הארה
לפני שבוע ועוד ימים כמה הרגשתי צורך, צורך עז, מין כזו כמיהה לכתוב - מעשה נועז??? ומחשבות התרוצצו אז בלב, ולא נתנו מנוח, שקט ושלווה כמים חלחלו. וכאש. בעצמותיי בוער, כסנה שלא עוכל ומנסה לא להקשיב אך זאת כבר לא אוכל. וכך מזה שבוע וקצת יושב כאן, משרבט, ומנסה להתמודד עם חרט גם עם עט. ומוזות מסביב חגות מנוח לא נותנות והרגשה של חידלון ועד לאפיסת כוחות, להתמודד מול זה האון ואז זקוק לפתרון ויושב אני המום ונפעם מול מילים הנובעות מפה ושם. והמילים זולגות בלי עצר בלי חסך ובלי כל חסר ועוד איני קולט המסר ולי שליטה אין במצב רק מתמסר לזה הכתב. טובות מראה וגם רעות ומלנכוליות - יכול להיות אך משותף להן אחד הלב, הלב ממנו הן בוקעות. פתאם ביום בהיר אחד הרגשתי הארה.. תחושה כזו, ומאורע לי מעולם עוד לא קרה. ושוב נכתב כאן איזה כתב והוא כמו ילד, ילד קט תן צ`אנס לו רק אחד.. ומדבר אני איתו הילד או הכתב ורק עצמי עונה לי פה אנחנו גוף אחד. ושוב קורא את זה הכתב אותו אינו אוהב, אך האמן לי, (משכנע את עצמי?) נולד מתוך הלב.
לפני שבוע ועוד ימים כמה הרגשתי צורך, צורך עז, מין כזו כמיהה לכתוב - מעשה נועז??? ומחשבות התרוצצו אז בלב, ולא נתנו מנוח, שקט ושלווה כמים חלחלו. וכאש. בעצמותיי בוער, כסנה שלא עוכל ומנסה לא להקשיב אך זאת כבר לא אוכל. וכך מזה שבוע וקצת יושב כאן, משרבט, ומנסה להתמודד עם חרט גם עם עט. ומוזות מסביב חגות מנוח לא נותנות והרגשה של חידלון ועד לאפיסת כוחות, להתמודד מול זה האון ואז זקוק לפתרון ויושב אני המום ונפעם מול מילים הנובעות מפה ושם. והמילים זולגות בלי עצר בלי חסך ובלי כל חסר ועוד איני קולט המסר ולי שליטה אין במצב רק מתמסר לזה הכתב. טובות מראה וגם רעות ומלנכוליות - יכול להיות אך משותף להן אחד הלב, הלב ממנו הן בוקעות. פתאם ביום בהיר אחד הרגשתי הארה.. תחושה כזו, ומאורע לי מעולם עוד לא קרה. ושוב נכתב כאן איזה כתב והוא כמו ילד, ילד קט תן צ`אנס לו רק אחד.. ומדבר אני איתו הילד או הכתב ורק עצמי עונה לי פה אנחנו גוף אחד. ושוב קורא את זה הכתב אותו אינו אוהב, אך האמן לי, (משכנע את עצמי?) נולד מתוך הלב.