והיא יצאה, ניתקתי את הטלפון והסתדרתי כשעוד מישהי רצתה להיכנס ולהתלבש. אמרתי לה חצי שניה אני יוצאת וכשסגרתי את הדלת, לא נעלתי אותה. הבוסית שלי כנראה היתה איפשהוא בחוץ וראתה את מה שהלך והיא פתחה את הדלת (בלי לדפוק או משהו) משכה אותי החוצה כ אילו אני איזה חתיכת עבריינית והתחילה לצעוק עליי ולהגיד לי "אין לך בושה?!" שאלתי אותה אם לה אין בושה להשאיר אותי ככה כל כך הרבה זמן בחוץ!! אין לך בושה למשוך אותי ככה החוצה?! הייתי יכולה להיות ערומה עכשיו!! לא איכפת לה, היא אפילו לא נותנת לי להתחיל מילה, היא מתקיפה בעצמה. היא חשובת שדיברתי בטלפון כל הזמן הזה (דיברתי 10 שניות) ולקחתי מאחרים את זמן ההפסקה שלהם. ומה עם זמן ההפסקה שלי שבינתיים מתבזבז?!?! בסופו של דבר, היא גרמה לי לבכות.. הייתי כל כך קרובה פשוט ללכת, לקחת את הדברים שלי ולהסתלק!!!! אני נשבעת, כשאני מתגייסת, אני הולכת למפקח האיזורי ואומרת לו את כל מה שהיא עושה לנו. אני הולכת אבל מלא נשארים והם בחיים לא יגידו למפקח את הדברים האלה כל עוד הם עובדים שם.
אם יום אחד תקראו בחדשות על מנהלת סניף מקדונלדס בחיפה שנרצחה באכזריות, תידעו שזאת אני שעשיתי.. הייתי שקטה, סבלתי בשקט, ניסיתי לא לקחת ללב.אבל בשבוע ה אחרון היא עברה את הגבול, ובייחוד היום. לפני כמה ימים, באתי כמה דקות מוקדם יותר למשמרת, היתה רק עובדת אחת בקופות ולא היו בכלל לקוחות. העובדת ניקתה שם משהו ואני פשוט נשענתי על הדלפק, והמנהלת שלי לא הדכימה, והתחילה להתווכח איתי. אבל אני אפילו לא ידבר על זה עכשיו. באתי היום חצי חולה, הייתי אצל הרופא בבוקר עקב ב עיה מסוימת שיש לי, שלא לדבר על זה שגודלות לי שיני בינה עכשיו אז השיניים שלי כואבות 24 שעות ביממה, וכאב לי הראש והיתה לי גם בחילה, אין לי מושג למה. באתי ל3 שעות עבודה שבמושגים נורמלים אפילו לא נחשבים למשמרת מכיוון שמשרת זה מ4 עד 8 שעות. אבל זה המשמרות שאנחנו מקבלים תמיד. בשלב מסוים, הוציאו אותי להפסקה (אז זה כבר 2 וחצי שעות) עכשיו גם בסניף הכי ריק שעבדתי בו, חצי שעה זה חצי שעה, לא אומרים לך, "לך תשרוף את הזמן ותחזור אחר כך" והיה קצת לחץ אבל ראיתי שמסתדרים איתו. אחרי 45 דקות של הפסקה אני חוזרת והבוסית שלי אומרת לי לא להיכנס (!!!!!!!!!). למרות העצבים, לא נכנסתי למשמרת אבל נכנסתי לחדר צוות בשביל להחליף בגדים למדים שלי, שכשהיא תירצה שאני אכנס, אני יהיה מוכנה, וגם הייתי צריכה לרשום משמרות לשבוע הבא. אז אני מתלבשת ובאותו זמן דיברתי בפלאפון כי היתיי צריכה לעדכן מישהו על הפגישה שלי עם הרופא בבוקר. מישהי יצאה להפסקה והיתה צריכה להיכנס, הייתי עדיין בלי חולצה אז אמרתי לה לחכות והיא התחילה להתלונן שזה הזמן שלה של ההפסקה (כמובן לאף אחד לא איכפת שאני כבר כמעט שעה בחוץ) בקיצור למרות שהחדר הוא מטר על מטר, הכנסתי אותה והייתי עוד צריכה לסדר את הכובע שלי אז עצמתי עיניים כשהיא התלבשה והיא יצאה, ניתקתי את הטלפון והסתדרתי כשעוד מישהי רצתה להיכנס ולהתלבש. אמרתי לה חצי שניה אני יוצאת וכשסגרתי את הדלת, לא נעלתי אותה. הבוסית שלי כנראה היתה איפשהוא בחוץ וראתה את מה שהלך והיא פתחה את הדלת (בלי לדפוק או משהו) משכה אותי החוצה כ אילו אני איזה חתיכת עבריינית והתחילה לצעוק עליי ולהגיד לי "אין לך בושה?!" שאלתי אותה אם לה אין בושה להשאיר אותי ככה כל כך הרבה זמן בחוץ!! אין לך בושה למשוך אותי ככה החוצה?! הייתי יכולה להיות ערומה עכשיו!! לא איכפת לה, היא אפילו לא נותנת לי להתחיל מילה, היא מתקיפה בעצמה. היא חשובת שדיברתי בטלפון כל הזמן הזה (דיברתי 10 שניות) ולקחתי מאחרים את זמן ההפסקה שלהם. ומה עם זמן ההפסקה שלי שבינתיים מתבזבז?!?! בסופו של דבר, היא גרמה לי לבכות.. הייתי כל כך קרובה פשוט ללכת, לקחת את הדברים שלי ולהסתלק!!!! אני נשבעת, כשאני מתגייסת, אני הולכת למפקח האיזורי ואומרת לו את כל מה שהיא עושה לנו. אני הולכת אבל מלא נשארים והם בחיים לא יגידו למפקח את הדברים האלה כל עוד הם עובדים שם.