הבה נתגלגל
שבוע טוב אז ככה בדף הפייסבוק שלי הופיע איזה תקשור או לפחות כך אני חושבת שקוראים לזה, בו מתוארת קפיצה קוונטית- גלגול בתוך גלגול, באופן של שינוי כזה שאף צבע העיניים מתחלפות האדם משנה צורה למשהו דומה לאווטאר זה מהסרט, בתחילה חשבתי להגיב לאותה כותבת "נסחפת הייתי אומרת " אולם אני חושבת שמן הראוי להאיר עניין זה. גלגול בתוך גלגול קורה בקטן עם כול נשימה של האדם, ויפח באפו נשמת חיים, ובמישור אדם הנשימה שהנו שואף הנה הוולדות בכול רגע ורגע,אולם בכול רגע ורגע יש לאדם את חופש הבחירה לתוך מה הוא נולד,בתור מה? שכן יכול להולד מהנקר זרעי נחש או זרעי אדם,בהתאם לאופן שחי כך הוא נולד, ובכך בכול רגע ורגע מתקיים גלגול בתוך גלגול נשיפה =מות שאיפה =חיים ,במובן מסויים ניתן לומר שהצמחים הם "אוכלי מות" ובכך חשיבותם הגדולה לחיים , חמצן. והצורך לשמור על יערות הגשם,בכול אופן הגלגול בתוך גלגול באם נולד זרעי אדם הרי התדר של האדם עולה בכול רגע נתון, כלומר קפיצה קוונטית מתקיימת בכול רגע נתון, באם מזרעי נחש פועלת עליו הפוך שהנו הישר של האדם ההפוך דהיינו מדה כנגד מדה של מישור זה,והקפיצה הקוונטית הנה באופן של אנבולוציה, כלומר הולך ומתפחת מבחינת הנשמה,ככול שמתפחת כך דומה יותר לבעלחי חיים , כלומר הנבדלות של האדם מן הבהמה הולכת ומטשטשת עד לגבול מסויים שכן אין האדם יכול להיות חיה ,שאין זה טבעו , וזו הנקודה קו הגבול הן במובן בין האדם לקוף והן במובן עד כמה רחק האדם מהיותו אדם במובן הנשמה בשל שזהו קו הגבול של האנבולוציה הרי שמבחינת הנשמה אין לה לאן להתפחת יותר ובכך באה אל סופה מות של הנשמה, לעומת שאלה הנולדים בכול רגע מזרעי אדם מובנו הולכים ומתפתחים ,נהקפיצה הקוונטית הנה קדימה שהנו קדם, וכך ישנו גלגול בתוך גלגול קפיצה קוונטית בגול רגע נתון לכאן או לכאן,בקטן, והאדם אם כי בריאותו משתפרת , אינו משנה את גופן מבחינת צבע עיניו וכו אם כי ניתן לומר שהן מאירות יותר,גלגול בתוך גלגול משמעותו אותו הכלי ההולך ומשתפר על משקל תיקון,בחייו של אדם באם יודע למות לשאינו נצרך לו לחיים בריאים תקינים אינו נולד לחיים של התפתחות ,אדם אשר מגיע בחייו לגלגול בתוך גלגול זוהי קפיצה קוונטית יותר בגדול מאשר הברגע הברגע והקשר נשימה, ונותר בגופו כפי שמכירו,ולא משנה צורה אם כי מקיים השתוות הצורה.במישור יותר רחב באם קבוצה גדולה של אנשים דהיינו מסה קריטית מקיימת גלגול בתוך גלגולך הרי שזוהי קפיצה קוונטית גדולה , ויש כאלה שמובנו עבורם נסיגה במובן אנבולוציה כגודל הקפיצה , במעמד הר סיני היתה קפיצה קוונטית שאינה בשל מסה קריטית אלא ללא יוצא מהכלל וכך גודל הקפיצה של עם ישראל, ומשמעותו שעם ישראל כאיש אחד בהשתוות הצורה אדם בצלם כדמות ואין חסר. באם מתקיים מסה קריטית של רע של זרעי נחש הרי שהקפיצה הקוונטית הנה לאנבולציה של העולם