הבדל גישה :

[ינוקא1]

הבדל גישה :

יש האומרים :

"ה"אני האמיתי" שלך , זה רק "הניצוץ האלוהי" המתגלה בחוויה המדיטטיבית.
האישיות שלך מכסה עליו , והיא לא אתה באמת.
לכן תראה את אישיותך כמו משהו "מכני" , תשאף לא להזדהות איתה ותשאף לבטל אותה - כי היא לא אתה

משמעות המדיטציה - שחרור הזדהותך עם האישיות. "

ואני אומר :

"האני האמיתי שלך זוהי רק האישיות שלך.
לטוב ולרע - היא מי שאתה ! אין לך משהו אחר.
לכן קבל אותה בשלימות ותזדהה איתה - לטוב ולרע.

רק תדאג לפתח ולשכלל אותה , עד שהיא תבטא דרכה את האלוהי - ללא שום עיכוב

משמעות המדיטציה - פיתוח האישיות

"

מה דעתכם

(לסיסו - זה כל ההבדל העקרוני בין יפנית לשבדית על קצה המזלג

)

 

[ינוקא1]

לזיקית אין צבע

כי היא מקבלת כל צבע.
נניח , לשם הדוגמה.
&nbsp
אך השאלה היא האם היא הגיעה לכך דרך זה ש"ביטלה" את הצבע שלה , או דרך שכלול הצבע שלה ?
&nbsp
(=רכישת צבעים נוספים).
&nbsp
זה ההבדל בגישות.

 

[נציב המים]

הנה גישה נוספת

יש גם האומרים, שהאני הוא לא יותר מאוסף התופעות איתן קיימת הזדהות ברגע זה.
הם אולי יאמרו, כי ללא הזדהות, אותו אני נעלם לחלוטין.
הוא לא "מתגלה" ולא "מתפתח", הוא פשוט לא שם יותר.
התופעות הנחוצות ממשיכות להתקיים, אך ה"דמות" המזוהה איתן מתפוגגת.
יכול להיות שחלק מהאומרים זאת, אפילו מדברים מניסיונם האישי.

 

[נציב המים]

הבהרה

לא מדובר על "שחרור מהזדהות" כעל דבר שיש לשאוף אליו.
מדובר על כך שכאשר היא משתחררת מסיבה כלשהי, האני נעלם.
השחרור מהזדהות והיעלמות האני אינם יעדים בפני עצמם.
הם סוג של "תופעת לוואי" המתרחשת בעקבות ראייה/הבנה מסוימת.
היעד, אם קיים, הוא הראייה/הבנה הזו, ולאו דווקא התופעות הנלוות אליה.

 

[ינוקא1]

אהבתי את הגישה הנוספת ,

ומאחר ואני מרגיש בגופי עד כמה עצם הכתיבה שלה "האירה" אותך , לא אתעמת איתך עליה.

&nbsp
&nbsp

 

[mayan37]

הנה עוד אמירה

אין צורך להשוות בין אמירות ולמצוא הבדלים של גישות. השוואה בדרך כלל משרתת משהו אחר לגמרי. מכיון שאתה פותח חדשות לבקרים שרשורים דומים מזה זמן, יתכן והם נותנים לך איזשהו שירות.

נוסף לכך, יש האומרים זו אמירה מכלילה ומנגידה, לא ברור מי אמר מה ומתי ובאיזה הקשר, ואולי יאמר משהו אחר למחרת, והאם באמת אותה קבוצה אמורפית של אומרים שותפה לכל אותם דברים? למעשה מדובר בהבדל בין ינוקא אומר לבין ינוקא אומר שאחרים אומרים. בכל אופן טרם פגשתי אפילו אומר אחד שאמר את הדברים הללו, ברוח הזו.

לגבי הגישה הינוקאית, אין איתה שום בעיה. רק לא ברור מדוע השימוש בגוף שני ולא בגוף ראשון? לי אין היומרה להגיד לינוקא מי הוא בכל אופן.

 

[ינוקא1]

השרשורים נותנים לי שירות ענק.

