הא!

הא!

בגחמה אסוציאטיבית, שמי שיכול להזביר אותה יכול באותה קלות גם להזביר את מלחמת העולם השניה, שלא לומר את הצורה המסופתת שנקראת שז-לונג, נזכרתי לעת בלותי במקום הזה ותהיתי לתומי אם הוא עדיין קיים. אם מחפשים קפת בגוגל, תשמחו לדעת, מגיעים לאתרים של קופות חולים וקרנות פנסיה. אבל מזלי שפר עלי, ונזכרתי בניקו הבארוקי של ידידי משכבר הימים, הרבה מלפפונים חמוצים, שילוב מילים שבגוגל יכול להוביל אותך רק למקום אחד. הוא שאמרה הכותרת, הא! הא לחמא עניא, תשאלו מה עושה בנאדם מחוץ לאינטרנט כל הזמן הארוך הזה, אז כמובן שקראתי הרבה ספרים והרחבתי המון דעת, וגם זיינתי כמו שפן. והקורא יתן לעצמו דין, למה הוא מאמין פחות. אבל לא על כך אני בא לספר היום, אלא על ריבה נאה זו, שפגשתי באחד הפאבין ושמה מורשת. בריבה שאינה קונפיטורה עסקינן. בית רפויה. ואכן אני קיויתי עד מאד, ביושבי בפאב (ולזה אתם כן מאמינים?), שביתה של ריבה זו רפויה במיוחד. אז שאלתי את מורשת מאיפה היא, והיא ענתה לי שהיא ממורשת רבין. אז שאלתי אם היא מן הישוב מורשת רבין, מהרחוב העכואי מורשת רבין, או מקומפלקס דירות הפאר הרמת-אביבי מורשת רבין. אבל מורשת אמרה שהיא לא - שהיא בכלל מהקריות, אבל היא עובדת במורשת רבין. ומה זו העבודה הזאת, תהיתי, ומורשת אמרה שבעצם אין בזה הרבה עבודה והיא בעיקר משוטטת כל היום באינטרנט, אבל מה שכן, היא גולשת בנוסח מורשת רבין. שזה בהחלט מצא חן בעיני, לא רק בגלל שאני גולש בנוסח הונגרי, אלא בגלל שעכשיו, אחרי שהנכד של בן גוריון התלונן שמזניחים את המורשת של סבא שלו לטובת מורשת של סבא אחר, אני החלטתי שהגיע הזמן לעשות צדק לעם ישראל וחיפשתי בנרות איזה נכד של הרצל. כמובן שלא מצאתי, כי מסתבר שעם הזקן הארוך והמאיים הזה הרצל התקשה מאד לקיים יחסי אישות, אז על כל פנים, הלכתי לרחוב הרצל בתל אביב, וגייסתי את כל הנגרים למלחמה על מורשת הרצל. גם אתה נגר חובב, גם את סיבית יקרה, וגם ילד סנדוויץ' הקטון - כולכם מוזמנים להפגנה, שתערך במוצאי שבת בככר מלכי ישראל בתל אביב, שאנחנו עכשיו החלטנו לשנות לה את השם בהתאם למורשת הרצל ולקרוא לה כיכר איקאה. גם מורשת תהיה שם. נפגשים עם מחרטות, פטישים ומסורים חשמליים ליד הבראסרי. אם לא תצא מזה הפגנה, לפחות נבזוז את המקום על יושביו. ויו לה פראנס!
 

קפת

New member
רובי שווארמה!!!

