האתר שלי, על סוסים!
- פותח הנושא רוזן המלך
- פורסם בתאריך
כתבות עללללל סוסים!!!
ריינינג-ריקוד בשניים מתוך כתבה שהופיעה בעיתון חי גליון 90,ינואר 2002 ריינינג - ריקוד בשניים באדיבות אסנת אונגר, "חוות עדנים"; תצלומים: סיוון פרג הריינינג הוא ענף ספורט חדש בארץ. בתצוגת תכלית, שנערכה לאחרונה, הוא רכש עוד כמה מאות מעריצים נלהבים. הריינינג הגיע לישראל מארה"ב לפני כ-6 שנים. מדובר בענף ספורט ייחודי בתחום רכיבת הסוסים, ומהותו בראש ובראשונה הוא בשליטת הרוכב בסוס וה"אקשן" בהצגתו. המופע מתקיים לעיני הקהל, שהוא שותף מלא ופעיל במהלך העניינים. חלק מרכזי במופע הוא התלהבות הקהל, המתבטאת בקריאות, מחיאות כפיים ושירה במהלך ההצגה עצמה. לפני שנה וחצי החליטו כמה מחלוצי הריינינג, ביניהם כותבת שורות אלו, לעלות את ישראל על מפת הריינינג באותה רמת ההתלהבות, בה היא מתקיימת באירופה. בשיתוף מאמנים ורוכבים הוקמה "עמותת מקדמי הריינינג", וכמיטב ההתלהבות של הענף, התקיימה במתקן היפהפה בתל-מונד הופעה ראשונה ב-19.11.01. האירוע "נוצל" להדגמה והסבר בפני מאות הצופים שהגיעו על מהות הריינינג. לרבים מבין הצופים היה זה מפגש ראשון עם הספורט, ולאור ההתלהבות, ודאי לא אחרון. התגובות בקהל היו מדהימות, ועל פני הצופים ניבט מבט של אושר, שביטא את מהות הספורט; התרגשות, אווירה והמון התלהבות, שחשובים להופעה לא פחות מהרמה הגבוהה של ביצועי הסוסים והרוכבים. במופע עצמו השתתפו 10 מנבחרי המאמנים בארץ, שהציגו אלמנטים מקצועיים מתוך רכיבת הריינינג, בלווי הסבר מפי אוהד כהן, שהצליח להעביר לקהל את החוקים ואת דרך ההסתכלות על ספורט זה. לאחרונה החלה תכנית חדשה לשיתוף פעולה בין הרוכבים המוגבלים בחווה הטיפולית בתל-מונד, לבין רוכבי הריינינג. ה"קליק" היה מדהים, וכתוצאה מכך נבנתה תוכנית אימונים, מגובה על-ידי הריינינג האמריקאי, לשיתוף פעולה ארוך טווח, כולל הצגת הרוכבים באולימפיאדת הנכים הקרובה. את תחילת הדרך המבורכת הזו הציגו מאמני הריינינג עם רוכבי החווה הטיפולית בהופעת בכורה בסוף האירוע, שגרמה להתרגשות רבה של קהל הצופים. ענף הריינינג תופש תאוצה מדהימה באירופה, במיוחד באיטליה ובגרמניה ובארה"ב, שם הכפיל הענף את הכנסותיו זו השנה השניה ברציפות. באולימפיאדה הקרובה יכלל ספורט הריינינג כמקצוע אולימפי, כמו גם באליפות העולם הקרובה. לגאווה הלאומית אפשר כיום להוסיף גם את נבחרת הריינינג הישראלית, שעומדת בקריטריונים האולימפים.
ריינינג-ריקוד בשניים מתוך כתבה שהופיעה בעיתון חי גליון 90,ינואר 2002 ריינינג - ריקוד בשניים באדיבות אסנת אונגר, "חוות עדנים"; תצלומים: סיוון פרג הריינינג הוא ענף ספורט חדש בארץ. בתצוגת תכלית, שנערכה לאחרונה, הוא רכש עוד כמה מאות מעריצים נלהבים. הריינינג הגיע לישראל מארה"ב לפני כ-6 שנים. מדובר בענף ספורט ייחודי בתחום רכיבת הסוסים, ומהותו בראש ובראשונה הוא בשליטת הרוכב בסוס וה"אקשן" בהצגתו. המופע מתקיים לעיני הקהל, שהוא שותף מלא ופעיל במהלך העניינים. חלק מרכזי במופע הוא התלהבות הקהל, המתבטאת בקריאות, מחיאות כפיים ושירה במהלך ההצגה עצמה. לפני שנה וחצי החליטו כמה מחלוצי הריינינג, ביניהם כותבת שורות אלו, לעלות את ישראל על מפת הריינינג באותה רמת ההתלהבות, בה היא מתקיימת באירופה. בשיתוף מאמנים ורוכבים הוקמה "עמותת מקדמי הריינינג", וכמיטב ההתלהבות של הענף, התקיימה במתקן היפהפה בתל-מונד הופעה ראשונה ב-19.11.01. האירוע "נוצל" להדגמה והסבר בפני מאות הצופים שהגיעו על מהות הריינינג. לרבים מבין הצופים היה זה מפגש ראשון עם הספורט, ולאור ההתלהבות, ודאי לא אחרון. התגובות בקהל היו מדהימות, ועל פני הצופים ניבט מבט של אושר, שביטא את מהות הספורט; התרגשות, אווירה והמון התלהבות, שחשובים להופעה לא פחות מהרמה הגבוהה של ביצועי הסוסים והרוכבים. במופע עצמו השתתפו 10 מנבחרי המאמנים בארץ, שהציגו אלמנטים מקצועיים מתוך רכיבת הריינינג, בלווי הסבר מפי אוהד כהן, שהצליח להעביר לקהל את החוקים ואת דרך ההסתכלות על ספורט זה. לאחרונה החלה תכנית חדשה לשיתוף פעולה בין הרוכבים המוגבלים בחווה הטיפולית בתל-מונד, לבין רוכבי הריינינג. ה"קליק" היה מדהים, וכתוצאה מכך נבנתה תוכנית אימונים, מגובה על-ידי הריינינג האמריקאי, לשיתוף פעולה ארוך טווח, כולל הצגת הרוכבים באולימפיאדת הנכים הקרובה. את תחילת הדרך המבורכת הזו הציגו מאמני הריינינג עם רוכבי החווה הטיפולית בהופעת בכורה בסוף האירוע, שגרמה להתרגשות רבה של קהל הצופים. ענף הריינינג תופש תאוצה מדהימה באירופה, במיוחד באיטליה ובגרמניה ובארה"ב, שם הכפיל הענף את הכנסותיו זו השנה השניה ברציפות. באולימפיאדה הקרובה יכלל ספורט הריינינג כמקצוע אולימפי, כמו גם באליפות העולם הקרובה. לגאווה הלאומית אפשר כיום להוסיף גם את נבחרת הריינינג הישראלית, שעומדת בקריטריונים האולימפים.
ועוד כתבות...
