הא לחמא עניא

[חוטאת במילים]

הא לחמא עניא

מהו לחם עוני? האם טעם המצות נועד להזכיר לנו את טעמו של לחם עניים? לא בהכרח,הרי את המצות אכלו בני ישראל כאשר הם יצאו ממצרים,בגלל החיפזון.בזמן שהיו במצרים, הם דווקא אכלו היטב כזכור,כאשר היו במדבר. הם התגעגעו ל"סיר הבשר",ול"לחם לשובע" שאכלו במצרים. אבל אם בני ישראל אכלו היטב במצרים מדוע נאמר שאכלו לחם עוני? אחת הפרשנויות של האגדה מסבירה שגם אם יש לעבד מזון בשפע, עדיין יש למזונו טעם של לחם עוני. לפי הפרשנות הזאת,לחם עוני מסמל את העבדות.

 

[חוטאת במילים]

מדוע שואלים שאלות בפסח?

ארבע הקושיות מלמדות אותנו שהחירות לשאול שאלות, היא דבר חשוב מאוד. רק מי שיודע לחשוב בכוחות עצמו,לשאול שאלות ולהסיק מסקנות-רק הוא בן חורין באמת

 

[חוטאת במילים]

עבדים היינו

"עבדים היינו" מופיע מיד אחרי " מה נשתנה " וזו בעצם תחילת התשובה לקושיות. ההגדה מזמינה אותנו לחזור אל העבר ולהיזכר בימים שבהם היינו עבדים . בעבר היה עם ישראל שרוי בעבדות ולכן מוטלת עליו חובה מיוחדת לזכור את סבל העבדות והעוני ולהמשיך להלחם למען ההגנה על זכותו של כל אחד ואחת לחיות חיי חירות ורווחה

 

[חוטאת במילים]

מצה

מצה הנה שוב חוזרת ומופיעה המצה...מה היא מסמלת? על שום מה אני אוכלים אותה? בני ישראל אפו את המצות כאשר יצאו ממצרים,מחיי עבדות בדרכם לחיים חדשים במדבר. על פי הסבר זה,המצה מסמלת את רגע הגאולה מעבדות. אם כך,המצה מזכירה לנו גם את לחם העוני,כלומר את טעם העבדות.וגם את רגע הגאולה,את טעם החירות. אילת המצב מזכיר לנו שיש בעולם גם עבדות וגם חירות, ושתמיד יש אפשרות לצאת מעבדות לחירות.

 

[חוטאת במילים]

בכל דור ודור

בכל דור ודור מה כוונת הפסוק בכל דור ודור? כלומר בכל זמן ובכל מקום, חייבים כל אחד ואחת לראות את עצמם כאילו הם,באופן אישי, היו שותפים לחוויית היציאה מעבדות לחרות. הפסוק מזמין אותנו להביט ב"מצרים שלנו" בכבלים הכובלים אותנו ומגבילים את חירותנו,ולראות את הדרך האישית שלנו לצאת לחירות. כל אחד חש לפעמים חלש או חסר תקווה. ההגדה מזכירה לנו שתמיד יש לנו אפשרות לפתוח את המחשבה ואת הלב ולזכות בחירות. ואמר הרב קוק: " החירות הזאת אינה נקנית כי אם על ידי חירותה של הנשמה".