הארה היא...

ינוקא1

New member
אמת


מאחר ובהארה האדם מאבד את קבעונותיו ,
האדם מגלה שבפנימיותו הוא "חסר צורה"
(מה שנקרא גם "ריק").
&nbsp
בדומה למשתנה במתמטיקה (X) -
שיכול להיות כל דבר , אך הוא אף דבר.
&nbsp
ולכן נשארת "
"
כי לא ניתן להגדירו בהגדרות קבועות.
&nbsp
&nbsp
 

lightflake

New member
תודה לארונצ'לה. (לחיות עם אדם מואר)

נתברכתי בטירוונמלאי, לפני חודש פגשתי בחור שזכה להתעורר כשבוע לפני פגישתנו והפכנו לידידים קרובים, אתמול עזבנו את טירו ואני כרגע חי איתו בבית הוריו ובקרוב (אולי, מי יודע) נצא למסע ברחבי היבשת, לא יכולתי לבקש יותר מזה מהביקור שלי במקום הזה.
לחיות עם אדם ער.
קודם כל אני לא רוצה להשמע מיסטי או פנטסטי מדי, בהרבה רגעים החוויות איתו יכולות להראות נורמטיביות למדיי (מבחינתו דבר אינו נורמטיבי, זה נראה נורמטיבי רק כשאנחנו לא רואים), במיוחד עם אנשים נוספים, הוא אוכל ומחרבן, אוהב בחורות יפות ולפעמים גם מעשן ומשתכר ומקיא...
ובכל זאת, הוא ער! וזה משהו שאני יכול לראות בכל רגע, זה משהו שלא עוזב אותו לרגע! (גם כשהוא מקיא מרוב אלכוהול! הוא ער, והוא מתענג על כל חוויה) ולכל שאלה שמתעוררת אצלי הוא יתן תשובה שתעצור אותי, שתראה לי, הוא תמיד רגוע ותמיד בשלווה גם כשהוא כועס וצועק כביכול, הוא תמיד באושר, גם כשהוא מביע עצב, הוא תמיד מזכיר לי, אם אני פתוח להזכר, הוא לעולם לא מנסה לשנות את הסיטואציה, מבחינתו היא תמיד מושלמת איכשהי, (כולל הבורות והשינה וכל מה שאני מכנה סבל) כולל כשנראה שהוא כן מנסה לשנות משהו. הוא לעולם לא מנסה להראות למישהו, אלא רק אם הוא מבקש ממנו לעזור לו לראות, אז הוא לעולם לא מסרב (לפחות עד כה לא ראיתי שהוא מסרב) ולא משנה כמה זה לא יתאים באותו רגע או כמה הוא עייף או חולה אפילו, זה משהו שהוא תמיד מוכן אליו. להראות למי שמעוניין.
&nbsp
אני חי בסטסנג, בכל רגע שמשהו עולה, אני שואל והוא מגיב מתוך האמת עצמה, האמת עצמה עונה לשאלות שלי עליה, ונראה שזה מה שהיא הכי אוהבת לעשות, להאיר את עצמה ע"י לעזור ל"אחרים" לראות יותר ויותר.
אבל שלא תטעו לרגע, הוא לא משחק משחקים, כשמישהו שואל על הנושא הזה, כשמישהו טוען שהוא רוצה להתעורר, הוא לא יזכה לניחומים או טפיחות על שכם האגו, הוא יראה לך את השקר העצמי שלך כפי שהוא מתבטא ממש באותו רגע ואם אתה מתעקש עליו הוא יראה לך שאתה פשוט לא באמת כנה ועל כן אתה לא באמת רוצה להתעורר! אלא להמשיך ולהגן על החלום שלך נכון לאותו רגע. מדהים לי לראות אותו עושה את זה עם אחרים, כמובן שגם מדהים לי שהוא עושה את זה לי. נותר לי רק להודות על המפגש הזה ולהמשיך להיות כנה עם ההתבוננות שלי, כי בסופו של דבר, לא משנה כמה אתה קרוב לאדם שהתעורר, הוא לא יכול לתת לך את זה (ותאמינו לי שכבר התחננתי חח). גם הוא היה בודהה או רמנה בעצמם. "איך אני יכול לתת לך מה שאתה כבר? אני יכול רק להגיד לך לראות, ותמשיך לראות בלי שום פשרות, הכל נמצא בראייה, תהיה לוחם של אמת, בלי להתפשר אפילו מאית אחוז זה לא מספיק, לוחם שלעולם לא צריך להלחם כי הראייה מעלימה את הכל, אבל אל תתפשר עד הסוף, בכל רגע, אל תגיד אולי זה יקרה ביום אחר דמיוני כלשהו, זה רק עכשיו, תמיד עכשיו, עכשיו תראה, אל תאמין לאף סיפור, רק תמשיך בראייה"...
&nbsp
 

