האמת

[מיכל 1]

האמת

בשעת הערביים - כשערב ירד על הים ראיתי שם צל - עומד מיותם צל של עצמי עם דמעה בעינו עומד ומביט - ומחשב גורלו האם פשטות החיים ונטישת הכאב האם קלות המילים עזיבת האוהב האם יופי אכן קיים בעולם ולמה טועה אני בן אדם לאדם? ולמה הגלוי רב מהנסתר ולמה הכאב כה חודר ומוזר וידי שנפלו פתאום מעוצמת הכאב והשאירו שם גוף רעב ודואב כי שקרי הבריות סמויים מן העין ומטרתם היא אחת - ותשובה לה אין ופרחים שרק אתמול נראו כה יפים שוב נבלו וקמלו - לאור זרקורים - של אמת - שבת שלום ממיכל 1

 

[bozih]

האור

הן תדעי את הים אופקו מיותם שקע השמש מטה בליל ובבוקר שב אפולו צוהל הפרחים הם תשורה של רגע אנא אל תיפגעי מכל פגע.