כמו כל הפורום הזה.
&nbsp
הפילוסופים היווניים דגלו ב"דיון" כדרך הטובה להגיע לאמת.
ומבחינתי הם צדקו.
&nbsp
הפורום והאינטראקציות בפורום , עוזרים לי להבין את דרכי יותר מכך דבר אחר.
עצם הצורך לענות , לבחון צורות אחרות של תפיסה וכו' , עוזרים לי להבין את עצמי ותפיסותי.
&nbsp
אני מאמין שאת יכולה לדעת מי את לא דרך חוויות ה"מדיטציות" שלך , אלא דרך מציאותך.
החוויות שאת חווה עם בן זוגך , בעבודה , עם משפחתך - אלו מי שמלמדים אותך באמת מי את.

דהיינו : האינטראקציה עם אנשים אחרים , עוזרת לנו להבין באמת מי אנחנו.

&nbsp
אותו הדבר -
האינטראקציות של דעתי עם דעות אחרות , עוזרות לי להבין מהי דעתי.
מהם הדגשים שלה לעומת דעות אחרות , וכו'.
זה מה שנקרא "אנליזה".
&nbsp
(לגבי ה"יש אומרים" - פגשתי כאלו

אתמול ביקרו אותי שני חבר'ה מהמאדים , וסיפרו לי שאצלם זה ככה...

)
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[mayan37]

יש תועלת, מה טוב

יש האומרים
1. האני האמיתי הוא רק ניצוץ אלוהי המתגלה בחויה מדיטטיבית
2. האישיות מכסה עליו
3. שאיפה לא להזדהות עם האישיות
4. שאיפה לבטל את האישיות

אלה הבנות שגויות, גם אם פאפאג'י אמר אותן, הבובה זהבה או לא משנה מי. ההודעה של נציב המים התיחסה לכך חלקית. תוספת בשרשור אחר.

 

[ינוקא1]

סבבה , מוסכם.

בסופו של דבר , אני מניח שאת האמירה "הבנות שגויות" את גוזרת מנסיונך כמתרגלת וכמישהי שמבצעת "עבודה".
גם אני אותו הדבר.
&nbsp
בסופו של דבר , כן נתקלתי בהבנות כאלו (ולא באמת יצורים מהמאדים הם שסיפרו לי עליהן ...

)
&nbsp
לכן אני כותב ואני מרגיש צורך לכתוב , ואני מצטער אם לפעמים זה יוצא לא מדויק \ בוטה.
&nbsp
&nbsp

 

[רועי החושב]

ראה, חבר

אפשר להגיד שאתה רוצה לבטא את עצמך.
ואפשר להגיד שאתה רוצה לפרק את הצורה לאנשים שאומרים לך להשתנות.
ואפשר גם לומר שאתה רוצה לשחק ולא רוצה לעבוד.
אבל אי אפשר לומר שאלוהים יכול לזרוח דרך התחת שלך!!!
ואפשר להגיד שכל מה שמעניין אותך זה לדבר בשפה דתית על אלוהים שיזרח לך מהתחת אחרי שתגיע לתכלית ה"עבודה" שמשתנה אצלך כל חמש דקות.
אני חייב להגיד לך שאתה מקשה מאד על השיחה איתך כשאתה מדבר בשפה דתית במקום להגיד "אלוהים לא מעניין אותי ואני רק רוצה להתעסק בעצמי".
אז אני אומר לך שאתה לא ישר. אתה לא מדבר לעניין.
אתה רק מנסה למצוא תירוצים לאנוכיות המגלומנית והנרקסיסטית שלך.
ואתה רק רוצה לדבר על זה כל היום וכל הלילה.
האם אין נושא כלשהו שמעניין אותך חוץ מהשמש שעתידה לזרוח מהתחת שלך?
אני חושב שזה די פתאטי שגבר בגילך תקוע בשבלונות אויליות כאלו של עיסוק בפנטזיות מגלומניות שאין בהן שום ערך לחייו או לחיי אחרים.
אני חושב שאתה בחור עם פוטנציאל להבין הרבה דברים אבל אין לך מודעות עצמי whatsoever ואתה עוסק בהבלים חסרי כל ערך לך או לאחרים.