פרעונים 2002 כתב וצילם: משה זנדבנ 3500 שנה עברו על הגזע המצרי מאז היה סוס מדבר ועד מדשאות פארק לקסיקטון ארה"ב. את אבות הגזע לא הספקנו לצלם אבל את התערוכה שנערכה בארה"ב לא יכולנו לפספס. מדי שנה נערכת בפארק לקסיקטון שבקנטאקי ארה"ב, התחרות הבינלאומית של הסוס המצרי. למעלה מ – 300 סוסים מגיעים לארץ העוף והגריל כדי להתחרות על פרסים כספיים של עשרות אלפי דולרים וגם כדי לראות ולהראות. פארק לקסיקטון הוא חלומו הרטוב של כל אחד שעוסק ברכיבה או סוסים. מאות (!) דונמים של גדרות (מנז´ים) מטופחות עטויות שטיחי דשא, מגרשי אימונים, אילוף, רכיבה ומה לא, שיכים לחווה העצומה שהיא כולה גן עדן לקאנטר טרור וגאלופ. מגרשים ומנאז´ים, אבל לא רק, בפארק העצום ישנן כמובן גם אורוות ואיצטדיון גדול ומפואר לתצוגות ותחרויות, גן עדן כבר אמרנו? מדי קיץ מתקבצים מאות סוסים מצרים לארבעה ימי תחרות בשלל מקצים שבסופם מוכתרים היפים והאמיצים. אמיצים למה? משום שבאחת התחרויות למשל, עוברים הסוס ורוכבו מבעד למסך אש, פעולה די שנואה על חיות דוהרות. לא רק דרך אש נדרש הסוס לעבור וישנם גם מקצים ותחרויות נעימות יותר כמו התחרות החופשית בה "רוקד" הסוס או נכון יותר, דוהר לצלילי המוסיקה. תצוגות יופי הן עניין מרכזי באירוע שכזה ובעלי סוסות רבים מגיעים כדי למצוא שידוך ראוי לסוסה שלהם בתקווה שהזכר המצטיין יעביר לצאצאים את תכונותיו וכך להתחיל שושלת פרטית של אלופים ומנצחים. אין זה סוד שככל שסוס זוכה בתארים רבים יותר, כך עולה מחירו בשוק ועיסקאות מכירה והרבעה רבות נרקמות ומתבצעות במהלך ימי התחרות. איזה יופי תחרויות היופי נחלקות לפי שנתון ומין, כשישנה הפרדה בין זכרים ונקבות. הכרוז מציג את הכיתה והסוסים נכנסים בזה אחר זה יחד עם המציג שלהם ומקיפים את הזירה למול עיני השופטים. אלו האחרונים בוחנים את הסוסים בחמישה פרמטרים – טיפוס הסוס, ראש וצוואר, גוף ומבנה, רגלים ותנועה. הניקוד הוא מ 1 ועד ל 20 בקפיצות של חצי נקודה. המציג מעמיד את הסוס בתנוחת תצוגה כשהראש והצוואר מתוחים לפנים ורגליו מקבילות לקרקע כדי שהסוס יראה במיטבו. המציג מוליך את הסוס בריצה כדי להראות את התנועה הקלילה והאתלטיות וישנם סוסים שפשוט מרחפים בצעדיהם ותענוג לחזות בהם ובתנועתם. תחרויות היופי בכיתות תופסות את מירב הזמן כמו גם את תשומת הלב כשבין התחרויות היופי נערכות שלל תחרויות בסגנון האינגליש, ווסטרן, הנטר ודרסז´. כאמור, גם מקומה של האש לא נפקד ובאחת התחרויות מעביר הרוכב מוט בוער סיב ראשו של הסוס ואף מדליק את החלק האחורי של האוכף. הודות לאימון הרב ובעיקר האמון שנרקם בין הסוס לרוכבו, מבליגה החיה על האיום שבדרך כלל יגרום לכל סוס לצאת משלוותו. מקומם של סוסי ההרבעה לא נפקד וה"סטליונים" שיזכו במקומות הראשונים בתחרות יוכלו לגבות מבנות זוגם עד 5,000$ לכל הרבעה, עסק לא רע שכנראה גם הנאה בצידו, לפחות לסוס. לא רק תחרות בין שלל התחרויות והתצוגות שמתקימות, נערכות גם סדנאות והרצאות שונות, ארוחות ערב מפוארות ומכירות פומביות של חפצי אומנות כשכל ההכנסות הן תרומה לאירגון הסוס המצרי או בשמו "pyramid society". כרטיס כניסה לארוחת הערב למשל עולה 100$. במהלך אירועים אלו עסוקים האמריקאים, מטבעם, בשיווק כל דבר שזז. שיווק עצמם, אורוותיהם ובעיקר הסוסים שלהם. ארוחות וקוקטלים נערכים בכל פינה, בה מפליג בעליו של הסוס בשבחו בכל דבר אפשרית, עדיפות למקוריות. ישנם כאלו שמביאים להקת נגנים וישנם אלו שבהציגם את סוסם, פוצחים בנאום חוצב להבות ומעניקים תכונות אופי ותואר לחיה עד כי זר לו נקלע למקום עלול לחשוב שלא מדובר בסוסים אלה בבני אדם. שומרי הפרמידות (או בקיצור – עמותת הסוס המצרי) מאחורי כל האירוע עומד ארגון בעלי הסוסים המצרי אשר שמו לעצמם כמטרה את בשורת טיפוח ושימור הגזע הקדום. החוג נוצר בשנת 1969 על ידי מגדלים נאמנים בצפון אמריקה שהחליטו לשמר את קו הדם המצרי. אנשים אלו האמינו שקו הדם של הגזע המצרי הוא יחיד במינו ובעל ערך היסטורי. כיום מונה החוג מאות חברים הפרושים ברחבי צפון אמריקה ובעולם. והסוס עצמו הסוס המצרי הוא ככל הידוע צאצאו של סוס המדבר שחי לפני 3,500 שנים במדבריות של המזרח התיכון ופרס הקדומה. שלמה המלך, החכם באדם, הוציא ברוב חוכמתו אלפי סוסים ממצרים ובנה להם אורוות בהם עבדו על פי המקורות כ – 12,000 עובדים. בין 1895 ועד לאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, הובאו סוסים מצרים מאיזור הנילוס שבמצרים לארה"ב. סוסים אלו שימשו את גרעין קו הדם המצרי שקיים היום בצפון אמריקה. סוסים אלו הם ביטוי היסטורי עתיק יומין ליופי עדין, יכולת תנועה וטמפרמנט שמצטיין בכח סבל
פרעונים 2002 כתב וצילם: משה זנדבנ 3500 שנה עברו על הגזע המצרי מאז היה סוס מדבר ועד מדשאות פארק לקסיקטון ארה"ב. את אבות הגזע לא הספקנו לצלם אבל את התערוכה שנערכה בארה"ב לא יכולנו לפספס. מדי שנה נערכת בפארק לקסיקטון שבקנטאקי ארה"ב, התחרות הבינלאומית של הסוס המצרי. למעלה מ – 300 סוסים מגיעים לארץ העוף והגריל כדי להתחרות על פרסים כספיים של עשרות אלפי דולרים וגם כדי לראות ולהראות. פארק לקסיקטון הוא חלומו הרטוב של כל אחד שעוסק ברכיבה או סוסים. מאות (!) דונמים של גדרות (מנז´ים) מטופחות עטויות שטיחי דשא, מגרשי אימונים, אילוף, רכיבה ומה לא, שיכים לחווה העצומה שהיא כולה גן עדן לקאנטר טרור וגאלופ. מגרשים ומנאז´ים, אבל לא רק, בפארק העצום ישנן כמובן גם אורוות ואיצטדיון גדול ומפואר לתצוגות ותחרויות, גן עדן כבר אמרנו? מדי קיץ מתקבצים