הארון
הפרשה מתארת את בניין המשכן וממה היו עשויים כליו. בין כלי המשכן היה ארון הברית. בניית הארון מתוארת כך:- "וְעָשׂוּ אֲרוֹן, עֲצֵי שִׁטִּים: אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי, קֹמָתוֹ. וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ; וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב, סָבִיב". הארון היה בנוי כך: לקחו שלוש קופסאות אחת רחבה- מזהב. קופסה צרה יותר- מעץ שהושחלה לתוך הראשונה. וקופסא שלישית צרה יותר מקודמתה– מזהב שהושחלה לאמצעית. כך שהיו שלושה פסים: זהב, עץ, זהב. את הקופסאות כיסו כפורת ומעליהם הכרובים עם הכנפיים הפרושים. ובתוך הארון היו ספונים לוחות הברית. נשאלת השאלה, מדוע נקרא הארון "עצי שטים", שהרי מבחוץ נראה ברובו זהב? ובנוסף, את עצי השטים כלל לא נראו מבחוץ אז מדוע בכלל להכניסם? הזהב והעץ הם שותפים המשלימים חד את השני. הזהב- בעל כוח עמידה נצחי. לא מפריעים לו שינויי טמפרטורה ולא מקבל חלודה. אבל, זהב כמובן אינו צומח כשהוא באדמה. עץ לעומתו אינו מתקיים זמן רב כזהב. הוא נרקב. אבל, הוא צומח באדמה והופך לצמח, לעץ. הוא פורח ומשגשג. לתורה יש מסגרת "של זהב" שאין לשנותה בשום פנים ואופן. אולם, יש בהחלט אפשרות להתאים את צרכי היום לתורה, יש לשמור על הקדושה מתוך החול וככה להגיע לצמיחה. גם כיום אנו רואים כי ההלכה מתמודדת עם הזמנים המודרניים. התורה מגדירה לנו את דרך הזהב- דרך המלך- הקדושה. אך מסביב יש עצים- יש פריחה, לבלוב, צמיחה. דווקא מתוך ההליכה בדרך המלך אפשר לראות את הצמיחה. עלינו לשמור על מסגרת זו שהיא יפה, משובחת ויוקרתית, כי אם נפרוץ את המסגרת לא יהיה לנו את הארון.
הפרשה מתארת את בניין המשכן וממה היו עשויים כליו. בין כלי המשכן היה ארון הברית. בניית הארון מתוארת כך:- "וְעָשׂוּ אֲרוֹן, עֲצֵי שִׁטִּים: אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי, קֹמָתוֹ. וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ; וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב, סָבִיב". הארון היה בנוי כך: לקחו שלוש קופסאות אחת רחבה- מזהב. קופסה צרה יותר- מעץ שהושחלה לתוך הראשונה. וקופסא שלישית צרה יותר מקודמתה– מזהב שהושחלה לאמצעית. כך שהיו שלושה פסים: זהב, עץ, זהב. את הקופסאות כיסו כפורת ומעליהם הכרובים עם הכנפיים הפרושים. ובתוך הארון היו ספונים לוחות הברית. נשאלת השאלה, מדוע נקרא הארון "עצי שטים", שהרי מבחוץ נראה ברובו זהב? ובנוסף, את עצי השטים כלל לא נראו מבחוץ אז מדוע בכלל להכניסם? הזהב והעץ הם שותפים המשלימים חד את השני. הזהב- בעל כוח עמידה נצחי. לא מפריעים לו שינויי טמפרטורה ולא מקבל חלודה. אבל, זהב כמובן אינו צומח כשהוא באדמה. עץ לעומתו אינו מתקיים זמן רב כזהב. הוא נרקב. אבל, הוא צומח באדמה והופך לצמח, לעץ. הוא פורח ומשגשג. לתורה יש מסגרת "של זהב" שאין לשנותה בשום פנים ואופן. אולם, יש בהחלט אפשרות להתאים את צרכי היום לתורה, יש לשמור על הקדושה מתוך החול וככה להגיע לצמיחה. גם כיום אנו רואים כי ההלכה מתמודדת עם הזמנים המודרניים. התורה מגדירה לנו את דרך הזהב- דרך המלך- הקדושה. אך מסביב יש עצים- יש פריחה, לבלוב, צמיחה. דווקא מתוך ההליכה בדרך המלך אפשר לראות את הצמיחה. עלינו לשמור על מסגרת זו שהיא יפה, משובחת ויוקרתית, כי אם נפרוץ את המסגרת לא יהיה לנו את הארון.