האקדמיה ללשון.

[מולוקו]

האקדמיה ללשון.

רבותיי הפילוסופים, את עזרתכם אני מבקש בעניין שרת החינוך לימור ליבנת. היום בבוקר בראיון ברשת ב', נשאלה שרת החינוך על עניין ההיתנתקות. שתי מילים שנפחו מפיה העלו בי תהיות, האם השרה מחדשת את העברית כאליעזר בין יהודה, הזכור לטוב. או שמה שרת החינוך האמונה על חינוך לא יודעת עברית. שתי המילים היו - "תאריכים דווקניים". מה זה דווקניים ?

 

[ל נ צ ח]

"תאריכים דווקניים"=דווקא בתאריך זה!

כך על כל פנים לי זה כך נשמע. ונשמע לי גם או הלוגיקה שלי אומרת לי שאדם נחוש בדעתו עומד מאחורי קביעת "תאריך דווקני" זה או אחר. אשמח לשמוע התרשמויות שלכם כאלה או אחרות על מילים אלו. חג-שמח! ושאלה שצצה לי עכשיו: מחר ערב ראש-השנה עלינו לטובה זה תאריך משמעותי ביותר עבורנו היהודים האם אפשר לומר על תאריך זה או על כל תאריך משמעותי שנקבע מראש ואין לשנותו כ "תאריך דווקני"??? אשמח לשמוע דעתכם גם על זו השאלה. שנה-טובה!

ל נ צ ח

 

[מולוקו]

לפי דבריך מתפרש כי

השרה ליבנת הוסיפה מילה לאקדמיה ללשון.

 

[ל נ צ ח]

גם לא שמעתי הראיון ששמעת ואיני יודע

אם זו מילה שהיא זאת שאמרה אותה לראשונה ובראיון ששמעת או אם זו מילה שלאחרונה ולפניה אמרו אותה אחרים ואפשר שנאמרה לראשונה ממישהו במזנון הכנסת או בכנסת עצמה ומוכרת כבר זמן מה לכמה פוליטיקאים נבחרי הציבור שמפטפטים להם איתה שם.

בקיצור, לדעתי זו מילה קולעת!

חג-שמח!

ל נ צ ח

 

[מולוקו]

זה ברור, מאובחן ובדוק.

השרה ליבנת בראיון של שבע בבוקר אמרה לגבי עניין ההינתקות "תאריכים דווקניים". אגב, גלוש לאתר bet.iba.org.il של רשת ב' ושם תוכל לשמוע את התוכנית, וכמובן את מילותיה המפורשות. יכול להיות כפי שאתה משער שאולי במזנון הכנסת מתחדשת השפה העברית, אבל עדיין זו שגיאה. חבל שזה מגיע משרת החינוך.

 

[בוהה ניכחו]

דוקא צירוף מוצלח.

אהבתי.

 

[ל נ צ ח]

"תאריכים דווקניים" ../images/Emo45.gif ../images/Emo99.gif

 

[בוהה ניכחו]

אני יודע שעל מנת להיחשב "אין"

אני צריך להפגין בוז כלפי פוליטיקאים מהימין, ביחוד לימור לבנת, ולהתעלם מכך שיצחק רבין הי"ד היה עילג ממנה פי אלף. אבל אני לא שם זין. יש אנשים שנופחים מאחוריהם (מי לא?) ויש שנופחים את נשמתם (כולנו בסוף) ויש שנופחים מפיהם (כי מאד יאהבו אותנו ויקבלו אותנו כ"נכונים" אם נתבטא כך כלפיהם).

 

[מולוקו]

העניין הוא פשוט, תפקיד החינוך

בא ללמד את התלמיד להמנע משגיאות, אבל אם שרה בישראל מדברת ג'בריש יש לומר עליה טועה, עוד לפני שתתחיל גם להטעות. לא הייתי מגזים אם אבקש להעביר אותה מתפקידה. אולי לתפקיד שרה ללא תיק , ושם תוכל להמציא מילון חדש. אי אפשר להתייחס לכל דבר באופן היתולי זה משרת מנהיגים כושלים.

 

[בוהה ניכחו]

מולוקו, חד וחלק, אני לא מאמין לך.

אני כבר מספיק שנים במדינה הזאת על מנת לדעת להבחין בין מי שנפשו סוערה על קדושת השפה לבין מי שיצריו משתלחים ביריב פוליטי. לו כוונותיך היו טהורות, לא היית משתמש בפועל "נפח". תעשה לי טובה, אל תעליב את האי קיו המועט שעוד נותר לי. אני לא איש ימין, אני רחוק מזה, אבל אני יודע לזהות יצרים פוליטיים. זה לא טוב לפילוסופיה, בכלל לא.