מאות סוסים מצרים לארבעה ימי תחרות בשלל מקצים שבסופם מוכתרים היפים והאמיצים. אמיצים למה? משום שבאחת התחרויות למשל, עוברים הסוס ורוכבו מבעד למסך אש, פעולה די שנואה על חיות דוהרות. לא רק דרך אש נדרש הסוס לעבור וישנם גם מקצים ותחרויות נעימות יותר כמו התחרות החופשית בה "רוקד" הסוס או נכון יותר, דוהר לצלילי המוסיקה. תצוגות יופי הן עניין מרכזי באירוע שכזה ובעלי סוסות רבים מגיעים כדי למצוא שידוך ראוי לסוסה שלהם בתקווה שהזכר המצטיין יעביר לצאצאים את תכונותיו וכך להתחיל שושלת פרטית של אלופים ומנצחים. אין זה סוד שככל שסוס זוכה בתארים רבים יותר, כך עולה מחירו בשוק ועיסקאות מכירה והרבעה רבות נרקמות ומתבצעות במהלך ימי התחרות. איזה יופי תחרויות היופי נחלקות לפי שנתון ומין, כשישנה הפרדה בין זכרים ונקבות. הכרוז מציג את הכיתה והסוסים נכנסים בזה אחר זה יחד עם המציג שלהם ומקיפים את הזירה למול עיני השופטים. אלו האחרונים בוחנים את הסוסים בחמישה פרמטרים – טיפוס הסוס, ראש וצוואר, גוף ומבנה, רגלים ותנועה. הניקוד הוא מ 1 ועד ל 20 בקפיצות של חצי נקודה. המציג מעמיד את הסוס בתנוחת תצוגה כשהראש והצוואר מתוחים לפנים ורגליו מקבילות לקרקע כדי שהסוס יראה במיטבו. המציג מוליך את הסוס בריצה כדי להראות את התנועה הקלילה והאתלטיות וישנם סוסים שפשוט מרחפים בצעדיהם ותענוג לחזות בהם ובתנועתם. תחרויות היופי בכיתות תופסות את מירב הזמן כמו גם את תשומת הלב כשבין התחרויות היופי נערכות שלל תחרויות בסגנון האינגליש, ווסטרן, הנטר ודרסז´. כאמור, גם מקומה של האש לא נפקד ובאחת התחרויות מעביר הרוכב מוט בוער סיב ראשו של הסוס ואף מדליק את החלק האחורי של האוכף. הודות לאימון הרב ובעיקר האמון שנרקם בין הסוס לרוכבו, מבליגה החיה על האיום שבדרך כלל יגרום לכל סוס לצאת משלוותו. מקומם של סוסי ההרבעה לא נפקד וה"סטליונים" שיזכו במקומות הראשונים בתחרות יוכלו לגבות מבנות זוגם עד 5,000$ לכל הרבעה, עסק לא רע שכנראה גם הנאה בצידו, לפחות לסוס. לא רק תחרות בין שלל התחרויות והתצוגות שמתקימות, נערכות גם סדנאות והרצאות שונות, ארוחות ערב מפוארות ומכירות פומביות של חפצי אומנות כשכל ההכנסות הן תרומה לאירגון הסוס המצרי או בשמו "pyramid society". כרטיס כניסה לארוחת הערב למשל עולה 100$. במהלך אירועים אלו עסוקים האמריקאים, מטבעם, בשיווק כל דבר שזז. שיווק עצמם, אורוותיהם ובעיקר הסוסים שלהם. ארוחות וקוקטלים נערכים בכל פינה, בה מפליג בעליו של הסוס בשבחו בכל דבר אפשרית, עדיפות למקוריות. ישנם כאלו שמביאים להקת נגנים וישנם אלו שבהציגם את סוסם, פוצחים בנאום חוצב להבות ומעניקים תכונות אופי ותואר לחיה עד כי זר לו נקלע למקום עלול לחשוב שלא מדובר בסוסים אלה בבני אדם. שומרי הפרמידות (או בקיצור – עמותת הסוס המצרי) מאחורי כל האירוע עומד ארגון בעלי הסוסים המצרי אשר שמו לעצמם כמטרה את בשורת טיפוח ושימור הגזע הקדום. החוג נוצר בשנת 1969 על ידי מגדלים נאמנים בצפון אמריקה שהחליטו לשמר את קו הדם המצרי. אנשים אלו האמינו שקו הדם של הגזע המצרי הוא יחיד במינו ובעל ערך היסטורי. כיום מונה החוג מאות חברים הפרושים ברחבי צפון אמריקה ובעולם. והסוס עצמו הסוס המצרי הוא ככל הידוע צאצאו של סוס המדבר שחי לפני 3,500 שנים במדבריות של המזרח התיכון ופרס הקדומה. שלמה המלך, החכם באדם, הוציא ברוב חוכמתו אלפי סוסים ממצרים ובנה להם אורוות בהם עבדו על פי המקורות כ – 12,000 עובדים. בין 1895 ועד לאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, הובאו סוסים מצרים מאיזור הנילוס שבמצרים לארה"ב. סוסים אלו שימשו את גרעין קו הדם המצרי שקיים היום בצפון אמריקה. סוסים אלו הם ביטוי היסטורי עתיק יומין ליופי עדין, יכולת תנועה וטמפרמנט שמצטיין בכח סבל
ועוד כתבה מעניינת...
אומנות הרכיבה מתוך כתבה שהופיעה בעיתון חי גליון 95,יוני 2002 אומנות הרכיבה כתבה וצילמה: ד"ר עלסה ארד ראיתם פעם סוס שהולך או דוהר במקום? ראיתם דרסז´. הרכיבה האומנותית היא עתיקה, אבל נחבאת משום מה אל הכלים. ד"ר ארד מנסה להוציא אותה משם אל אור הזרקורים. למרות שהדרסז´ הוא אחד הענפים העתיקים ביותר מבין ענפי ספורט הרכיבה, הוא מעולם לא הצליח למשוך קהל רב לתחרויות. הסיבה העיקרית היא הקושי של הצופה מן הצד לדעת מי הוא המנצח. להבדיל מתחרות קפיצות, בה הפרמטרים לניצחון הם מדעיים (זמן וניקוד), בענף זה רק שופט ותיק או צופה מנוסה יודעים לעשות את ההבדלה בין הביצועים של הרוכבים השונים. מהו בעצם הדרסז´? בדרסז´ שואף הרוכב להגיע לשלמות בתנועת הסוס עליו הוא רוכב ובהרמוניה בינו לבין סוסו. כל רוכב מכיר את המקצבים של הסוס - ההליכה, הטרוט והקנטר, ולמרות שהם מהווים את אבני היסוד של הדרסז´, לא די בהכרתם על מנת להבין את מהותו. אז מה המהות? מקור המילה דרסז´, ששימושה הוא בינלאומי, הנו בצרפתית ופירושו סידור, ישור או אילוף. הדרסז´ עוסק בפיתוח סוס מאולף, שמגיב טוב לעזרים (אותות שנותן הרוכב לסוס בידיו, ברגליו ובמשקל שלו באוכף). "סידור" זאת אומרת מראה תנועות קבועות, סדירות ושוות, ו"ישר" זאת אומרת שני צדי גופו זהים כמה שיותר בעוצמתם ובתנועתם. דבר זה קשה במיוחד להשיג, מאחר והן לרוכב והן לסוס צד אחד חזק ואחר חלש יותר. חשוב להדגיש שבדרסז´ לא נדרש הסוס לבצע שום דבר שלא מצוי כבר בטבעו, ואת כל המקצבים והתנועות הסוסים מבצעים בעת משחק וחיי עדר בטבע או במרעה. ההבדל הוא שבדרסז´ התנועות מתבצעות לפי פקודת הרוכב, שינסה להראותן בשלמות מרבית. כמו כן, ינסה