 

[ינוקא1]

 

[mydearudi]

מהלך חיים שלמים, עשוי למצות את הלמידה בין

הציוד (תפקודים, מסקנות על החיים, פעילויות, 'הסיפור שלי', הרגלי אישיות)
לבין בעל הבית (אני- האמיתי, החווה).
כול תחנה בדרך מרחיקה את היעד..
לא משנה איך נקרא לאותו "תבטא דרכה את האלוהי - ללא שום עיכוב"
אישיות או מהות ==> מה שכן משנה הוא הסדר הפנימי,
האם אתה עירני, מנהיג ומנהל את היכולות (הציוד)
ואילו אם אתה מניח לעצמך להיות אחד עם האישיות-
תהיה בהתבוננות- בתשומת לב שזה מה שקורה.
חשוב לי להיות ספציפי, אז בוא נדבר בדוגמא מהחיים-
אניאתה יושב עם חבר לקפה, מדברים שיחה חברית אמיצה.
איך אבטא את האלוהי ללא עיכוב?
בסצינה א'
בחוויה שלי זו
איננה שיחה ב 4 עיניים
אלא זוג עיני חברי
בקיבולת האינסופית שאני.
בחווייתי לי אין ארובות עיניים,
אף, פה, ואני נטול ראש
(מקווה שאינני מייסד כרגע את דאעש הדור הבא).
בעין הגדולה שהנני,
נקלטת איזשהי גבשושית שהיא קצה אפי..
וכל השאר הוא מרחביות ערה אינסופית עבורך.
אפילו התלת- מימד איננו מתעתע בי:
אתה ממש במרחב שהנני. כל מה שבמרחב ההתבוננות שלי בתוכי.
נטול ראש ולכן גם נטול כובע..
ללא תוית או שם
אני פשוט חווה אותך.
סצינה ב'
ניכר מהצד כי לשיחה הזו יש שם.
שיחה עסקית או בין בן לאביו, בין מאוהבים, שיחה בחתירה למטרה.
עונים השניים אחד לשני בצפיפות,
אין מרחב נשימה,
התשובה הבאה מתבשלת תוך כדי דברי האחר.
הדיבור מהיר וניתן להרגיש במשהו מוכר, כאילו המשוחחים נדבקו מהאח הגדול/ המרוץ למיליון/ השרדות וכאלה..
יתכן ואחד הצדדים מודע לדינמיקה המכנית.
אך הוא מניח לאישיות בכוונה לנהל את הדברים.. צופה במחזה מאחור וסומך על המיומנות שרכש.
האם לכך התכוונת?
האין בכך פיספוס של היכולת לנהל את הדינמיקה אחרת?
אני רואה בסצינה א' ביטוי של 'האישיות' "ללא עכבות".
אישיות חדשה שמתפתחת עם הזמן אצל אדם שהתעורר.
סצינה ב' מעידה על תפקוד נפלא לצד שינה עמוקה..

 

[ינוקא1]

אהבתי את התיאור

אם אתה שואל מה אני הייתי עושה :

הייתי עושה "הצצות" -
בין לאפשר לחברי את המרחב האינסופי , כפי שאתה מאפשר , לבין להסתכל על עצמי , ולהגיד "מה אני אומר על זה ?".
דהיינו הייתי מדלג מעט בין א' לבין ב'.

כדי להמחיש את זה :

אני זוכר שכאשר התחלתי ללמוד בישיבה גבוהה , אז ראש הישיבה אמר איך לדעתו צריך ללמוד גמרא :
קודם כל , תפתח את הגמרא , תקרא את הדיון (נניח שזה דיני ממונות , אז זוהי סוגיה משפטית מסוימת) ותבין אותו.

(במהות זה ויכוח בין שני צדדים - למשל דוגמה כאן)

אז קודם כל תבין מה אומרים שני הצדדים , אתה לא צד בעסק - אתה קולט , ומשתדל לקלוט נכון.
בדיוק כמו "סצינה א'" שלך

ואז אחרי שסיימת את השלב הזה , תסגור את הגמרא ותשאל את עצמך :
1. "אז מה אני אומר על זה

"
מה הייתי מציע במקרה כזה

"

(2. ואם יש הבדל בין מה שאתה מציע לבין מה שכתוב , אז שאל את עצמך שאלה נוספת :
אז למה הם לא אומרים כמוני

מה ההגיון שלהם להגיד אחרת

)

אז זו היתה הדרך שלו ללמוד וללמד גמרא , ואת זה אני לקחתי ככלל לחיים.
אני מאמין שזו גישה נכונה.

בכל אופן , אני מסכים איתך במאה אחוז שהשלב הראשון הרבה יותר קשה מהשלב השני ....ורוב הדיונים נראים כמו "סצנה ב'" שתיארת ....