בכללותו, למשל עולם אשר הורס את עצמו וחוזר על משקל קפיצה קוונטית לאופן חיים של האדם הפרימיטיבי ,מבלי שמראהו כמראה האדם הפרימיטיבי, כלומר הקפיצה אינה משנה צורתו במובן החיצוני. מסה קריטית של העלאת תדר מקדמת את האדם את האנושות בכללותה מאנוש לאדם, מבלי שמשתנה צורתו צבע עיניו מגדל זנב וכו למרות שאפשר לומר שאלה שבקפיצה קוונטית הנם לנסיגה ניתן לומר שבמובן הרוחני כמוהו כלגדל זנב שכן הולך ונהיה לחיה עד לאותו גבול מבחינת הנשמה. עצם הזנב באדם אינה בשל שלאדם היה זנב אלא שכול שיש בגוף יש לו תכלית הנו להזכירנו ושנדע לשמור שלא נבוא לידי זה מהבחינה הרוחנית.כאשר האדם עובר גלגול בתוך גלגול בעודו בחיים , הרי שהתאים שלו מתחדשים במדה של הקפיצה הקוונטית של הגלגול, לעומת משתכפלים.ומכך באם נומר אדם יתמיד שחייו יהיו גלגול בתוך גלגול הן בקטן כול רגע של נשימה והן במובן הרחב של כך , הרי שהתאים הולכים ומתחדשים ככול שהתדר עולה , דהיינו הולך ושב למצבו בגן עדן טרום חטא. בכך ניתן לומר שתיאורתית שאדם כזה חי לאינסוף בשל שמתגלגל בתוך גלגול ,בעודו בחיים כלומר אותו הגוף אלא שבכו גלגול מזקין ומצעיר בו זמנית ,מזקין מבחינת חכמה מצעיר מבחינת התחדשות התאים.מחכים והנעורים נשמרים , לא פלא שהכבד יודע לחדש עצמו ,מבדיל בין רעלים לשאינם,על משקל אדם המבחין בין טוב ורע, איזו קפיצה קוונטית זו תהא ? זה תלוי בך ובך ובכם ובי ובהם בנו! בברכה
שבוע טוב אז ככה בדף הפייסבוק שלי הופיע איזה תקשור או לפחות כך אני חושבת שקוראים לזה, בו מתוארת קפיצה קוונטית- גלגול בתוך גלגול, באופן של שינוי כזה שאף צבע העיניים מתחלפות האדם משנה צורה למשהו דומה לאווטאר זה מהסרט, בתחילה חשבתי להגיב לאותה כותבת "נסחפת הייתי אומרת " אולם אני חושבת שמן הראוי להאיר עניין זה. גלגול בתוך גלגול קורה בקטן עם כול נשימה של האדם, ויפח באפו נשמת חיים, ובמישור אדם הנשימה שהנו שואף הנה הוולדות בכול רגע ורגע,אולם בכול רגע ורגע יש לאדם את חופש הבחירה לתוך מה הוא נולד,בתור מה? שכן יכול להולד מהנקר זרעי נחש או זרעי אדם,בהתאם לאופן שחי כך הוא נולד, ובכך בכול רגע ורגע מתקיים גלגול בתוך גלגול נשיפה =מות שאיפה =חיים ,במובן מסויים ניתן לומר שהצמחים הם "אוכלי מות" ובכך חשיבותם הגדולה לחיים , חמצן. והצורך לשמור על יערות הגשם,בכול אופן הגלגול בתוך גלגול באם נולד זרעי אדם הרי התדר של האדם עולה בכול רגע נתון, כלומר קפיצה קוונטית מתקיימת בכול רגע נתון, באם מזרעי נחש פועלת עליו הפוך שהנו הישר של האדם ההפוך דהיינו מדה כנגד מדה של מישור זה,והקפיצה הקוונטית הנה באופן של אנבולוציה, כלומר הולך ומתפחת מבחינת הנשמה,ככול שמתפחת כך דומה יותר לבעלחי חיים , כלומר הנבדלות של האדם מן הבהמה הולכת ומטשטשת עד לגבול מסויים שכן אין האדם יכול להיות חיה ,שאין זה טבעו , וזו הנקודה קו הגבול