הרוכב להגיע למצב בו העזרים שלו הם כל כך עדינים, עד שאינם נראים לעין. על הרוכב גם להבין שביצוע לא נכון של העזרים לא רק שיגרום לביצוע לא טוב, אלא יעשה את ביצוע התרגיל הרצוי לבלתי אפשרי. זאת אומרת שהאשם בטעויות הוא תמיד הרוכב ולא הסוס. פרק בהיסטוריה תחילתה של הרכיבה הקלאסית לפי עקרונות הדרסז´ נמצאת בתקופה היוונית. כארבע מאות שנים לפני הספירה כתב הפילוסוף היווני קסנופון שני ספרים על הרכיבה, ששימשה בתקופה זו בעיקר את חיילות הפרשים. קסנופון הכיר בחשיבות האילוף הסבלני, בו מעודד הרוכב את הסוס לשתף פעולה על ידי שבח רב, ומצמצם למינימום את השימוש בענישה. עקרונות אלה תקפים עד היום הזה ומהווים את אחד מקווי היסוד של הרכיבה האומנותית, הקלאסית והמודרנית-ספורטיבית כאחד. קסנופון לימד בספריו שאין לגשת לעולם לסוס בכעס. הוא הדגיש את החשיבות של הבנת המנטליות של הסוס על מנת לדעת כיצד להתמודד אתו ברכיבה. הוא היה מודע לחשיבות פיתוח שרירי הסוס בהדרגה, וידע שאילוף מהיר הוא בגדר הבלתי אפשרי. בכל פעם שהסוס עולה ברמה, עליו לפתח כוח וכושר, לפני שיוכל להפגין את הנלמד בשלמות. עם תום העידן היווני נעלמה גם הרכיבה על פי העקרונות הקלאסיים, ורק בתקופת הרנסנס היא שבה והופיעה. במאה ה16- החלו לפתוח אקדמיות לרכיבה בעיקר באיטליה ובספרד. רבים מבני האצולה האירופית נשלחו לאקדמיות אלה על מנת ללמוד את אמנות הרכיבה, שנחשבה בתקופה זו לבלעדית לצבאות ולאצולה. במאה ה17- גם בצרפת ובבריטניה נפתחו אקדמיות דומות. בפאריס פתח אנטואן פלובינל אקדמיה, בה לימד על פי עקרונות דומים לאלו של קסנופון מאות שנים רבות לפניו. אחד מתלמידיו המפורסמים ביותר היה יורש העצר דאז הנסיך לואיס, לעתיד המלך לואיס ה13-. בו זמנית פתחו בני אצולה אוסטרים את בית הספר הספרדי לרכיבה בוינה. בבית הספר הזה נעשה שימוש בסוסים ספרדים מגזע אנדלוסי. מכאן שמו של בית הספר. את הסוסים האנדלוסים הרביעו בחווה בליפיצה, שם נוצר עם הזמן גזע חדש, הוא הגזע הליפיצאני, שסוסיו משמשים עד היום את בית הספר לרכיבה הספרדי בוינה. אדם חשוב נוסף, פרנסואה רובישון דה לה גרנייר שמו, לימד רכיבה בצרפת במאה ה18-. דה לה גרנייר הוסיף לרכיבת הדרסז´ תרגיל מבין החשובים ביותר. התרגיל נקרא כתף-פנימה. בתרגיל זה מכניס הסוס את רגליו הקדמיות פנימה מקו המסלול, עליו מצויות עדיין רגליו האחוריות. על ידי זה הסוס צריך להצליב את רגליו האחוריות על מנת להישאר ישר, ובכך מדגיש הרוכב את משמעת הסוס ונכונותו להפעיל חזק יותר את הרגל הצולבת. תרגיל זה מבוצע במבחני דרסז´ ברמות הבינוניות, והוא חשוב גם באימון היומיומי של סוסי הספורט. בנסיכויות ובממלכות הגרמניות של המאות ה18- וה19- נפתחו גם כן בתי ספר רבים לרכיבה, בהם למדו רבים מאנשי הצבא וכמובן בני האצולה. כבר במאה ה18- החלו הפרוסים גם בפיתוח גזע סוסים קלילים וחסונים לשימוש הפרשים, שכן רוב הסוסים בגרמניה בתקופה זו שימשו בעיקר לעבודה והיו גדולים וכבדים מדי לצרכיי הרכיבה המעודנת, ותנועותיהם היו מסורבלות ואטיות. כיום הסוסים הגרמנים הם הטובים ביותר בעולם לרכיבת דרסז´ תחרותי, ורוכבים מארצות רבות, כולל ישראל, רוכבים עליהם. במאה האחרונה פעלו הגרמנים להרביע סוסים בעלי תנועות קלילות אך רבות עוצמה עם מידת אלגנטיות גבוהה. גם את נכונות הסוסים לקפוץ מעל מכשולים שיפרו על ידי סלקציה של הסוסים שישמשו להרבעה על פי הצלחתם בספורט. לכן סוסים אלה הם גם הטובים בעולם לקפיצות ראווה, וגם בענף זה סוסים גרמנים והולנדים הם הנפוצים ביותר בעולם כולו. מהיסטוריה לספורט בתחילת המאה העשרים, קיבלה רכיבת הדרסז´ משמעות חדשה. מעבר לחשיבות הצבאית וחינוכם החברתי של בני האצולה, החלה הרכיבה לקבל חשיבות כענף ספורט. לשם כך פותחה מערכת חוקים לתחרויות דרסז´ ומשנת 1912 רכיבת הדרסז´ נחשבת לענף ספורט אולימפי. מטרת ספורט הדרסז´ היא להראות, על סמך שורה של תרגילים, שמידת הקושי שלהם עולה מרמה לרמה, שהרוכב והסוס הגיעו לשיתוף פעולה הרמוני, בו הרוכב גורם לסוס להראות את תנועותיו במיטבם בכל המקצבים, קריא בהליכה, בטרוט (ריצה) ובקנטר (דהירה קלה). על הסוס להיות בשיווי משקל טוב ובפעולה נכונה, שבה רוב העוצמה מגיע מן הרגליים האחוריות, אותן רואים כמנוע של הסוס. בשלב הבא ידגים הרוכב הארכות צעד במקצבים השונים. על הסוס להגדיל את צעדיו ללא הגברת קצב. ברמות הגבוהות יותר יראה הרוכב שהוא מסוגל לכנס את הסוס, זאת אומרת לגרום לסוס לעשות צעדים קטנים אך נישאים יותר עם מידות אנרגיה וגמישות גבוהים. כמו כן, יוכיח הרוכב שהוא מסוגל לשמור על התנועה הנכונה גם בעת ביצוע תרגילים, כגון מעגלים ולולאות, הליכה הצידה בה הסוס מצליב את רגליו ומעברים תכופים בין המקצבים השונים והתנועות במנז´ (מגרש הדרסז´). הפיאף והפסאז´ הם התרגילים עם מידת הכינוס הגבוהה ביותר, המבוססים על מקצב הטרוט. הפיאף הוא טרוט המבוצע במקום (מותר לסוס לנוע קלות קדימה, אך כמה שפחות - יותר טוב). הפסאז´ הוא טרוט כל כך מכונס, שיש לו תקופת השעיה, בה רגלי הסוס נראים כאילו כל התנועה נעצרה באוויר. בקנטר ברמות הגבוהות יש להראות חילופי רגליים רבים (חילוף בין קנטר ימני לשמאלי בעת רגע השהייה, בו כל רגלי הסוס נמצאות באוויר). דרך השיפוט: כל הרוכבים, המתחרים באותה הרמה, יבצעו את אותם התרגילים באותו הסדר, ויקבלו ציון מתוך 10 על כל תרגיל ותרגיל. הרוכב בעל הניקוד הגבוה ביותר יזכה במקצה בו הוא רכב. מעט שונה מזה תחרות הרכיבה המוסיקלית. כאן על הרוכב להמציא לעצמו סדר של תרגילים לצלילי מוסיקה תואמת, כאשר עליו לבצע תרגילים מסויימים לפי הנדרש ברמה בה הוא רוכב. מאחר ותחרויות אלה דורשות עבודה רבה בהכנות על ידי הרוכבים וקשות הרבה יותר לשיפוט, הן מתקיימות לעתים רחוקות מאוד, ובארץ הן נחשבות לנדירות. תחרויות אלו נחשבות ונראות לצופה הלא מנוסה כמעניינות יותר מהתחרויות הרגילות, ולכן הן גם הוכנסו לכל האליפויות הבינלאומיות ולמשחקים האולימפים. רכיבת הדרסז´ מופרדת לכמה רמות שונות. לוקח לרוכב ולסוס שנים רבות לעבור מרמה לרמה, ורק מעטים יגיעו בסופו של דבר לרמה הגבוהה ביותר, שהיא גם הרמה התחרותית הבינלאומית. הנקודה הישראלית