s i s u

New member
לגבי חברך הער וחובב האלכוהול

יכול להיות שהוא למד לפי הדזוגצ'ן? הם חובבי אלכוהול ידועים :)
המפורסם ביותר הוא Chögyam Trungpa שמת מזה אגב.
אבל זה לא משנה. נחמד שאתה עם מישהו שאתה מרגיש שמכוון אותך לאמת
&nbsp
היה עוזר אם מישהו כל הזמן היה מחזיר אותי לעצמי אבל מזכירה לעצמי לבד
אתמול נתקלתי בספר משובח של מורה נון-דואליטי מקליפורניה (הרבה מהמורים שאני קוראת הם משם) רוברט וולף. לא משהו חדש אבל הניסוח השונה נוגע בי יותר.
מבחינתו אם אתה לא נאמן לדרך 24-7 יהיה מאוד קשה להתעורר.
מצד שני, וזו הבדיחה הגדולה, אנחנו כבר "Zה". גו פיגר.......
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

ינוקא1

New member
העיקר שזה עוזר לך

בנקודת הזמן הנוכחית.
לי זה לא נשמע כמו הארה אלא יותר כמו בועה שתתפוצץ , אך גם זו התנסות מאירה ביותר !
&nbsp
 

אסף ב7

New member
בדרך כלל ההתעוררות הראשונית היא חזקה במיוחד, יכול להיות שעוד

כמה שבועות זה מעט ירד לו, או ישתנה קצת.
http://www.accesstoinsight.org/lib/study/into_the_stream.html

חבר טוב שלי הוא אדם ער כבר שנתיים-שלוש, מאוד ער, כמעט התעורר לגמרי (לפי הפרשנות שלי למה היא הארה), ולפי הבנתי יכול להיות שבקרוב גם יפול האסימון האחרון, שזה מטורף לחשוב על זה, קצת מפחיד אפילו (הרי כחבר אני רוצה שיאהב אותי יותר משהו אוהב אנשים אחרים, לא שבהכרח יש סתירה).

לעומתו יש לי חבר אחר שהתעורר כמה שנים לפני זה, והמחשבה שהוא הגיע למטרת הדרך + מטענים פסיכולוגיים לא פשוטים (בעקבות נסיבות קשות ומורכבות, השתיכות לכת), לדעתי די לקחה אותו לאיבוד, עד שהיום הוא לא מתקדם בדרך (להבנתי) והגישה שלו יותר מזכירה ניאו-אדוויטה. כל זאת על אף שהוא ער.
 

s i s u

New member
אי אפשר לאבד הארה ואי אפשר להשיג אותה, זה כל הבדיחה

&nbsp
&nbsp
 

אסף ב7

New member
אני מבין את זה כחצי הבדיחה בלבד

מי שטוען רק שזוהי כל הבדיחה נמצא בבעיה מסוימת
 

lightflake

New member
מממ... תכלס אני לא יודע על מה אתה מדבר

ערות היא ערות להכל, מה זה מטענים פסיכולוגיים? מה זה מחשבה על הגעה לסוף הדרך? האם הנ"ל שונים מכל סיפור אחר? האם הארה איננה הראייה של סיפור כסיפור של מחשבה כמחשבה ועל כן לא יכול להיות לאף סיפור/מטען/מחשבה כל כח לבלבל אותנו ? כל כח שיגרום לנו להאמין בהם כאילו היו אמת ? אז איך מה שכתבת מסתדר עם זה?
גם מה זה "מאוד ער" או "כמעט ער לגמרי" אני לא מבין.
האם אלו לא עוד סיפורים? ואם יש אמונה בהן אזי שאין ערות להם כסיפורים, ואם אין אמונה בהן, אז מה כוחם? איפה ממשותם?
 

אסף ב7

New member
כתבתי את זה למרות שאני יודע שהרבה אנשים כאן לא יבינו אותי.