רובי שווארמה, האיש, האגדה והדבר הכי קרוב לפרארי שיצא לי להכיר. רובי שווארמה, ידידי מנוער (כי ככה אני אוהבת אותך, מנוער, לא מעורבב. תתבע אותי)!!!! שאני שמחתי מאוד לראות אותך פה, עד שיצאו לי ארבעה סימני קריאה מהמקלדת. לגמרי לבד הם יצאו, בלי שהיתה לי שליטה עליהם, בכלל בכלל. פפפפשששש, נהיית חיה פוליטית. זה מאוד מרשים. ולא סתם חיה פוליטית, גם מזיין, גם קורא ספרים ויושב בפאבים. חשוד מאוד. שוב הצלחת לפרוץ לחדר של הפסיכיאטר? ולענייננו. מורשת הרצל זה חשוב מאוד. מאוד חשוב. מאוד מאוד ואני ממליצה לכול חברי ובעקר חברות הפורום הנכבד הזה להניף מסור, פטיש ונעלי סטילטו (זה הפטיש הכי פופולרי שאני מכירה) לשנס מתניים (זה כבר מתחיל להישמע כמו שיעור פילאטיס) ולהגיע להפגנה הזו. אחרי ההפגנה אתם יכולים כולכם לבוא אלי כי בדיוק יש לי פה כמה עבודות נגרות דחופות. או ללכת להזדיין. עם רובי שווארמה, כמובן. הוא עושה את זה כמו שפן. ככה הוא אמר.
 
משעשע לראות

איך פעם בכמה זמן, נסחפת הנה גווייתו הצבה של מישהו שפעם טייט פה קומץ הגיגים, ומיד המדורה מיתמרת בעליצות, הקפה רוחש בפינג'אן וארומת נוסטלגייה מתקתקתה מוזרמת לאויר הפורום עם צלילי גיטרה וכינור וחולצות רקומות עם שרוכים. תקראו לי כשתגיעו לכיבוי הצופי.
 
אלמלא הם היו מיעוטים

לא היו זוכים בכבוד המפוקפק. לו הייתי מיעוט, שום שפן ושום בשר חתולים בפיתה לא היה זוכה לכך שהמיעוט שאני יחזיק לו את המרובה.
 

קפת

New member
בהזדמנות זו, שהשווארמה הגיע לשבת

עשיתי קצת רמונט, ונתקלתי בזה. היו ימים. היו גם לילות, האמת.
 

קפת

New member
מורשת הבראסרי

אם כבר, אני בעד להנציח את מורשת הבראסרי וגם לבזוז את המקום כל על יושביו שזה בעצם הרעיון הכי משובב נפש ששמעתי בזמנאחרון. ולא שיש לי נפש. נהפוכו. אין לי. ולא שאכלתי שם, בבראסרי. נהפוכו, לא אכלתי שם. אם כי הזמינו אותי. היה לי דייט עם ידיד (סתמו) והוא אמר בואי נאכל בבראסרי וגם הבטיח שיש מלא חנייה בסביבה. ואני מאוד התרגשתי, כי לא כל יום מזמינים אותי לאכול, ולא כל יום בבראסרי, ולא כל יום יש לי ידיד. שזו כבר טרגדיה לגמרי אחרת. אז התכוננתי מאוד, שזה אומר לא לאכול מאתמול בשש בערב, כדי שאני אהיה כל כך רעבה שאני אוכל להתענג על כל ביס עוד בשלב התפריט, וגם שיהיה לי מלא מקום בבטן למה החוק הבלתי כתוב הוא שמי שמחליט איפה אוכלים הוא המשלם (חתשתיימשלוש). ורצתי כמו משוגעת כל אותו בוקר מפגישה לפגישה כדי להגיע בזמן. הכל דפק כמו שעון, עד שהחרא הגדול הזה מצלצל אלי באחת לפנות צהריים. שזה היה מאוד חשוד, למה מה יש לו לצלצל ועוד לנג'ז בממתינה כשאנחנו תיכף אמורים להיפגש? אז איך שעניתי לו שאלתי ישר אם הוא מבריז לי. הכלב נזכר שיש פסטיבל ראשפינה, ויש לו כרטיסים, והוא בכלל צריך לנאום שם וגם שאשתו צריכה לבוא איתו, למה היא מורה שובתת והיא מעדיפה להשתעמם בלפידיה במקום לבד בחושך בבית. גם כן ידיד. באותו יום החלטתי, שאני מביאה הביתה חתול. תשאלו מה הקשר (אתם יכולים גם לא לשאול, זה ממש לא אכפת לי כי אני ממילא אענה), אז זהו, שאין. אבל יש. חתול. קוראים לו פנקייק.
 