אומנות הרכיבה מתוך כתבה שהופיעה בעיתון חי גליון 95,יוני 2002 אומנות הרכיבה כתבה וצילמה: ד"ר עלסה ארד ראיתם פעם סוס שהולך או דוהר במקום? ראיתם דרסז´. הרכיבה האומנותית היא עתיקה, אבל נחבאת משום מה אל הכלים. ד"ר ארד מנסה להוציא אותה משם אל אור הזרקורים. למרות שהדרסז´ הוא אחד הענפים העתיקים ביותר מבין ענפי ספורט הרכיבה, הוא מעולם לא הצליח למשוך קהל רב לתחרויות. הסיבה העיקרית היא הקושי של הצופה מן הצד לדעת מי הוא המנצח. להבדיל מתחרות קפיצות, בה הפרמטרים לניצחון הם מדעיים (זמן וניקוד), בענף זה רק שופט ותיק או צופה מנוסה יודעים לעשות את ההבדלה בין הביצועים של הרוכבים השונים. מהו בעצם הדרסז´? בדרסז´ שואף הרוכב להגיע לשלמות בתנועת הסוס עליו הוא רוכב ובהרמוניה בינו לבין סוסו. כל רוכב מכיר את המקצבים של הסוס - ההליכה, הטרוט והקנטר, ולמרות שהם מהווים את אבני היסוד של הדרסז´, לא די בהכרתם על מנת להבין את מהותו. אז מה המהות? מקור המילה דרסז´, ששימושה הוא בינלאומי, הנו בצרפתית ופירושו סידור, ישור או אילוף. הדרסז´ עוסק בפיתוח סוס מאולף, שמגיב טוב לעזרים (אותות שנותן הרוכב לסוס בידיו, ברגליו ובמשקל שלו באוכף). "סידור" זאת אומרת מראה תנועות קבועות, סדירות ושוות, ו"ישר" זאת אומרת שני צדי גופו זהים כמה שיותר בעוצמתם ובתנועתם. דבר זה קשה במיוחד להשיג, מאחר והן לרוכב והן לסוס צד אחד חזק ואחר חלש יותר. חשוב להדגיש שבדרסז´ לא נדרש הסוס לבצע שום דבר שלא מצוי כבר בטבעו, ואת כל המקצבים והתנועות הסוסים מבצעים בעת משחק וחיי עדר בטבע או במרעה. ההבדל הוא שבדרסז´ התנועות מתבצעות לפי פקודת הרוכב, שינסה להראותן בשלמות מרבית. כמו כן, ינסה הרוכב להגיע למצב בו העזרים שלו הם כל כך עדינים, עד שאינם נראים לעין. על הרוכב גם להבין שביצוע לא נכון של העזרים לא רק שיגרום לביצוע לא טוב, אלא יעשה את ביצוע התרגיל הרצוי לבלתי אפשרי. זאת אומרת שהאשם בטעויות הוא תמיד הרוכב ולא הסוס. פרק בהיסטוריה תחילתה של הרכיבה הקלאסית לפי עקרונות הדרסז´ נמצאת בתקופה היוונית. כארבע מאות שנים לפני הספירה כתב הפילוסוף היווני קסנופון שני ספרים על הרכיבה, ששימשה בתקופה זו בעיקר את חיילות הפרשים. קסנופון הכיר בחשיבות האילוף הסבלני, בו מעודד הרוכב את הסוס לשתף פעולה על ידי שבח רב, ומצמצם למינימום את השימוש בענישה. עקרונות אלה תקפים עד היום הזה ומהווים את אחד מקווי היסוד של הרכיבה האומנותית, הקלאסית והמודרנית-ספורטיבית כאחד. קסנופון לימד בספריו שאין לגשת לעולם לסוס בכעס. הוא הדגיש את החשיבות של הבנת המנטליות של הסוס על מנת לדעת כיצד להתמודד אתו ברכיבה. הוא היה מודע לחשיבות פיתוח שרירי הסוס בהדרגה, וידע שאילוף מהיר הוא בגדר הבלתי אפשרי. בכל פעם שהסוס עולה ברמה, עליו לפתח כוח וכושר, לפני שיוכל להפגין את הנלמד בשלמות. עם תום העידן היווני נעלמה גם הרכיבה על פי העקרונות הקלאסיים, ורק בתקופת הרנסנס היא שבה והופיעה. במאה ה16- החלו לפתוח אקדמיות לרכיבה בעיקר באיטליה ובספרד. רבים מבני האצולה האירופית נשלחו לאקדמיות אלה על מנת ללמוד את אמנות הרכיבה, שנחשבה בתקופה זו לבלעדית לצבאות ולאצולה. במאה ה17- גם בצרפת ובבריטניה נפתחו אקדמיות דומות. בפאריס פתח אנטואן פלובינל אקדמיה, בה לימד על פי עקרונות דומים לאלו של קסנופון מאות שנים רבות לפניו. אחד מתלמידיו המפורסמים ביותר היה יורש העצר דאז הנסיך לואיס, לעתיד המלך לואיס ה13-. בו זמנית פתחו בני אצולה אוסטרים את בית הספר הספרדי לרכיבה בוינה. בבית הספר הזה נעשה שימוש בסוסים ספרדים מגזע אנדלוסי. מכאן שמו של בית הספר. את הסוסים האנדלוסים הרביעו בחווה בליפיצה, שם נוצר עם הזמן גזע חדש, הוא הגזע הליפיצאני, שסוסיו משמשים עד היום את בית הספר לרכיבה הספרדי בוינה. אדם חשוב נוסף, פרנסואה רובישון דה לה גרנייר שמו, לימד רכיבה בצרפת במאה ה18-. דה לה גרנייר הוסיף לרכיבת הדרסז´ תרגיל מבין החשובים ביותר. התרגיל נקרא כתף-פנימה. בתרגיל זה מכניס הסוס את רגליו הקדמיות פנימה מקו המסלול, עליו מצויות עדיין רגליו האחוריות. על ידי זה הסוס צריך להצליב את רגליו האחוריות על מנת להישאר ישר, ובכך מדגיש הרוכב את משמעת הסוס ונכונותו להפעיל חזק יותר את הרגל הצולבת. תרגיל זה מבוצע במבחני דרסז´ ברמות הבינוניות, והוא חשוב גם באימון היומיומי של סוסי הספורט. בנסיכויות ובממלכות הגרמניות של המאות ה18- וה19- נפתחו גם כן בתי ספר רבים לרכיבה, בהם למדו רבים מאנשי הצבא וכמובן בני האצולה. כבר במאה ה18- החלו הפרוסים גם בפיתוח גזע סוסים קלילים וחסונים לשימוש הפרשים, שכן רוב הסוסים בגרמניה בתקופה זו שימשו בעיקר לעבודה והיו גדולים וכבדים מדי לצרכיי הרכיבה המעודנת, ותנועותיהם היו מסורבלות ואטיות. כיום הסוסים הגרמנים הם הטובים ביותר בעולם לרכיבת דרסז´ תחרותי, ורוכבים מארצות רבות, כולל ישראל, רוכבים עליהם. במאה האחרונה פעלו