הן במובן בין האדם לקוף והן במובן עד כמה רחק האדם מהיותו אדם במובן הנשמה בשל שזהו קו הגבול של האנבולוציה הרי שמבחינת הנשמה אין לה לאן להתפחת יותר ובכך באה אל סופה מות של הנשמה, לעומת שאלה הנולדים בכול רגע מזרעי אדם מובנו הולכים ומתפתחים ,נהקפיצה הקוונטית הנה קדימה שהנו קדם, וכך ישנו גלגול בתוך גלגול קפיצה קוונטית בגול רגע נתון לכאן או לכאן,בקטן, והאדם אם כי בריאותו משתפרת , אינו משנה את גופן מבחינת צבע עיניו וכו אם כי ניתן לומר שהן מאירות יותר,גלגול בתוך גלגול משמעותו אותו הכלי ההולך ומשתפר על משקל תיקון,בחייו של אדם באם יודע למות לשאינו נצרך לו לחיים בריאים תקינים אינו נולד לחיים של התפתחות ,אדם אשר מגיע בחייו לגלגול בתוך גלגול זוהי קפיצה קוונטית יותר בגדול מאשר הברגע הברגע והקשר נשימה, ונותר בגופו כפי שמכירו,ולא משנה צורה אם כי מקיים השתוות הצורה.במישור יותר רחב באם קבוצה גדולה של אנשים דהיינו מסה קריטית מקיימת גלגול בתוך גלגולך הרי שזוהי קפיצה קוונטית גדולה , ויש כאלה שמובנו עבורם נסיגה במובן אנבולוציה כגודל הקפיצה , במעמד הר סיני היתה קפיצה קוונטית שאינה בשל מסה קריטית אלא ללא יוצא מהכלל וכך גודל הקפיצה של עם ישראל, ומשמעותו שעם ישראל כאיש אחד בהשתוות הצורה אדם בצלם כדמות ואין חסר. באם מתקיים מסה קריטית של רע של זרעי נחש הרי שהקפיצה הקוונטית הנה לאנבולציה של העולם בכללותו, למשל עולם אשר הורס את עצמו וחוזר על משקל קפיצה קוונטית לאופן חיים של האדם הפרימיטיבי ,מבלי שמראהו כמראה האדם הפרימיטיבי, כלומר הקפיצה אינה משנה צורתו במובן החיצוני. מסה קריטית של העלאת תדר מקדמת את האדם את האנושות בכללותה מאנוש לאדם, מבלי שמשתנה צורתו צבע עיניו מגדל זנב וכו למרות שאפשר לומר שאלה שבקפיצה קוונטית הנם לנסיגה ניתן לומר שבמובן הרוחני כמוהו כלגדל זנב שכן הולך ונהיה לחיה עד לאותו גבול מבחינת הנשמה. עצם הזנב באדם אינה בשל שלאדם היה זנב אלא שכול שיש בגוף יש לו תכלית הנו להזכירנו ושנדע לשמור שלא נבוא לידי זה מהבחינה הרוחנית.כאשר האדם עובר גלגול בתוך גלגול בעודו בחיים , הרי שהתאים שלו מתחדשים במדה של הקפיצה הקוונטית של הגלגול, לעומת משתכפלים.ומכך באם נומר אדם יתמיד שחייו יהיו גלגול בתוך גלגול הן בקטן כול רגע של נשימה והן במובן הרחב של כך , הרי שהתאים הולכים ומתחדשים ככול שהתדר עולה , דהיינו הולך ושב למצבו בגן עדן טרום חטא. בכך ניתן לומר שתיאורתית שאדם כזה חי לאינסוף בשל שמתגלגל בתוך גלגול ,בעודו בחיים כלומר אותו הגוף אלא שבכו גלגול מזקין ומצעיר בו זמנית ,מזקין מבחינת חכמה מצעיר מבחינת התחדשות התאים.מחכים והנעורים נשמרים , לא פלא שהכבד יודע לחדש עצמו ,מבדיל בין רעלים לשאינם,על משקל אדם המבחין בין טוב ורע, איזו קפיצה קוונטית זו תהא ? זה תלוי בך ובך ובכם ובי ובהם בנו! בברכה