בין אם נאהב את זה ובין אם לא, גם לאחר התעוררות יש דרך לעשות בשביל להגיע ל"הארה", אין לי הבנה שלמה של זה, אך מספיק לי הידע שנצבר במסורות הגדולות + אישור מאנשים ערים שחיים (חלקם אף מוארים) לדעת שכך הדבר. במסורות שאין את ההבנה הזאת - אנשים לאחר התעוררות גם עשוים ללכת לאיבוד (ברמה מסוימת) ולבלבל גם אחרים.

ציטוט ממורה שאני מעריך, ארהאט:
ישנם כמה בתי ספר (אסכולות) של התעוררות, בייחוד במסורות הזן מסין וקוריאה, וישנם מספר פרשנויות של הינדואיזם, אף שזוהי לא רשימה שלמה, שאומרים שהתעוררות קורית על ידי היסט יחיד בחוויה, ולמעשה זהו "זה", ללא קשר להגדרה המדויקת שנותנים ל"זה". הם מכחישים את הטענות של האסכולות ההדרגתיות (תראוודה, טיבטים, זן מסוימים, סופיזם, קבלה, וכו'..) כי יש דרך אותה ניתן למפות לפני ההתעוררות וכי יש הרבה מה לעשות לאחר כניסה לזרם (stream entry ) או איך שנרצה לקרוא לזה. הסבר אפשרי לתפיסה זו של בתי הספר:
יתכן שישנם אינדיוידואלים נדירים שאיכשהו מצליחים להגיע ישירות להתעוררות מלאה דרך איך שהם מחווטים או אימון כזה או אחר, על אף שאני מעולם לא שמעתי על אדם כזה.
יתכן שישנם אסכולות המבוססות או מושפעות על ידי אדם שהגיע לשלב הראשון של ההתעוררות ואיכשהו מעולם לא הבין שהוא יכול להתקדם, וניסה לבסס את התפיסה שהוא מואר.
ישנם אנשים שחשבו שזוהי הדוגמה ונשארו איתה על אף תובנות שקראו.
הסברים אחרים.
מכיוון שכל אדם שהכרתי מאודי עבר התקדמות הדרגתית, כולל עצמי, זה קשה מאוד עבורי להאמין לטענות הפתאומיות הללו, מלבד ההבנה שזה מאוד יתכן שישנו מתרגל נדיר במיוחד שעשוי להתעורר בפתאומיות וכך להאמין שזאת הדרך בה זה קורה בכללית. בקצרה, אם אתה מצליח לעשות זאת, כל הכבוד ואנה תודיע לי. אחרת, הייתי מאמר על אסכולות ההתקדמות ההדרגתית, ואם אתה משיג משו שאתה די מתרשם ממנו, תן לזה זמן לראות איך זה מחזיק כאשר הצרות של העולם באות ומתדפקות על דלתך במהלך החודשים או השנים לאחר השינוי התפיסתי הזה.
 

lightflake

New member
אני אתאר לך איך אני מבין את העניין זה:

יש חוויה של התעוררות, חוויה זה זמני, זה מה שנקרא כאן סמאדהי
יש התעוררות תמידית, מה שנקרא פה נירויקלפה-סמאדהי,
לא כתבתי שעד המצב הזה של ההתעוררות התמידית אין התקדמות הדרגתית (לפחות מהראיה היחסית-אשלייתית), אכן יש נדירים שזה קרה להם בפעם אחת, כמו רמנה מהרישי, שבכלל לא חיפש את זה, (אבל לך תדע מה הוא עשה בחיים קודמים (אולי... מי יודע..))
אבל הנקודה היא שאחרי ההתעוררות הזו, שאינה חוויה, ישנה כבר ראיה מוחלטת שאין מישהו שפועל, אין מישהו שעושה, זוהי קריסתו של האגו שעד עכשיו חשב לעצמו שהוא קיים, התפוצצות בועת האני האשלייתי, לזה אני קורא ער או מואר, כי איך ניתן עוד במצב זה לדבר על "יש הרבה מה לעשות לאחר..." למי יש לעשות ??? אתה מבין את הנקודה ? זה לא אומר שהגוף לא ימשיך לזוז וזה לא אומר שאותו "אדם" (מנקודת מבטנו הוא אדם, מנקודת מבטו אין באמת בני אדם, יש רק תודעה, הוא רואה שמדובר על חלום כי הוא לא מאמין לאף מחשבה) אך אין זה אומר שהוא לא ממשיך ללמוד על החיים ! אם כבר ההיפך הוא הנכון ואת זה אני רואה על החבר הנ"ל, הוא לומד ומתפתח הרבה יותר מהר וביעילות, ההבדל היחיד הוא שאין שם מישהו שמאמין שהוא עושה משהו, יש ראייה של הכל, כולל של הגוף שעושה ושל השכל הלומד וכל מה שאפשר לקרוא לו התפתחות וזה דבר שממשיך בלי סוף עד למוות הגוף של האדם הער, מה שנקרא כאן מהה-סמאדהי MAHASAMADHI כלומר הסמדהי הגדולה, וזה קורה אך ורק עם מות הגוף, כך שאתה יכול לומר שכל החיים שאחרי ההארה הם התפתחות לקראת זה. מה שאני מדבר עליו זה המצב השני שהזכרתי, נירויקלפה-סמאדהי.
&nbsp
עד כאן הבנתי, אני לא מלומד בנושא ולא מנסה להיות, אם תרצה אני יכול לבקש ממנו להבהיר יותר את העניין, אם יש לך שאלה ספציפית אני אשאל אותו, בהיותו הודי אמנם צעיר אבל גם ער וגם מאוד מלומד בנושא, כולל ידיעת סנסקריט, הוא מבין בנושא בצורה די טובה.
 