הגרמנים להרביע סוסים בעלי תנועות קלילות אך רבות עוצמה עם מידת אלגנטיות גבוהה. גם את נכונות הסוסים לקפוץ מעל מכשולים שיפרו על ידי סלקציה של הסוסים שישמשו להרבעה על פי הצלחתם בספורט. לכן סוסים אלה הם גם הטובים בעולם לקפיצות ראווה, וגם בענף זה סוסים גרמנים והולנדים הם הנפוצים ביותר בעולם כולו. מהיסטוריה לספורט בתחילת המאה העשרים, קיבלה רכיבת הדרסז´ משמעות חדשה. מעבר לחשיבות הצבאית וחינוכם החברתי של בני האצולה, החלה הרכיבה לקבל חשיבות כענף ספורט. לשם כך פותחה מערכת חוקים לתחרויות דרסז´ ומשנת 1912 רכיבת הדרסז´ נחשבת לענף ספורט אולימפי. מטרת ספורט הדרסז´ היא להראות, על סמך שורה של תרגילים, שמידת הקושי שלהם עולה מרמה לרמה, שהרוכב והסוס הגיעו לשיתוף פעולה הרמוני, בו הרוכב גורם לסוס להראות את תנועותיו במיטבם בכל המקצבים, קריא בהליכה, בטרוט (ריצה) ובקנטר (דהירה קלה). על הסוס להיות בשיווי משקל טוב ובפעולה נכונה, שבה רוב העוצמה מגיע מן הרגליים האחוריות, אותן רואים כמנוע של הסוס. בשלב הבא ידגים הרוכב הארכות צעד במקצבים השונים. על הסוס להגדיל את צעדיו ללא הגברת קצב. ברמות הגבוהות יותר יראה הרוכב שהוא מסוגל לכנס את הסוס, זאת אומרת לגרום לסוס לעשות צעדים קטנים אך נישאים יותר עם מידות אנרגיה וגמישות גבוהים. כמו כן, יוכיח הרוכב שהוא מסוגל לשמור על התנועה הנכונה גם בעת ביצוע תרגילים, כגון מעגלים ולולאות, הליכה הצידה בה הסוס מצליב את רגליו ומעברים תכופים בין המקצבים השונים והתנועות במנז´ (מגרש הדרסז´). הפיאף והפסאז´ הם התרגילים עם מידת הכינוס הגבוהה ביותר, המבוססים על מקצב הטרוט. הפיאף הוא טרוט המבוצע במקום (מותר לסוס לנוע קלות קדימה, אך כמה שפחות - יותר טוב). הפסאז´ הוא טרוט כל כך מכונס, שיש לו תקופת השעיה, בה רגלי הסוס נראים כאילו כל התנועה נעצרה באוויר. בקנטר ברמות הגבוהות יש להראות חילופי רגליים רבים (חילוף בין קנטר ימני לשמאלי בעת רגע השהייה, בו כל רגלי הסוס נמצאות באוויר). דרך השיפוט: כל הרוכבים, המתחרים באותה הרמה, יבצעו את אותם התרגילים באותו הסדר, ויקבלו ציון מתוך 10 על כל תרגיל ותרגיל. הרוכב בעל הניקוד הגבוה ביותר יזכה במקצה בו הוא רכב. מעט שונה מזה תחרות הרכיבה המוסיקלית. כאן על הרוכב להמציא לעצמו סדר של תרגילים לצלילי מוסיקה תואמת, כאשר עליו לבצע תרגילים מסויימים לפי הנדרש ברמה בה הוא רוכב. מאחר ותחרויות אלה דורשות עבודה רבה בהכנות על ידי הרוכבים וקשות הרבה יותר לשיפוט, הן מתקיימות לעתים רחוקות מאוד, ובארץ הן נחשבות לנדירות. תחרויות אלו נחשבות ונראות לצופה הלא מנוסה כמעניינות יותר מהתחרויות הרגילות, ולכן הן גם הוכנסו לכל האליפויות הבינלאומיות ולמשחקים האולימפים. רכיבת הדרסז´ מופרדת לכמה רמות שונות. לוקח לרוכב ולסוס שנים רבות לעבור מרמה לרמה, ורק מעטים יגיעו בסופו של דבר לרמה הגבוהה ביותר, שהיא גם הרמה התחרותית הבינלאומית. הנקודה הישראלית
לוח תחרויות עד סוף השנה!
תחרויות! ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה Wingate, Netanya, 42902 Israel. נתניה 42902 מכון וינגייט Tel: (972) - 9 – 8850938 טל: 09-8850938 Fax
972) -9-8850939 פקס: 09-8850939 E-Mail: [email protected] עמותה רשומה:58-006-566-2 לוח תחרויות לעונה 2002-2003 H כיתוב בשחור – תחרויות קפיצות H כיתוב בורוד – תחרויות דרסז´ H כיתוב באדום – תחרויות בענפים אחרים *** ייתכנו שינויים בלוח התחרויות בהתאם למזג האויר ו/או כל סיבה אחרת – שימו לב לעדכונים ! מקום התחרות סוג התחרות תאריך התחרות אודים קפיצות - דירוג רגיל 21.09.02 שבתסוכות ניר דוד קפיצות - דירוג רגיל 28.09.02 שבת שמחת תורה קיבוץ יגור דרסז´ - דירוג לאליפות הצפון (1) + הכנה ל- FEI Challange 28.9.02 שבת שמחת תורה ניר דוד קפיצות - תחרות נבחרות 05.10.02 שבת כנות קפיצות - FEI ילדים + דירוג רגיל הכנה לצ´לנג 11-12.10.02 יום ו´+ שבת סוסי נועם דרסז´ - הכנה ל- FEI Challange 19.10.02 שבת קיבוץ יגור קפיצות - דירוג לאליפות הצפון (1) 19.10.02 שבת תלמי מנשה קפיצות - דירוג לאליפות המרכז (1) 19.10.02 שבת כנות קפיצות - FEI Challenge 25-26.10.02 יום ו´ + שבת אינטרה נעורים דרסז´ - הכנה ל - FEI Challenge לזכר יונתן בוידן ז"ל 2.11.02 שבת משמר העמק קפיצות – דירוג רגיל 02.11.02 שבת אודים קפיצות - דירוג רגיל 02.11.02 שבת ניר דוד קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (1) 09.11.02 שבת קיבוץ יגור דרסז´ - דירוג לאליפות הצפון (2) + הכנה ל- FEI Challange 09.11.02 שבת קיבוץ יגור דרסז´ - FEI Challenge 13-14.11.02 יום ד´ + יום ה´ קיבוץ יגור קפיצות - דירוג לאליפות הצפון (1) 16.11.02 שבת חוות הפארק קפיצות - דירוג לאליפות המרכז (1) 16.11.02 שבת ניר דוד קפיצות - נבחרות 23.11.02 שבת יגור קפיצות - דירוג רגיל 30.11.02 שבת כנות קפיצות - דירוג רגיל 30.11.02 שבת אינטרה נעורים דרסז´ – דירוג רגיל 30.11.02 שבת אודים קפיצות - דירוג לאליפות המרכז (2) 07.12.02 שבת יגור קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (2) 14.12.02 שבת טרם נקבע דרסז´ - דירוג לאליפות הארץ (1) 14.12.02 שבת אודים קפיצות - דירוג רגיל 21.12.02 שבת קורס שופטי קפיצות 28.12.02 שבת יגור דרסז´ - דירוג לאליפות הצפון (3) + דירוג לאליפות הארץ (2) 28.12.02 שבת חוות צח קפיצות - דירוג רגיל 04.01.03 שבת משמר העמק קפיצות – דירוג לאליפות הצפון (2) 04.01.03 שבת אודים קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (3) 11.01.03 שבת טרם נקבע דרסז´ - דירוג לאליפות הצפון (4) + דירוג לאליפות הארץ (3) 11.01.03 שבת משמר העמק קפיצות - דירוג רגיל 18.01.03 שבת יגור קפיצות - דירוג רגיל 25.01.03 שבת טרם נקבע דרסז´ - טורניר לזכר הילה ברגר ז"ל - תחרות מס´ 1 + דירוג לאליפות הארץ (4) 25.01.03 שבת רנצ´ו מניס קפיצות - דירוג לאליפות הצפון (3) 01.02.03 שבת תלמי מנשה קפיצות - דירוג לאליפות המרכז (3) 01.02.03 שבת חוות הפארק קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (4) 08.02.03 שבת יגור דרסז´ - דירוג לאליפות הצפון (5) + דירוג לאליפות הארץ (5) 08.02.03 שבת משמר העמק קפיצות - דירוג רגיל 15.02.03 שבת אודים קפיצות - דירוג רגיל 15.02.03 שבת תלמי מנשה דרסז´ – דירוג לאליפות הארץ (6) 22.02.03 שבת ניר דוד קפיצות - דירוג רגיל 22.02.03 שבת תלמי מנשה קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (5) 01.03.03 שבת ניר דוד קפיצות - דירוג לאליפות הצפון (4) 08.03.03 שבת כנות קפיצות - דירוג לאליפות המרכז (4) 08.03.03 שבת משמר העמק קפיצות - דירוג רגיל 15.03.03 שבת אודים קפיצות - דירוג רגיל 15.03.03 שבת תל-מונד דרסז´ - טורניר לזכר הילה ברגר ז"ל - תחרות מס´ 2 + דירוג לאליפות הארץ (7) 15.03.03 שבת רכיבה מערבית – תחרות מוכרת NRHA 21-22.03.03יום ו´ + שבת כנות קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (6) 22.03.03 שבת יגור דרסז´ - דירוג לאליפות הצפון (6) + דירוג לאליפות הארץ (8) 22.03.03 שבת יגור קפיצות - דירוג לאליפות הצפון (5) 29.03.03 שבת חוות הפארק קפיצות - דירוג לאליפות המרכז (5) 29.03.03 שבת אודים קפיצות - לזכר אברהם פילץ ז"ל 04.04.03 יום ו´ תלמי מנשה דרסז´ - גמר טורניר לזכר הילה ברגר ז"ל + דירוג לאליפות הארץ (9) 05.04.03 שבת קיבוץ רביבים תחרות אינדורנס בינלאומית 05.04.03 שבת משמר העמק קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (7) + דרבי לזכר דרור פז ז"ל 12.04.03 שבת ניר דוד קפיצות - דירוג לאליפות הצפון (6) 19.04.03 שבת תלמי מנשה קפיצות - דירוג רגיל 19.04.03 שבת סוסי נועם דרסז´ - לזכר נועם אשכול ז"ל, דירוג לאליפות הארץ (10) 19.04.03 שבת חוות אמיר קפיצות - פרס כספי + דירוג לאליפות המרכז (6) 21.04.03 יום ב´ ד´ חוה"מ פסח יגור דרסז´ – לזכר אליעזר לירון ז"ל, דירוג לאליפות הצפון (7) + דירוג לאליפות הארץ (11) 23.04.03 יום ד´חוה"מ פסח כנות קפיצות - לזכר רמי שלגי ז"ל 26.04.03 שבת יגור דרסז´ – דירוג לאליפות הצפון (8) + דירוג לאליפות הארץ (12) 26.04.03 שבת יוחלט בעתיד קפיצות - אליפות המרכז 03.05.03 שבת יוחלט בעתיד קפיצות - אליפות הצפון 10.05.03 שבת יגור דרסז´ - אליפות הצפון 17.05.03 שבת רכיבה מערבית - תחרות מוכרת NRHA 23-24.05.03יום ו´ + שבת יוחלט בעתיד קפיצות - אליפות הנוער 23-24.05.03 יום ו´ + שבת יגור דרסז´ - אליפות הארץ 30-31.5.03 יום ו´ + שבת יוחלט בעתיד קפיצות - אליפות הארץ הפתוחה +סוס צעיר +גמר אזורי (רק ביום ה´) 05-07.06.03 ימים ה´ + ו´ + שבת רכיבה מערבית 29-30.08.03יום ו´ + שבת רכיבה מערבית – אליפות הארץ 17-18.10.03יום ו´ + שבת
תחרויות! ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה Wingate, Netanya, 42902 Israel. נתניה 42902 מכון וינגייט Tel: (972) - 9 – 8850938 טל: 09-8850938 Fax
972) -9-8850939 פקס: 09-8850939 E-Mail: [email protected] עמותה רשומה:58-006-566-2 לוח תחרויות לעונה 2002-2003 H כיתוב בשחור – תחרויות קפיצות H כיתוב בורוד – תחרויות דרסז´ H כיתוב באדום – תחרויות בענפים אחרים *** ייתכנו שינויים בלוח התחרויות בהתאם למזג האויר ו/או כל סיבה אחרת – שימו לב לעדכונים ! מקום התחרות סוג התחרות תאריך התחרות אודים קפיצות - דירוג רגיל 21.09.02 שבתסוכות ניר דוד קפיצות - דירוג רגיל 28.09.02 שבת שמחת תורה קיבוץ יגור דרסז´ - דירוג לאליפות הצפון (1) + הכנה ל- FEI Challange 28.9.02 שבת שמחת תורה ניר דוד קפיצות - תחרות נבחרות 05.10.02 שבת כנות קפיצות - FEI ילדים + דירוג רגיל הכנה לצ´לנג 11-12.10.02 יום ו´+ שבת סוסי נועם דרסז´ - הכנה ל- FEI Challange 19.10.02 שבת קיבוץ יגור קפיצות - דירוג לאליפות הצפון (1) 19.10.02 שבת תלמי מנשה קפיצות - דירוג לאליפות המרכז (1) 19.10.02 שבת כנות קפיצות - FEI Challenge 25-26.10.02 יום ו´ + שבת אינטרה נעורים דרסז´ - הכנה ל - FEI Challenge לזכר יונתן בוידן ז"ל 2.11.02 שבת משמר העמק קפיצות – דירוג רגיל 02.11.02 שבת אודים קפיצות - דירוג רגיל 02.11.02 שבת ניר דוד קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (1) 09.11.02 שבת קיבוץ יגור דרסז´ - דירוג לאליפות הצפון (2) + הכנה ל- FEI Challange 09.11.02 שבת קיבוץ יגור דרסז´ - FEI Challenge 13-14.11.02 יום ד´ + יום ה´ קיבוץ יגור קפיצות - דירוג לאליפות הצפון (1) 16.11.02 שבת חוות הפארק קפיצות - דירוג לאליפות המרכז (1) 16.11.02 שבת ניר דוד קפיצות - נבחרות 23.11.02 שבת יגור קפיצות - דירוג רגיל 30.11.02 שבת כנות קפיצות - דירוג רגיל 30.11.02 שבת אינטרה נעורים דרסז´ – דירוג רגיל 30.11.02 שבת אודים קפיצות - דירוג לאליפות המרכז (2) 07.12.02 שבת יגור קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (2) 14.12.02 שבת טרם נקבע דרסז´ - דירוג לאליפות הארץ (1) 14.12.02 שבת אודים קפיצות - דירוג רגיל 21.12.02 שבת קורס שופטי קפיצות 28.12.02 שבת יגור דרסז´ - דירוג לאליפות הצפון (3) + דירוג לאליפות הארץ (2) 28.12.02 שבת חוות צח קפיצות - דירוג רגיל 04.01.03 שבת משמר העמק קפיצות – דירוג לאליפות הצפון (2) 04.01.03 שבת אודים קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (3) 11.01.03 שבת טרם נקבע דרסז´ - דירוג לאליפות הצפון (4) + דירוג לאליפות הארץ (3) 11.01.03 שבת משמר העמק קפיצות - דירוג רגיל 18.01.03 שבת יגור קפיצות - דירוג רגיל 25.01.03 שבת טרם נקבע דרסז´ - טורניר לזכר הילה ברגר ז"ל - תחרות מס´ 1 + דירוג לאליפות הארץ (4) 25.01.03 שבת רנצ´ו מניס קפיצות - דירוג לאליפות הצפון (3) 01.02.03 שבת תלמי מנשה קפיצות - דירוג לאליפות המרכז (3) 01.02.03 שבת חוות הפארק קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (4) 08.02.03 שבת יגור דרסז´ - דירוג לאליפות הצפון (5) + דירוג לאליפות הארץ (5) 08.02.03 שבת משמר העמק קפיצות - דירוג רגיל 15.02.03 שבת אודים קפיצות - דירוג רגיל 15.02.03 שבת תלמי מנשה דרסז´ – דירוג לאליפות הארץ (6) 22.02.03 שבת ניר דוד קפיצות - דירוג רגיל 22.02.03 שבת תלמי מנשה קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (5) 01.03.03 שבת ניר דוד קפיצות - דירוג לאליפות הצפון (4) 08.03.03 שבת כנות קפיצות - דירוג לאליפות המרכז (4) 08.03.03 שבת משמר העמק קפיצות - דירוג רגיל 15.03.03 שבת אודים קפיצות - דירוג רגיל 15.03.03 שבת תל-מונד דרסז´ - טורניר לזכר הילה ברגר ז"ל - תחרות מס´ 2 + דירוג לאליפות הארץ (7) 15.03.03 שבת רכיבה מערבית – תחרות מוכרת NRHA 21-22.03.03יום ו´ + שבת כנות קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (6) 22.03.03 שבת יגור דרסז´ - דירוג לאליפות הצפון (6) + דירוג לאליפות הארץ (8) 22.03.03 שבת יגור קפיצות - דירוג לאליפות הצפון (5) 29.03.03 שבת חוות הפארק קפיצות - דירוג לאליפות המרכז (5) 29.03.03 שבת אודים קפיצות - לזכר אברהם פילץ ז"ל 04.04.03 יום ו´ תלמי מנשה דרסז´ - גמר טורניר לזכר הילה ברגר ז"ל + דירוג לאליפות הארץ (9) 05.04.03 שבת קיבוץ רביבים תחרות אינדורנס בינלאומית 05.04.03 שבת משמר העמק קפיצות - דירוג לאליפות הארץ (7) + דרבי לזכר דרור פז ז"ל 12.04.03 שבת ניר דוד קפיצות - דירוג לאליפות הצפון (6) 19.04.03 שבת תלמי מנשה קפיצות - דירוג רגיל 19.04.03 שבת סוסי נועם דרסז´ - לזכר נועם אשכול ז"ל, דירוג לאליפות הארץ (10) 19.04.03 שבת חוות אמיר קפיצות - פרס כספי + דירוג לאליפות המרכז (6) 21.04.03 יום ב´ ד´ חוה"מ פסח יגור דרסז´ – לזכר אליעזר לירון ז"ל, דירוג לאליפות הצפון (7) + דירוג לאליפות הארץ (11) 23.04.03 יום ד´חוה"מ פסח כנות קפיצות - לזכר רמי שלגי ז"ל 26.04.03 שבת יגור דרסז´ – דירוג לאליפות הצפון (8) + דירוג לאליפות הארץ (12) 26.04.03 שבת יוחלט בעתיד קפיצות - אליפות המרכז 03.05.03 שבת יוחלט בעתיד קפיצות - אליפות הצפון 10.05.03 שבת יגור דרסז´ - אליפות הצפון 17.05.03 שבת רכיבה מערבית - תחרות מוכרת NRHA 23-24.05.03יום ו´ + שבת יוחלט בעתיד קפיצות - אליפות הנוער 23-24.05.03 יום ו´ + שבת יגור דרסז´ - אליפות הארץ 30-31.5.03 יום ו´ + שבת יוחלט בעתיד קפיצות - אליפות הארץ הפתוחה +סוס צעיר +גמר אזורי (רק ביום ה´) 05-07.06.03 ימים ה´ + ו´ + שבת רכיבה מערבית 29-30.08.03יום ו´ + שבת רכיבה מערבית – אליפות הארץ 17-18.10.03יום ו´ + שבתהמשך לאותה הכתבה בדיוק!
מאחר ובישראל אין מסורת של חיילות פרשים או בתי אצולה, הגענו לדרסז´ בארץ כספורט בלבד, וכרגיל באיחור רב אחרי העולם כולו. כמו כן, מספר הרוכבים בענף בישראל הוא קטן מאוד ביחס לכלל מספר הרוכבים במדינה. לישראל עדיין אין רמה בינלאומית, אם כי רוכבים בודדים בילו באירופה או בארה"ב על מנת להתחרות שם ברמות העליונות, כולל רמת הגראנד-פרי, שהיא הרמה הבינלאומית. במשחקים האולימפים טרם השתתפו רוכבים ישראלים. לעומת זאת במשחקים הפאראולימפים כבר יוצגה ישראל, לאחרונה בסידני 2000. אחד הדברים המושכים ביותר ברכיבת הדרסז´ הוא שלעולם לא מפסיקים ללמוד, להתקדם ולהשתפר. כמו כן, הרכיבה יכולה להיות שונה מסוס לסוס עליו רוכבים. לצערנו הקהל לא מגלה עניין רב בענף, ולכן מספר הצופים בתחרויות קטן, ומורכב בעיקר מרוכבים אחרים ובני משפחותיהם. למי שבכל זאת רוצה להתנסות - מומלץ בחום, ויפה שעה אחת קודם
מאחר ובישראל אין מסורת של חיילות פרשים או בתי אצולה, הגענו לדרסז´ בארץ כספורט בלבד, וכרגיל באיחור רב אחרי העולם כולו. כמו כן, מספר הרוכבים בענף בישראל הוא קטן מאוד ביחס לכלל מספר הרוכבים במדינה. לישראל עדיין אין רמה בינלאומית, אם כי רוכבים בודדים בילו באירופה או בארה"ב על מנת להתחרות שם ברמות העליונות, כולל רמת הגראנד-פרי, שהיא הרמה הבינלאומית. במשחקים האולימפים טרם השתתפו רוכבים ישראלים. לעומת זאת במשחקים הפאראולימפים כבר יוצגה ישראל, לאחרונה בסידני 2000. אחד הדברים המושכים ביותר ברכיבת הדרסז´ הוא שלעולם לא מפסיקים ללמוד, להתקדם ולהשתפר. כמו כן, הרכיבה יכולה להיות שונה מסוס לסוס עליו רוכבים. לצערנו הקהל לא מגלה עניין רב בענף, ולכן מספר הצופים בתחרויות קטן, ומורכב בעיקר מרוכבים אחרים ובני משפחותיהם. למי שבכל זאת רוצה להתנסות - מומלץ בחום, ויפה שעה אחת קודם
סוסה פראית
New member
אל תפתח כל פעם הודעה חדשה...
תשרשר הכל להודעה אחת......
תשרשר הכל להודעה אחת......
טאורה המלך
New member
חח תודה../images/Emo28.gif
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.