Buffalo Springfield
גם מופיעה ברשימה. כשמדובר בלהיטים, ייתכן שהצדק עמך, אבל הלהקה הזו, למשל, או ארתור בראון, הם לא רק יוצרים חשובים אלא שההשפעה שלהם על תרבות הרוק הייתה גדולה לאין שעור מאמנים שהיו להם עשרות להיטים. במלים אחרות, אם מדובר במבחן הלהיטים, הרי ש95 אחוז מהיוצרים שנדונים כאן בפורום היו יכולים להכנס לרשימה הזו, לכן נראה לי שגם אם הרשימה הזו מעניינת (ואני חושב שיש לה מקום אצל חובבי הטריוויה ונדמה לי שגם VH1 הקדישו לסוגייה תכנית או יותר) היא לא יכולה לכלול אושיות רוק חשובות ולשפוט אותן לפי מספר הלהיטים. אם מדובר ביצרני להיטים - כלומר בלהיט גדול ששהה זמן רב במצעדים והושמע פעמים רבות בתחנות הרדיו - וגם מכר טוב כסינגל, ומי שביצע אותו לא המשיך ליצור או למכור אחר-כך - זה לגיטימי, אבל יוצרים כמוStephen Stills ו Neil Young שהיו חברים ב Buffalow springfield - בנוסף לעבודה עם הלהקה, שהסתכמה בהרבה יותר מלהיט אחד, היו מיוצרי הרוק המשפיעים ביותר בשנות השבעים באמריקה. אתן לך עוד דוגמא: בראש הדף בפורום כתבתי על להיט של להקת Steeleye Span. זה היה השיר היחיד של הלהקה הזו (שקיימת ברציפות מ 1970 עד היום) ואולי השני והאחרון, שמצעדי פזמונים שזפו אותו. מי שמכיר את המוסיקה דרך מצעדי המכירות, יטען - ובצדק מבחינתו - שמדובר בלהקה של להיט אחד. אבל הם הקליטו קרוב ל 40 אלבומים!!! קח את אל סטיוארט. אני מניח שאם תשאל חובב מוסיקה לא מעמיק משנות השבעים מי זה אל סטיוארט הוא ישיב לך: Year of the Cat. זה היה להיט גדול - אפילו שיר השנה ב 1976 אבל לפני Year of the cat הוציא אל סטיוארט כ 10 אלבומים!, חלקם מוערכים ביותר - אולי אף יותר מ Year of the cat ולא אמרתי מילה על הStrawbs ששני הלהיטים היחידים שלהם, שהקנו להם מעמד של סופרסטארים לכמה חודשים, יצאו באלבום השביעי שלהם ואחריו הם הוציאו עוד יותר מעשרה אלבומים ללא שמץ של הצלחה מסחרית וללא אף סינגל במצעדים. זה חוזר לעניין ההגדרות. אם מדובר באמנים של להיט אחד, או אלבום אחד, או מדובר באמנים שיצרו ויוצרים מוסיקה, הבליחו פעם אחת לשוק הלוהט אבל המשיכו וממשיכים ליצור בלי קשר ללהיטים שלהם. ושוב, אין בכך כדי לגרוע מעצם הרשימה שהיא מעניינת ולגיטימית יקי
