הבדיחות או העלילה?

[Ayelet 363]

הבדיחות או העלילה?

מה יותר חשוב לכם\לכן: הבדיחות או העלילה? אני יודעת שזה לא קשור 100% ל-HIMYM, אבל זו שאלה שדי מעניינת אותי. פעם כשדיברתי עם אחותי על משהו שקרה ב"חברים" וממש אהבתי, התגובה שלה הייתה משהו בסגנון של: "לא יודעת, זה לא היה כזה מצחיק", ואז הערתי שזו לא הסיבה שאהבתי את הקטע הזה, ושאלתי אותה אם זה מה שהי חשוב לה שם, והיא אמרה שכן, כי זה מה שהכי חשוב לה בסדרה הזו. אחד הדברים שאני דווקא הכי אוהבת ב-HIMYM זה העלילה. אני אוהבת גם את הרעיון הכללי, גם את זה שמזכירים דברים שאמורים לקרות בעתיד, כמו למשל הסיפור עם העז, וזוכרים להראות לנו את זה (טוב, כאן בא לידי ביטוי משהו שדווקא הפריע לי- יש הם מראים שיש לדמויות כל מיני הרגלים מוזרים, וחוץ מ"ה- but, umm..." של רובין, שאני חושבת שכן הופיע עוד מעט פעמים, ההרגלים האלה מופיעים רק באותו הפרק)! דבר דומה עלה במוחי עוד קודם אפילו, כששמתי לב שאת "סיינפלד" אני הרבה פחות אוהבת מאשר את "חברים" כי אני לא ממש אוהבת את הדמויות הראשיות- אבל פה אני מודעת לעובדה שזו שריטה שלי... אז השאלה: מה יותר חשוב לכם, העלילה או הבדיחות? מה יותר מעניין אתכם, רמזים בנוגע לפגישה של טד עם האמא, או פרקים בלי חשיבות עלילתית, אבל מאוד מצחיקים? אני חושבת שאצלי יש איזון של 50-50. אני מאוד אוהבת את הבדיחות ב-HIMYM (בעיקר את אלה שקשורות לברני), אבל אני גם מאוד אוהבת שמגלים על דברים על האמא- הדבר היחיד שאני לא אוהבת בזה שמגלים דברים על האמא הוא שזה סימן שהמפגש איתה מתקרב, וזה עלול לסמל את סוף הסדרה- לי בעצמי קשה להבין למה זה כל-כך מעניין אותי, אבל אני ממש אוהבת את העלילה של שסובבת סביבה. ברור לי שגם לפרקים ללא חשיבות עלילתית (טוב, אני מניחה שעל פי Future Ted אין כאלה, אחרת ייתכן שהוא היה מקצר את הסיפור בהרבה

) יש חשיבות- אחד הפרקים האהובים עליי, למשל, הוא The Playbook, שמהווה דוגמה לפרק שאין לו חשיבות עלילתית, אבל מאוד מצחיק. מצטערת על החפירה

. אז... מה דעתכם?

 

[pennylane11]

../images/Emo112.gif גם וגם

הבדיחות שם יכולות להיות הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי שיש בעולם כולו, כל בדיחות בארני, ואת האמת רוב הבדיחות שם מוצלחות פלוס. מצד שני עלילה מדהימה ובלתי נשכחת אהמאהמ בארני ורובין אהמאהמ. בסך הכל זה מה שיוצר קומדיה טובה באמת, והקומדיה הזאת? LEGENDARY.

 

[שםמשתמש פנוי]

וואי,

לגמרילגמרילגמרי העלילה. אני חושבת שזה (נו בהקצנה) עושה את כל הסדרה. כן, הבדיחות מצחיקות וכו', אבל גם ב'חברים'/'מופע שנות ה-70'/~הכנס קומדיה לבקשתך~ יש בדיחות מצחיקות. אבל העלילה המסתובבת הזו, עם העבר-הווה-עתיד, מייחדת אותה ברמות

. מההה שכן, בקשר למה שאמרת על ההרגלים, אני כ"כ מסכימה ; בפרק עם המירוץ הזה (עונה 6

!) שבסוף טד אומר שהוא הבחין בחיוך של ברני, כש'נתן' לרובין לנצח, ואז רואים את זה בהעלק רי-ראן כשהוא מחייך, כ"כ עצבן אותיייייייייי. העברתי קדימה אחורה קדימה אחורה שנים כדי לראות אם הוא באמת מחייך, והוא לא. נכנסתי לאיזה מיני דיכאון אחרי זה וצווחתי לאח שלי "אבל מה זה הוא לא באמת חייייייייייייך;;" [חפרתי קצת

].

 

[שםמשתמש פנוי]

=../images/Emo7.gif כמובן.

הרגלי מסן ארורים

.