בשעה טובה

גם לי יש חתול וזה כיף. רוצה להצטרף למפגש החודשי של חובבות החתולים? כולן רווקות או אלמנות, מביאות עוגות ספוג ועוגיות יבשות, יש תה ויסוצקי סטרייט או עם לימון או חלב וקפה מהפרקולטור, יש סיפורים על חתולים ובעלות חתולים, הקשישה ביותר שאין לה רישיון וממילא אין רכב, היא זו שמארחת, כך שלא יפלשו אלייך הביתה וימשמשו לך את לבני המשי במגירה. לרשום אותך לעוגיות שושנים, או שאת תפתיעי אותנו?
 

גרב בר

New member
לי יש שלושה ושניים בחוץ בהמתנה

זוּל, גלגלעזר וחוטיני מאומצים רשמית, ובחוץ ממתינים לאימוץ טייגר, פרפורי ושתי הדודות של פרפורי. מישהו רוצה חתול? אבל אני נשואה עדיין, למרות שבעלי מתחיל לאמץ את המשפט שאמא שלי כל החיים הפעילה על אבי: או אני או הכלב. אבל אצל בעלי זה: או אני או החתולים.
 

קפת

New member
לא, תהפכו לי את הפורום למקום מפגש הרשמי

של דודות סורגות לחתולים. בבקשה.
 
אחי כעך לי

יושב לו מלפפון בקופסה, ספון על תלת-אופניו, ופתאום, קפת מסנג'רת אותו. "יש שווארמה" והמלפפון? רועד לו המלפפון. כי הוא יודע ששווארמה (חאזן פורד, המקורית) הולך עם חמוצים. הוא כבר רואה לנגד עיניו את הסכין (שתהיי לי) יורדת עליו, פורסת אותו לפרוסות קטנות, והוא יהיה מוטל שם, בקערה, בתוך נוזל חמצמץ, ויד כל בחדווה תמשש. ואז הוא מתעשת, וקורא את הנאום חוצב הלהבות של רובי. והוא נרגע. לגמרי. אפילו. מורשת רבין? מורשת בן גוריון? מורשת הרצל? כאילו מה, נעשה תחרות ונספור על שם מי יש יותר מורשת, בתי חולים, כיכרות, וכיכרות לחם? האין זה שידור חוזר של ההשוואה הבלתי נמנעת בין גברים בטיול השנתי ובמקלחות בצבא? ולמלפפון יש הכי גדול. תראו אפילו את האוטו שלו - פיצפון, וידוע שהאורך הוא ביחס הפוך לגודל של המכונית. כוסאמשלכם.
 
אה, עוד גופה נפוחה צפה ממעמקים, אצות באוזניה

וסרדינים כסופי קשקש שוחים בעליזות במערות אפה בואכה הגרונה. איזה יופי.
 

קפת

New member
נשמע

כמו יופי של מנה לארוחת החג הבאה (בטח יש איזה חג בדרך) במקום החזיר המסורתי עם התפוח שתקוע לו בפה. אפשר מתכון?
 
בבקשה

בגלל שאוכלים בעיניים, נכין צלחת הגשה אובאלית מהודרת. עליה נשטח קינואה אורגנית עם נגיעות מנגו וכוסברה, כמנהג הילידים. את הקינואה מבשלים במים מינראליים ומעט מלח ים. מסביב נעטר באשכי נזירים בודהיסטיים שנחלטו, קולפו, ואח"כ הוקפצו בשמן אגוזים מטרינידאד. אפשר ורצוי לקלוע ראסטות מפטרוזיליה ולהכין מהן קינים קטנים שיהיה לאשכים בית חם ואביבי. במרכז הצלחת, יש להניח בזהירות גווייה של חבר פורום ותיק שהשאיר אחריו לפחות חמישה שרשורים אלמותיים. רצוי לוודא שהחבר, אם ממין זכר, לא קיים יחסי מין כלשהם ואף לא הביא את ספוקו במו ידיו לפחות שבוע לפני שהתפגר. למעדן המתקבל מאשכי החבר טעם גן עדן שלעומתו קויאר בלוגה מחויר ואף מוריק. מעל הכל מפזרים עיני קרפיונים שנשארו מראש השנה היהודי האשכנזי, מוזגים ממעל בנדיבות בירה אוקראינית של ארבעבעשרשקל, עושים פלאמבה ומברכים ססאמק. חג שמייח !
 
למעלה