 

[מולוקו]

השאלה הפשוטה היא זו -

מה יחשוב תלמיד בישראל, כשישמע את שרת החינוך ? 1. היא כיפית, איזו שפה, לא דופקת חשבון. 2. להבא אין להאמין לה לפחות בעניין השפה. צריך לפתוח מילון. 3. מה בעצם איכפת לי. נפח לפי אבן שושן: הוציא מקרבו זרם אויר דרך השפתיים. או דוגמא אחרת: ויפח באפיו נשמת חיים. {בראשית} כפי שאתה רואה אין הפועל נפח שלילי, אלא בא לצבוע את השפה.

 

[בוהה ניכחו]

גם בזאת איני מסכים איתך:

1. אין אני מקבל על לשוני את עולה של האקדמיה. 2. אני אוהב נסיונות לחידושים לשוניים. 3. איני מוטרד ממה שיחשוב תלמיד על שר החינוך. 4. לא קיימים, לדידי, בעלי סמכות בענייני שפה. כותבי מילונים הם אספנים שמעידים על מצבה של השפה בזמן מסויים, ומומחים אקדמאים לדקדוק הם למעשה היסטוריונים שחוקרים בדיעבד, תמיד רק בדיעבד, את מה שבני אדם פיתחו לתומם כשפה. את החוקיות שנוצרה בבחינת "פוק חזי מאי עמא דבר". היא עשויה להשתנות וטוב לה שתשתנה. הלנצח נפריד בין זכר לנקבה? חבר שלי, עולה מרוסיה, אמר לי: "העברית מטומטמת - איך זה שרכב הוא זכר ומכונית היא נקבה? מה לוגי בזה?" 5. עלגות, בעיני, היא אי בהירות בביטוי, חוסר דיוק ואסתטיקה לשונית פגומה. פגמים אלה אינם עולים בהכרח עם אי-ציות לתקן. 6. שנה טובה.

 

[בוהה ניכחו]

ופרננדו פסואה היה אומר:

"שיציית לדקדוק מי שאינו יודע לחשוב מה שהוא מרגיש". ואומר גם: "הדקדוק הוא כלי ולא חוק". כשהוא רוצה לתאר בקצרה בחורה גברית הוא פשוט אומר "הבחור ההיא". כך הוא משתמש בדקדוק ככלי אך לא מציית לו כחוק. מה שאומר שאת כללי הדקדוק כדאי להכיר. (הציטוטים מפסואה, ספר האי נחת, עמ' 26-27 תרגום יורם מלצר). ועוד שם: "...אם ארצה לומר שאני קיים, אומר "הנני". אם ארצה לומר שאני קיים ונפשי נפרדת, אומר "הנני אני". אך אם ארצה לומר שאני קיים כישות הפונה לעצמה ומתווה את עצמה, שממלאת כלפי עצמה את התפקיד האלוהי של בריאת עצמה, כיצד יהיה עלי להשתמש בפועל "להיות" אם לא תוך הפיכתו הפתאומית לפועל יוצא? ואז, מנצח, בלתי דקדוקי בדרגה העליונה, אומר "הנני אותי". כלומר, תיאמר על ידי פילוסופיה שלמה בשתי מלים קטנות." גם פסואה איננו סמכות, אבל הרבה יותר מקסים ופתוח ממורים ללשון זעופי פנים ומחוסרי נחת.

 

[Grimsom]

חטאים לשוניים.

על מנת שתנוח דעתך, אני מציע לך להתקשר לאקדמיה ללשון העברית אחרי החגים ולשאול את דעתם. התורנית שם בד"כ מאוד נחמדה ותשמח לענות לך (לפחות כך היא היתה בכל הפעמים שאני נדנדתי לה בשאלות טורדניות). נשמח לשמוע מה דעתם בעניין. אני אישית לא רואה בעיה ב"תאריכים דווקניים". גם אם מדובר בחידוש של השרה הנכבדה, הרי שהוא נעים לאוזן ונשמע עברי למדי. העברית, הודות לאב"י, היא שפה חיה - ובשפה חיה מתחדשות מלים כל הזמן, על פי הצורך. זה לא כאילו שהיא החליפה מספר זכר בנקבה או משהו כזה.

 

[מולוקו]

בוא נעיין בדבר.

דוקא - לפי אבן שושן - רק כך. מוצאה של המילה מארמית. נניח שהיא הייתה אומרת במקום "דווקניים" = "רקים ככים" או במילה אחת "רכימככים" נראה לך שזו גם מילה שהעברית יכולה להתחדש בה ?

 

[ל נ צ ח]

דווקא דווקניים נשמע עברית צחה ../images/Emo9.gif