אסף ב7

New member
מעניין. השאלה שלי היא האם לפני כן היו לו חוויות של התעוררות

שהעמיקו, או שזאת היא ההתעוררות הראשונה שלו, קצת מופשט לדבר על זה במונחים האלה (ללא הקשר ברור, כמו לדוג' sotapanna בבודהיזם).

כי אני תוהה האם ההתעוררות שלו היא באמת ההתעוררות הסופית, או ההתעוררות הראשונה. מכיוון שההתעוררות הראשונה היא בדה"כ מאוד חזקה, אתה נמצא בריכוז חזק ובמין נירוואנה, אפשר בקלות לחשוב שהגעת לסוף הדרך.
 

lightflake

New member
הייתה לו חווית התעוררות חזקה (סמאדהי) לפני שנה

לאורך כל השנה היו הרבה גלימפסים ועכשיו כלומר לפני כחודשיים הייתה לו חוויה חזקה שלאחריה הוא נשאר בערות, זה היה עם הגורו שלו שאישר בפניו שהפעם זה תמידי, אולי העובדה הזו נשמעת לא חשובה לאזניים נאו-אדוויטים אבל מורים רבים דווקא מדברים על החשיבות של גורו שמאשר את העניין ואף קשר לשושלת גורואים... שוב, הנ"ל נשמע (גם לי) קצת לא עיקרי אבל הרבה מורים כן דיברו על זה, רוברט אדאמס למשל התעורר בהיותו בן 14 אבל עדיין היה צריך לעבור כמה שנים ולהפגש עם רמנה שיאשר לו את העניין... לא הכי מובן לי, אולי אשאל אותו, חח הוא פה לידי, סתם לא בא לי להפריע לו להתכתב בווטצאפ
 

lightflake

New member
שאלתי אותו, הוא מפרש שהארה זה תהליך העמקה (להאיר) כל דבר

וזה אינסופי, ההתחלה של התהליך היא בהתעוררות שממנה כבר יש ראיה שאין "עושה" ולכן התהליך ממשיך לחלוטין מעצמו, הוא מתאר שפעם השקט היה בא והולך וחוויות היו תופסות את המקום והיום השקט ברקע קבוע והחוויות המשתנות באות והולכות אבל כל הזמן יש את השקט הקבוע - החלל - שבו מתרחשות החוויות השונות והידיעה שזה מה שהוא באמת. עוד הבדל הוא שאין אחיזה בשום דבר,לדוגמה יכול עכשיו לבוא כעס אם מה שנדרש זה כעס וברגע הבא הכעס נעלם אז לחלוטין נעלם בלי להשאיר עקבות, יש בכל זאת שימוש בכעס כאשר הוא נדרש ואם לא הייתה אפשרות לכעס זה לא היה יכול להחשב לחופש אמיתי.
לגבי הצורך באישור ממורה הוא אמר שאצלו בחוויה של ההתעוררות המיינד ניסה הרבה טריקים והוא שאל את עצמו האם זה זה או לא וגם להיפך מיינד יכול להשלות אדם שהוא ער לכן חשוב האישור הזה, במהלך החוויה הזו המורה שלו היה איתו וכל הזמן אישר לו, שזהו זה, שנגמר החיפוש, שהוא יכול להרגע כי הוא כבר זה, וכו' וזה באמת אפשר לו להרגע אל תוך זה כיוון שהוא סמך על המורה במאה אחוז, יותר משהוא סמך על המיינד שלו. וזו נקודה שהוא טוען מאוד חשובה.
&nbsp
כל השאלות הללו היו במסעדה ואחרי זה מנת צלעות הכבש שהוא הזמין הגיעה והוא מצץ כל עצם בהנאה מאוד גדולה ואז התחלתי לשאול אותו על העניין הזה ואיך הוא מסוגל לקחת חלק בגרימת סבל נוראה שכזו רק לשם הנאת הטעם והעניינים התחממו... חבל שלא הקלטתי הכל בוידאו, היה מעניין כרגיל למרות שעם עניין אכילת הבשר עדיין לא מסכים איתו, והוא מצידו אמר שהוא מוכן לראות את הסרט EARTHLINGS אם אני מתעקש
 