 

[Twilight Girll]

../images/Emo103.gifחייבים להודות שבHIMYM

יש ה-מ-ו-ן פרקים שהם חסרי עלילה לחלוטין .. 100% בדיחות ו0% עלילה, ויכולה להיות חצי עונה בלי להתקדם אפילו סנטימטר בעלילה חחח, אבל אני אישית אוהבת את זה. זאת באמת סדרה שגורמת לי ממש ממש לצחוק, בניגוד לדוגמה לחברים - שאני מאוהבת בחברים - אבל שם אני הרבה יותר מחוברת לעלילה מאשר לבדיחות. כאילו זה בערך כל 7 בדיחות שאני מפוצצת מצחוק בHIMYM, יש אחת כזו בחברים. מי שמחפש באמת סדרה עם תוכן, HIMYM זה פשוט לא הסדרה, זה הרבה יותר בא מהמקום של להצחיק, להצחיק יחד עם לחבר אותנו לדמויות (כי בתכלס רוב הבדיחות מצחיקות אותנו בעיקר בגלל שאנחנו מכירים את הדמויות ואת האופי שלהן, ולא כי הן סתם מצחיקות.) בכל מקרה, את העלילה שכן יש באיך פגשתי אני גם ממש אוהבת, יש משהו לגמרי גאוני בעלילה הזאת, אם זה הרמזים לעתיד (גם בנוגע לאמא, וגם בנוגע לסתם פרטים שיהיו בהמשך - כמו לדוגמה שיש באחד הפרקים שטד מזכיר את "כלת החתונה" ואחרי עונה שלמה באמת מגיע הפרק של זה.. או הסיפור עם העז, ויש מלא דוגמאות). אני חולה על דברים כאלה, אחד הדברים שאני יותר אוהבת בסדרה. טוב חפרתי וחפרתי בליהרבה פואנטה (כהרגלי..) מה שאני רוצה להגיד שאני חושבת שבסדרה הספציפית הזאת, חשוב לי 60-70 אחוז בדיחות, והיתר עלילה. בסדרות אחרות זה כמובן שונה.. ודרך אגב, בקשר להרגלים - חוץ מנראה לי לילי שבאמת לא ראינו אף פעם הוכחה שהיא לועסת בקול

- לרוב דווקא היה מקור! למשל מרשל כן שר על דברים שהוא עושה, וטד מתקן אנשים, וברני עם הקאץ' פרייזס שלו..

דווקא אחד הדברים שאני אוהבת בסדרה שהם בתכלס די עקביים הם הדמויות והשטויות שלהן.

 

[ANGELUSPIKE]

רק בשביל איילת

הבדיחות עם העלילה, כמו שיש בפרק הפלייבוק הגיאוני, כי זה בדיחה של פרק שלם, ואין משהו יותר מצחיק מהפרק הזה. אבל באמת עכשיו, אני אוהב הכל בסדרה הזאת (טוב כמעט הכל, כי טד לפעמים יכול להיות דיי מעיק), בדיחות, עלילה כל מיני קטעים שלא קשורים לכלום ומעל כולם בארני, כי הוא קטגוריה בפני עצמו.

 

[Ayelet 363]

XD ברני אכן קטגוריה משל עצמו

אמנם אפשר לומר שטד הדמות הראשית, בסדר... אבל ברני פשוט גונב את ההצגה

. הוא רוב מה שהופך את הסדרה הזו לכל-כך מצחיקה.

 

[tritone]

שאלה קשה

בכל מקרה, אני חייבת להגיד שאני לא מתה על סיינפלד, כאילו, אני לא אעביר ערוץ אבל אני לא מתה על זה. לגבי ההרגלים המוזרים- אני דווקא ממש שמתי לב נגיד להרגלים של ברני, עם ה-stupid catch phrases, הדיבור בקול גבוה ו... טוב, לא זה שהוא יוצא מריכוז, וגם השירים של מארשל (לדעתי היה כבר בפרק הראשון או השני). אני פוחדת באותה מידה שיגלו לי מה האמא וגם שימרחו את זה עוד ועוד עד שזה יאבד את הטעם. והשאלה עצמה קשה מדי מכדי לענות

 

[אטומיק בייגל]

הממ...

אני חושבת שבהימימ גם פרקים שאין בהם התקדמות בעלילה כמו בפלייבוק, הם לא "חסרי משמעות". בעצם אין לנו סיבה לרצות להתקדם לכיוון הפגישה עם האמא כי זה יסמן את סוף הסדרה (בגלל זה גם לי לא כזה משנה מי האמא ומתי נכיר אותה - כי זו לא *באמת* הפואנטה). לכן העלילה שם כן גאונית כי מצליחים לשמור את זה בפרונט בלי שזה יהיה הנושא העיקרי, בלי שזה ימרח מדי ובלי שזה יביא את הסדרה לסופה מהר מדי. וגם, העלילה שם היא הרי ממש לא רק פרטים על האמא. היא גם דברים על החיים של הדמויות, שזה כן יש ברוב הפרקים לדעתי. נראה לי שהצחוק והעלילה פשוט באים ביחד בהימימ. (כן, אני לא באמת יודעת איך לענות על השאלה.

)

 

[Ayelet 363]

XD

אהבתי את מה שאמרת על זה שהעלילה היא לא רק פרטים על האמא, אבל גם על החיים של הדמויות... אבל חוץ מזה: אני מודה, אני קצת במתח לקראת הפגישה עם האמא- כל-כך מעניין אותי לראות איך זה יהיה. כשדיברתי על סוף הסדרה עם אחותי (בזכותה אני רואה את הסדרה בכלל ^^) היא אמרה שהסדרה לא חייבת להיגמר בפגישה עם האמא, היא טענה שדווקא את אפשר לראות את טד מוליד ילדים... ובו זמנית אני גם רוצה קצת להדחות את הפגישה עם האמא, כי אני דווקא לא בטוחה שימשיכו את הסדרה אחרי הפגישה עם האמא, או לפחות לא אחרי שהיא וטד יהיו ביחד. אז, טוב, כמו שאמרתי, אני מעדיפה את השילוב של 50% עלילה ו-50% בדיחות.