הבודדה

[goldalia]

הבודדה

קשה לי להתגבר על אובדן של בן זוג הבדידות מפחידה אני כבר לא צעירה באמצע החיים---------------------------------------------------------------------------------------------------------------- +------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

[גרא.]

אכן,אובדן של בן זוג,וודאי אחרי כמה

שנות זוגיות,מן הסתם לא מעטות במקרה שלך.קשה,לעיתים קשה מנשוא..החלל שנוצר עם האובדן שחווית,ממחיש יותר ויותר את משמעותו הרבה של בן זוגך לגבייך, שעה שעדיין היה בחיים.היכולת שלך להתגבר על האובדן,ולהתמודד עם הבדידות האופפת אותך,תלוייה רק בך.ככל שתחזרי הדרגתית לחיי השגרה שלך, כפי שהיה לפני האובדן,כך תשכילי לצאת ממנו הדרגתית, לקראת השתלבות בחיי היום יום, אבל ובעיקר,תוכלי למצוא את עצמך מעורבת יותר ויותר בנסיונות למקם את עצמך בתוך החיים,למרות שאת כדברייך,כבר לא צעירה באמצע החיים. בדרך כלל במצבים כאלה, חשובה מאד תמיכת המשפחה הקרובה. לא ציינת אם יש לך ילדים, משפחה, אבל דווקא בעיתות מצוקה משפחה,בדרך כלל מתגייסת לעזור לחבריה..המעגל הקרוב של חברות/חברים,מקום העבןדה..יש כמה וכמה מקורות תמיכה, היכולים להקל במעט על הבדידות.מעבר לכך,לעיתים זו הזדמנות לחפש לעשות משהוא אחר ,שונה בחייך.אם אפשר, להחליף עיסוק,להתחיל ללמוד משהוא שתמיד רצית..אולי להחליף מקום מגורים,אם אפשר.וכמובן, כשתרגישי שאת בשלה נפשית לכך,את יכולה להצטרף תחילה, למשל כאן בתפוז,לפורום 50+ או אולי 40+ ,תוכלי לקבל המון תמיכה,ומעבר לכך,בקבוצה של אנשים עם בעיות דומות.. ויש כמובן עוד אפשרויות. בודדה,מה שאני מתכוון לומר הוא, שלמרות האובדן ןהבדידות הנפשית שאת חשה,זה לא חייב להמשך כך לאורך זמן..רחמים עצמיים, מגבירים בדידות,ולכן עם כל הצער שכרוך בכך, אם את יכולה להתחיל לקחת את עצמך בידיים,להסתכל קדימה, לעבר אופק אחר, שישנו..ומצפה גם לך.