אסף ב7

New member
נשמע מדהים. אתה באמת בר מזל

למרות שכולנו ברי מזל בכל מיני רמות, הרי כולנו נמות ! סטגדיש. מאחל לך המשך התפתחות במסע ואינטרקציות מועילות עם הבן אדם הזה שהגיע למשהו מדהים.
 

lightflake

New member
חח למה מזל שנמות ?

האם נמות ?
האם אנחנו חיים ?
מי זה אנחנו ?
סטגדיש!
 

אסף ב7

New member
מזל כי נראה לי אחרת קשה להבין למה לתרגל מהזוית של

התודעה הכהה.
 

lightflake

New member
אה כן


המוות זה אחלה סיפור מהבחינה הזאת

אגב מה זה תודעה כהה? פעם ראשונה שאני נתקל במושג, הבנתי אותו כנקודת המבט היחסית
&nbsp
בכלל אפשר להגיד את זה על הסבל - למה שדמות בחלום תתחיל לרצות להתעורר אם החלום נפלא ללא סבל וללא ידיעת המוות שלה? זה מעניין כי הדמות מתחילה לרצות להתעורר, לקרוא מלא ספרים רוחניים, לפגוש מורים, מנסה כל מיני דברים, תרגולים, מדיטציות, חוקרת ומנתחת את דרכי הפעולה של עצמה רק כדי להתבגר מספיק ולהבין לבסוף שהיא לא זאת שיכולה או אמורה להתעורר, שכל מה שהיא זה בכלל אשלייה... גררר...
הלכנו עכשיו לקחת את הכביסה שלי אז התיישבנו על איזו מדרגה לשתות קולה ולעשן סיגרייה והתפתח סטסנג מעניין
אחד הדברים שהוא אמר עזרו לו זה שתמיד הייתה לו תחושה שכל דרך - אם היא מורכבת מדי, לדוגמה אם היא מדברת על ניתוח עצמי שמפרק לחלקים או תיאוריות מורכבות איזוטריות וכו', מה שהמיינד לפעמים מאוד נמשך לזה, הוא ידע שזה לא יכול להיות הכיוון, שאמת חייבת להיות מאוד פשוטה, וזה עזר לו לשחרר הרבה דרכים/תיאוריות/תרגולים, למרות שהוא אומר שגם לזה יש מקום, בכלל מבחינתו להכל יש מקום, פשוט כשמישהו כבר מיואש ורוצה להתעורר כאן ועכשיו אז נפתחת האופציה לסטסנג או אדוויטה, גם לשאלה "מי אני" יש מקום ואז בסופו של דבר גם אותה צריך לשחרר ולהשאר בשקט, בפשוט. המיינד לא אוהב את הפשוט, הוא מחפש את הנשגב, המופלא, המורכב, המיסטי, האלוהי, המיוחד... הפשוט, רק לשבת על מדרגה לשתות קולה ולראות את האנשים/ריקשות/אופנועים החולפים, זה כל כך סתמי ומיותר עבור המיינד שהוא לא מסוגל להאמין שלמעשה זה כל מה שיש, מה שיש זה כל מה שיש. זאת הצורה המשתנה של התודעה. המיינד רוצה לתפוס קטע מהמשתנה ולנתח אותו, ליצור תיאוריה לגביו, אבל ברגע שהדבר נראה הוא כבר עבר וככה כל הזמן הכל חולף, כמו המים בנהר, הכל משתנה כל הזמן רק אם אנחנו מפסיקים לנסות לתפוס משהו מהחולף ומפסיקים לנסות להבין משהו מהחולף אז אנחנו יכולים להתחיל להרגע ואז לראות/להרגיש את היופי שבהכל, כולל הכל.

&nbsp
 
למעלה